עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תרמ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תרמ'''{{ש}}מי הפטורים מישיבת סוכה}}

'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''נשים ועבדים וכו'.''' משום דהו"ל מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות ועבד דינו כאשה. ולענין {{שהצ|א}} ברכה כשרוצין לישב בסוכה עיין לעיל סי"ז דנוהגין הנשים לברך {{שהצ|ב}} אכן אחרים לא יברכו להן אפילו אין יודעין בעצמן אם לא כשמברכין לעצמן:

({{עוגן1|ב}}) '''ואנדרוגינוס.''' שיש לו סימני זכרות ונקבות:

({{עוגן1|ג}}) '''חייבים מספק.''' ומ"מ לא יברכו דברכה דרבנן וספיקא לקולא וכדלעיל סי"ז ס"ב {{עוגן|קז.}}ומ"מ אם רוצים לברך הרשות בידן דלא גריעי מאשה:

'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ד}}) '''כבן חמש כבן שש.''' כל חד {{שהצ|ג}} כפום חורפיה [ט"ז ומ"א] {{שהצ|ד}} ודעת 
כמה אחרונים דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז כ"כ לאמו מחוייב אביו לחנכו בסוכה {{שהצ|ה}} אפילו אם איננו חריף:

({{עוגן1|ה}}) '''לחנכו במצות.''' ואם אין לו אב {{שהצ|ו}} י"א דאמו וב"ד חייבים לחנכו {{שהצ|ז}} ולכו"ע אסור להאכיל לקטן בידים חוץ לסוכה אפילו לאדם אחר דהיינו ליתן לתוך פיו {{שהצ|ח}} או לצוות לו לאכול:

'''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|ו}}) '''חולים וכו'.''' משום {{שהצ|ט}} דכתיב תשבו כעין תדורו ואם היה לו זה החולי כל השנה לא היה יושב בביתו דוקא אלא היה הולך למקום שנקל לו לחליו:

({{עוגן1|ז}}) '''ומשמשיהן פטורין וכו'.''' לפי {{שהצ|י}} שהן עוסקין במצוה וכל העוסק במצוה פטור מן המצוה:

({{עוגן1|ח}}) '''אלא אפילו חש וכו'.''' קיצר בלשונו ובגמרא איתא אפילו חולה שאין בו סכנה ואפילו חש בראשו וכו':

({{עוגן1|ט}}) '''בראשו חש בעיניו.''' ר"ל וישיבת הסוכה {{שהצ|יא}} קשה לו:

({{עוגן1|י}}) '''בשעה שהחולה וכו'.''' ואם יש {{שהצ|יב}} שני משמשים וא"צ לשניהם בבת אחת צריך לאכול אחד בסוכה בעת שימושו של השני:

({{עוגן1|יא}}) '''צריך להם.''' ואם הוא חולה שיש בו סכנה {{שהצ|יג}} נראה דיש להקל גם בשעה שא"צ לו:

({{עוגן1|יב}}) '''ומי שמקיז דם.''' היינו {{שהצ|יד}} במקיז דם רק כדי לשמור הבריאות ואינו מרגיש שום חולי בעצמו שאז אינו מצטער כלל ואדרבה הוא שמח ומרבה האכילה ושתיה {{שהצ|טו}} אבל אי מרגיש בחולי ומה"ט מקיז פטור {{שהצ|טז}} והשותה משקה לשלשל אם מתיירא שיזיק לו הצינה פטור:

'''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|יג}}) '''מצטער פטור וכו'.''' דכעין תדורו {{שהצ|יז}} בעינן ואף בכל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער:

({{עוגן1|יד}}) '''הוא ולא משמשיו.''' דהיינו שאם הם רוצים לאכול או לישן חייבים לכנוס לתוך הסוכה. ולכאורה נראה דאם הוא שכיר אצלו לשמשו וגם בכל השנה אינו אוכל וישן בביתו כ"א אצלו רשאי גם היום לעשות כן והוא דומיא דשומרי גנות ופרדסים המבואר לקמן בסימן זה:

({{עוגן1|טו}}) '''אבל בלילה ראשונה וכו'.''' אזיל {{שהצ|יח}} לשיטתו ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלט#ה|סימן תרל"ט ס"ה]] בהג"ה דסתם שם להחמיר בירדו גשמים לענין לילה ראשונה וה"ה כאן אבל לדעת שארי פוסקים דפטרי שם ה"ה כאן וע"כ יש להתנהג למעשה במצטער כמו לענין ירדו גשמים וכמו שכתבנו שם במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרלט#לה|סקל"ה]] עיי"ש:

({{עוגן1|טז}}) '''זה שאינו יכול לישן וכו'.''' וה"ה דמצטער פטור בכולן אף מאכילה [אחרונים] ור"ל דאם הרוח וריח וכה"ג מצערים ליה באכילה פטור אף מאכילה {{שהצ|יט}} אבל אם הצער רק בשינה חייב באכילה:

