עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תרמה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''הלכות לולב'''}}}}
{{מרכז|'''סימן תרמה'''}}

'''כתיב''' בתורה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, וקבלו חז"ל דפרי עץ הדר זהו אתרוג שטעם עצו ופריו שוה וכתיב הדר שיהיה נאה והדר בתארו וגידולו וע"ד שיתבאר בסימן תרמ"ח ולפי שכל אלו הד' מינים כתובין בפסוק אחד למדין זה מזה וע"כ כל הארבעה מינים צריכים להיות נאים ומהודרים וע"ד שיתבאר לקמן. כפות תמרים הן ענפי האילן שגדלין בו תמרים כשיצמחו קודם שיתקשו העלין שלהן ויתרחקו לכאן ולכאן רחוק מן השדרה אלא כשיהיה כמו שרביט והוא הנקרא לולב וענף עץ עבות הוא ההדס שעליו חופין את עצו ופרטיו יתבאר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרמו|סימן תרמ"ו]] וערבי נחל יתבאר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרמז|סימן תרמ"ז]]:


'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''שנפרדו.''' היינו {{שהצ|א}} כמו ענפי השבט שעומדין פרודות ויכולין לאגדן:

({{עוגן1|ב}}) '''ולא נדלדלו כעלי החריות.''' דטבע החריות שנפרדו העלין ונתרחקו הרבה {{שהצ|ב}} ובמקום חבורן נתקשו כעץ ואין יכולין לאגדן יחד:

({{עוגן1|ג}}) '''פרודות.''' הט"ז העלה שמה שהחמיר הרב המגיד למצוה מן המובחר הוא דוקא היכי שכל עליו תלויות למטה רק שעולין עם הלולב [ונפרצו עליו שפסול הוא כגון שנתלשו עליו לגמרי מן הלולב או שתלויות למטה וגם אין עולין עם הלולב {{שהצ|ג}} או שנדלדלו ממקום חיבורן בשדרה ועדיין מעורין במקצת] אבל כל שאין עליו תלויות אלא שקצת נוטה לצדדין אפילו מצוה מן המובחר אין כאן אמנם במאמר מרדכי {{ממ|}} וכן בבכורי יעקב {{ממ|}} {{שהצ|ד}} מפקפקין על דברי הט"ז ודעתם כסתימת הרמ"א דלמצוה מן המובחר יש ליזהר שלא ליטול לכתחלה לולב אא"כ שוכבין עליו זה על זה ולא לצדדין:


'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ד}}) '''דהיינו וכו'.''' ר"ל דגם זה {{שהצ|ה}} הוא בכלל נדלדלו מאורך השדרה אף שעדיין לא נעקרו מחבורן וה"ה אם נעקרו ממקום חבורן בשדרה ועדיין מעורין במקצת אף שאין תלויות למטה.

ואם השדרה בעצמה נשברה ותלויה למטה [והיינו שמעורה במקצת] נ"ל דכשר דדוקא ברוב עלין פסול דדמי לבהמה שנשברו רוב צלעותיה טריפה ונשברה השדרה כשרה, אכן יש לאוגדו שם שלא יפול למטה כ"כ המ"א אבל הרבה {{שהצ|ו}} אחרונים חולקים ע"ז דשאני התם דחוט השדרה קיים ובו תלוי הכשרו שם [דאם נפסק החוט אף שהשדרה קיים טריפה כמבואר שם] משא"כ בענינינו ובספר בגדי ישע {{ממ|}} כתב דאין כונת המ"א נשברה ממש {{שהצ|ז}} דא"כ לא עדיף מנקטם ראשו דפסול אלא שר"ל מתמוטט למטה וא"כ שפיר מדמה לנשברה השדרה ולא נפסק החוט וצ"ע:

({{עוגן1|ה}}) '''ונעקרו למטה וכו'.''' ר"ל למטה {{שהצ|ח}} במקום חבור העלין לשדרה נעקרו שם מן השדרה ואינם מחוברים אלא ע"י אגודה:

({{עוגן1|ו}}) '''דפסול אפילו אגדן.''' וה"ה במה שכתב הג"ה למעלה שפסולין כשהן תלויות למטה שם ג"כ פסול {{שהצ|ט}} אפילו אגדן וכ"כ הגר"ז:

({{עוגן1|ז}}) '''נתקשו העלין כעץ.''' ואם התחיל להתקשות ועדיין לא נעשה כעץ זהו נקרא בגמרא דומה לחרות וכשר אפילו לא אגדו אכן טבע האילן שבשעה שהעלין התחילו להתקשות {{שהצ|י}} נעשו עליהן מפורדות וכבר נתבאר לעיל דמצוה מן המובחר שלא יהיו מפורדות:

({{עוגן1|ח}}) '''ברוב עלין.''' ורוב כל עלה ועלה ורובו ככולו {{שהצ|יא}} והוי כאלו הוי הלולב בלא עלין. ודוקא אם הוא {{שהצ|יב}} בתוך שיעור הלולב שהוא ד' טפחים כדלקמן בסימן תר"נ אכן אם נשברו רוב העלין של לולב היותר מכשיעור ונשאר רוב שיעור של לולב שלם {{שהצ|יג}} יש להסתפק אם אזלינן בתר רוב הלולב ופסול או בתר רוב השיעור וכשר:

({{עוגן1|ט}}) '''ועדיין הלולב וכו'.''' דבלא"ה אפילו במיעוטן של העלין שנחסר פסול:

({{עוגן1|י}}) '''נשאר {{עוגן|קיא:}} מכוסה בעלין.''' עיין בביאור הלכה:


'''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|יא}}) '''ברוב העלין.''' ורוב {{שהצ|יד}} כל עלה ועלה:

({{עוגן1|יב}}) '''פסולה.''' דהוי {{שהצ|טו}} כאלו ניטלו לגמרי. והנה לדעה זו הראשונה אין שום נ"מ בין שאר העלין לעלה האמצעית ואם נחלקה אפילו כולה כשירה:

({{עוגן1|יג}}) '''וצד השני ערום בלא עלין פסול.''' עיין בחי' הריטב"א {{ממ|}} דבזה ודאי פסול כל שבעה ימים אבל באחת אחת מתחלת ברייתו מסתפק שם עיי"ש:

({{עוגן1|יד}}) '''העלה העליון.''' שדרכה להיות כפול כשאר עלי הלולב:

({{עוגן1|טו}}) '''האמצעי.''' ואם כלה השדרה בשני עלין יש על שניהם שם תיומת {{שהצ|טז}} ואם נחלקה אחת מהם פסול:

({{עוגן1|טז}}) '''עד השדרה.''' עיין בביאור הגר"א שהסכים דלדינא יש להחמיר ברובו דבכל פסול רובו ככולו ועל מקצתו אין להחמיר כלל:

({{עוגן1|יז}}) '''ופסול.''' היינו ביום הראשון {{שהצ|יז}} אבל בשאר הימים כשר:

({{עוגן1|יח}}) '''לכתחלה מצוה מן המובחר וכו'.''' היינו אם יש לו לולב אחר {{שהצ|יח}} אבל א"צ לברך על לולב של חבירו משום זה:

({{עוגן1|יט}}) '''כי יש מחמירין וכו'.''' וטעמם {{שהצ|יט}} דע"י הנענועים רגיל להיות בסופו סדוק כולו ועיין בט"ז דלדעתו אין להחמיר בזה רק אם נחלק {{שהצ|כ}} כשיעור טפח ובחיי אדם כתב דלדעה זו יש להחמיר אפילו במשהו ועיין במה שכתבנו ב[[#טז|סקט"ז]] בשם הגר"א וע"כ אם יש לו לולב אחר יותר טוב לברך עליו משום מהיות טוב וגו' אבל מדינא אין לחוש לזה כלל כ"ז שלא נחלק רובו ועיין לקמיה ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/{{כאן}}#ז|ס"ז]] דאם נתרחקו ב' סדקיו זה מזה עד שנראה כשנים פסול:


'''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|כ}}) '''ואם אין וכו' פסול.''' הטעם בכל זה {{שהצ|כא}} שאינו הדר:


'''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|כא}}) '''לולב שיבשו וכו'.''' שאין {{שהצ|כב}} זה הדר:

({{עוגן1|כב}}) '''רוב עליו.''' ואם יבש {{שהצ|כג}} העלה העליונה התיומה פוסל הראב"ד:

({{עוגן1|כג}}) '''או שדרתו.''' מיהו הרב ב"י כתב דאין מצוי שיהא שדרתו יבש והעלין לחים {{שהצ|כד}} וליכא לספוקי בזה:

({{עוגן1|כד}}) '''משכלה מראה ירקות שבו.''' שזהו סימן שכלה הלחלוחית שבו:

({{עוגן1|כה}}) '''בצפורן.''' ורוב הפוסקים {{שהצ|כה}} לא הסכימו לפירוש זה אלא שרמ"א כתב דעה {{עוגן|קיב.}} זו כדי ליישב מנהגם שנהגו כך במקומותיו לסמוך ע"ז לפי שאין לולבין מצויין ע"כ אין להקל בזה {{שהצ|כו}} כ"ז שיש בעיר לח:


'''<big>{{עוגן|סעיף ו|ו}}</big>''' ({{עוגן1|כו}}) '''רוב העלין העליונים.''' ועליונים נקרא אותן שגבוהין מן השדרה ולמעלה ושיעור הקיטום לא נזכר בהשו"ע אם דוקא כשנקטם הרוב של כל עלה או אפילו במקצתה ועיין בלבוש שמחמיר דאפילו במקצתן ויש מאחרונים שמפקפקין בזה והנה המחבר לא זכר לחלק בין עלה אמצעי ליתר העלין ועיין בביאור הלכה:

({{עוגן1|כז}}) '''פסול.''' דאין {{שהצ|כז}} זה הדר:

({{עוגן1|כח}}) '''ואם נקטם וכו'.''' דעת הט"ז והגר"א דהרמ"א הוסיף בזה להחמיר כדעת הרה"מ והר"ן דהעלה העליון האמצעי שעל השדרה [היינו כשיש ג' עלין שכלה בהם השדרה העלה האמצעי לבדה נקרא ראש הלולב] אם נקטמה פסול ועיין בביאור הגר"א דמשמע מניה שמצדד להורות כן להלכה כהרמ"א {{שהצ|כח}} ואפילו נקטמה העלה הזאת בכל שהוא פסול:

({{עוגן1|כט}}) '''העלה העליון האמצעי וכו'.''' ואם כלה הלולב בשני תיומות ונקטמה רק אחת מהן אפשר דיש להקל וכן מצדד בספר בכורי יעקב ע"ש:

({{עוגן1|ל}}) '''ודוקא דאיכא אחר וכו'.''' עיין בא"ר דכונת הרמ"א להקל בנקטם עלה העליונה משום דכמה פוסקים מקילין בעיקר הדין ויש לסמוך עלייהו בדליכא אחר אבל לא בנקטמו רוב עלין {{שהצ|כט}} ואפילו בעלה אמצעי יש אומרים דאין להקל לברוכי עלייהו כ"א בנקטם רק מקצתה אבל לא בנקטם רובה {{שהצ|ל}} אפילו בשעת הדחק ועיין בבה"ל:


'''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' ({{עוגן1|לא}}) '''אם נתרחקו וכו'.''' היינו {{שהצ|לא}} אפילו לא היו כן בתולדה רק אח"כ:

({{עוגן1|לב}}) '''ואפילו לא נחלקה התיומת.''' פי' שלא נסדק העלה האמצעי {{שהצ|לב}} עד השדרה {{שהצ|לג}} ואפילו נסדק רק מקצתו שמחמת נחלקה התיומת דעת הרבה אחרונים שאין לפסלו מ"מ כיון שנתרחב הסדק עד שנראה כשנים פסול {{שהצ|לד}} ויש ליזהר הרבה בזה:


'''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' ({{עוגן1|לג}}) '''או שהוא עקום.''' כמגל [גמרא]:

({{עוגן1|לד}}) '''לפניו.''' דהיינו {{שהצ|לה}} הצד שכנגד השדרה ונעשה שדרתו כגב חטוטרות:

({{עוגן1|לה}}) '''שהרי שדרו.''' נקרא בשם זה יען שהוא כשדרו של בהמה שהחוליות {{עוגן|קיב:}} והצלעות מחוברות בה מכאן ומכאן ואף זה עליו מכאן ומכאן ואמצעה חלק ועולה כמקל [רש"י]:

({{עוגן1|לו}}) '''פסול.''' שאין {{שהצ|לו}} זה הדר:

({{עוגן1|לז}}) '''לאחוריו.''' שנעקם ונכפף לצד השדרה:


'''<big>{{עוגן|סעיף ט|ט}}</big>''' ({{עוגן1|לח}}) '''כפוף בראשו.''' היינו שהיה כפוף {{שהצ|לז}} כאגמון בין לפניו {{שהצ|לח}} ובין לאחריו:

({{עוגן1|לט}}) '''פסול.''' שאין {{שהצ|לט}} זה הדר:

({{עוגן1|מ}}) '''כפופים וכו'.''' והרא"ש כתב אוהב אני יותר לצאת בו שאין העלין נחלקין ותיומתו קיימת, וכתב הלבוש ודוקא כשהעלה העליונה לבד כפופה אבל אם כולן או רובן כפופים כל שהוא פסול דודאי זהו שינוי מברייתו ואינו הדר כלל עכ"ל והעתיקו המ"א, ודעת הט"ז {{שהצ|מ}} שאין לחלק בזה ועכ"פ בדאיכא אחר {{שהצ|מא}} בודאי יש ליזהר שלא לצאת בזה שראשי העלין כולם או רובם כפופים:

({{עוגן1|מא}}) '''בראשו.''' ודוקא בזה שלא נכפף אלא בראשו ונשאר חלק גדול בלי כפיפה {{שהצ|מב}} אבל אם גוף העלין נכפף הרבה מאוד לאמצעיתן ונראה כמו שנכפף העלין לשנים פסול שאין זה הדר כלל וה"ה אם העלה העליונה האמצעית שהיא התיומה נכפפה לבדה הרבה לאמצעיתה ג"כ פסול [פמ"ג]:

({{עוגן1|מב}}) '''כשר.''' ויש מן הפוסקים {{שהצ|מג}} שמחמירין בזה {{שהצ|מד}} אכן המנהג להקל כהשו"ע ועיין בשע"ת:

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:משנה ברורה]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך ומפרשיו לפי סימנים: אורח חיים: תרמה|משנה ברורה]]