({{עוגן1|יז}}) '''או מפני הריח.''' עיין לעיל {{עוגן|קז:}}[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכט#יד|סימן תרכ"ט סי"ד]] ובמ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרכט#סעיף יד|שם]] וב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרל#א|סימן תר"ל ס"א]] ובמ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרל#סעיף א|שם]] ולעיל ב[[משנה ברורה/אורח חיים/עט#כג|סימן ע"ט סקכ"ג]] במ"ב:

({{עוגן1|יח}}) '''או בשינה.''' פי' {{שהצ|כ}} במקום דליכא צינה והצער הוא מחמת הרוח וכיו"ב וכנ"ל דאלו במקומות הקרים יוצא י"ח באכילה אע"ג דלא יוכל לישן שם {{שהצ|כא}} דא"א בענין אחר וממילא מקרי שם כעין תדורו {{שהצ|כב}} וגם מקרי ראוי לשינה אם היה לו כרים וכסתות כראוי:

({{עוגן1|יט}}) '''דמתיירא מלסטים או גנבים.''' ר"ל שיוכלו להזיקו {{שהצ|כג}} בגופו ואפילו במקום שביום אינו מתיירא רק בלילה מתיירא לישן שם מפניהם {{שהצ|כד}} אכן אם אינו מתיירא מפני היזק הגוף רק מגניבת כליו יוצא שיכול להכניסם בביתו:

({{עוגן1|כ}}) '''אינו יוצא וכו'.''' ר"ל אפילו י"ח אכילה {{שהצ|כה}} ויש מאחרונים שחולקין ע"ז ודעתם דאף דלכתחלה בודאי אין לעשות סוכה כזו שאין יכול לקיים בה כל הדברים כדין מ"מ בדיעבד יוצא בה ידי חובת אכילה כיון שלאכילה אין מצטער:

({{עוגן1|כא}}) '''מותר לצאת וכו'.''' דדרך ב"א להצטער מזה:

({{עוגן1|כב}}) '''וא"צ לילך לסוכת חבירו.''' דהא נמי חשוב צער דאין ערב לו לאדם אכילתו אלא בשלו {{שהצ|כו}} ובלילה הראשונה צריך לטרוח ולילך לסוכת חבירו אך לא יברך שם אם לא שאינו מצטער בזה [א"ר] והח"א כתב דבמצטער כזה יכול {{שהצ|כז}} האדם לחייב את עצמו ולעשות בשמחה ולברך:

({{עוגן1|כג}}) '''אם יש טורח גדול.''' מפני שסברא הזו דלילך לסוכת חבירו יש צער בדבר {{שהצ|כח}} לא פסיקא ליה כ"כ לכן תלה הדבר באם יש טורח גדול בזה דאם אין לו טורח גדול צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר {{שהצ|כט}} וכן אם ירדו גשמים ופסקו ומ"מ עדיין נוטף מן האילנות וא"א לאכול בסוכתו ויש לחבירו סוכה עם גג העשוי לכך לסגור ולפתוח צריך לילך לסוכת חבירו אם אין לו טורח גדול בדבר:

({{עוגן1|כד}}) '''בדבר.''' היינו בשעת אכילה {{שהצ|ל}} אבל פשיטא אפילו מי שאין לו מקום בחצירו לבנות לו סוכה שצריך להמציא לו מקום לבנות לו סוכה ואז שם ביתו כדרך שגם כל השנה רגילים לפנות מבית לבית ואז שם ביתו [הגהת ח"ס וכ"כ הבכורי יעקב בפשיטות]:

({{עוגן1|כה}}) '''אבל לא תחת הסכך.''' דאז {{שהצ|לא}} יבטל הסדין את הסכך {{שהצ|לב}} ויפסול הסוכה כדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכט#יט|סימן תרכ"ט סי"ט]] לדעה ראשונה דסתם שם המחבר כוותה {{שהצ|לג}} אמנם לפי מה שביארנו שם דבמקום הדחק כשאינו מועיל פריסה מן הצד ויצטרך לאכול חוץ לסוכה יש לסמוך אדעה שניה דמתרת לתלות סדין כדי להגן אין לאסור זה כ"א כשירחיק הסדין מן הסכך ארבעה טפחים דאז אין בטל הסדין לגבי הסכך [ובשבת ויו"ט {{שהצ|לד}} נכון ליזהר שלא ירחיק ג"ט חלל מן הסכך {{שהצ|לה}} משום חשש אוהל] וה"ה דמותר {{שהצ|לו}} במקום הדחק לפרוס סדין למעלה על הסכך כדי להגן {{עוגן|קח.}}בין בחול {{שהצ|לז}} ובין בשבת ויו"ט. אכן מפני חשש הרואים שיאמרו שמסכך סוכתו בסדין אין להקל {{שהצ|לח}} כשמסכך למעלה אא"כ ניכר לכל שמכוין בזה רק להגן מפני הרוח. ועיין במ"א לעיל ב[[מגן אברהם/אורח חיים/תרכט|סימן תרכ"ט]] דמ"מ לא יברך בכל זה ברכת לישב בסוכה:

({{עוגן1|כו}}) '''לא מקרי מצטער.''' דדרך האדם לפעמים לישן כך כפוף וראיה מהא דקי"ל ששיעור סוכה שבעה על שבעה טפחים שבודאי אין אדם יכול לישן שם אם לא בכפיפת גופו ואיבריו {{שהצ|לט}} ולפ"ז אפילו אם עשה אותה לכתחלה באופן שראויה לישן שם בפישוט ואח"כ בא איזה ענין שנעשה דחוק וצר לישכב ג"כ מחוייב לישן שם וכתב בספר נהר שלום דמ"מ מי שהוא מעונג וקים ליה בגויה דלדידיה הוי מצטער לישן שם בכפיפה {{שהצ|מ}} אה"נ שפטור מלישן שם [ואעפ"כ {{שהצ|מא}} יוצא י"ח באכילה כיון שבעת עשייה היה ראוי לדידיה לאכול ולישן שם]:

({{עוגן1|כז}}) '''אע"ג דצריך לכפוף ידיו ורגליו.''' היינו אף אם אין לו עצה האיך לפשוט רגליו חוץ לסוכה {{שהצ|מב}} דבפושט רגליו חוץ לסוכה לכו"ע לא מקרי מצטער בכך וחייב לישן שם ואך שצריך ליזהר שיהיה השולחן ג"כ בתוך הסוכה דאל"ה חיישינן שמא ימשך אחר שולחנו וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלד|סימן תרל"ד]]:

({{עוגן1|כח}}) '''אלא בדבר וכו'.''' דאל"ה אף שהוא מצטער אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם:

({{עוגן1|כט}}) '''שדרך בני אדם להצטער בו.''' אם לא {{שהצ|מג}} שהוא מאניני הדעת וכל אניני הדעת מצטערין בזה:

({{עוגן1|ל}}) '''אלא אם ינצל וכו'.''' דהטעם דמצטער פטור משום דכעין דירה בעינן ואין אדם דר במקום צער כל שיוכל להנצל מזה בביתו וה"נ בסוכה:

'''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|לא}}) '''אבל חייב בסוכה.''' דאע"ג דמצטער פטור מן הסוכה {{שהצ|מד}} ה"מ צערא דממילא הבא לו {{שהצ|מה}} מחמת הסוכה אבל הכא איהו דקמצער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה כדי לקיים את המצוה. כתב בספר תניא אם המת היה חביב כ"כ שאין יכול להסירו מלבו פטור. ומיירי שמצטער בישיבתו בסוכה [מ"א] ועיין בספר [[ישועות יעקב/{{כאן}}#|ישועות יעקב]] {{שהצ|מו}} שחולק בזה על התניא. בפ"מ מסתפק לענין אונן בחוה"מ או אפילו ביו"ט כשרוצה לקבור ע"י נכרי ביו"ט ראשון או ע"י ישראל ביו"ט שני דאז חל דיני אנינות {{שהצ|מז}} אם חייב בסוכה ע"ש ובספר [[בכורי יעקב/{{כאן}}#|בכורי יעקב]] מצדד {{שהצ|מח}} שהוא פטור ע"ש:

'''<big>{{עוגן|סעיף ו|ו}}</big>''' ({{עוגן1|לב}}) '''חתן וכו'.''' דאין שמחה {{שהצ|מט}} אלא בחופה וחופה נקרא מקום המוכן לישיבת חתן וכלה (הרא"ש) ואין יכולין לאכול בסוכה ולשמוח בחופה דאין שמחה {{שהצ|נ}} אלא במקום סעודה ומיירי שנשא ערב הרגל או קודם דאין נושאין נשים במועד כדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקמו|סימן תקמ"ו]]:

({{עוגן1|לג}}) '''פטורים מן הסוכה וכו'.''' ויש {{שהצ|נא}} מחייבין אותו דס"ל דאפשר לאכול בסוכה ולשמוח בחופה וע"כ הסכימו {{שהצ|נב}} אחרונים דראוי {{עוגן|קח:}} לחתן להחמיר ע"ע ולישב בסוכה ולא לברך וכן השושבינים כשאוכלין אצל החתן ומשמחין אותו בתוך ז' ימי המשתה ויושבין שם בסוכה א"צ לברך אבל כשאוכלין בביתם חייבין בסוכה וצריכין לברך:

({{עוגן1|לד}}) '''וסעודת ברית מילה וכו'.''' היינו אפילו אם צר להם המקום לשבת שם וא"א להם לשמוח שם כ"כ מ"מ חייבין בסוכה דאע"ג דסעודת מצוה היא כמ"ש ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רסה#יב|סימן רס"ה סי"ב]] מ"מ לא דמי לסעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל זה אינה מצוה כ"כ וא"כ די להם בעשרה אנשים [מ"א] ומ"מ בשמיני עצרת אם רוצים יכולים לאכול בבית בסעודת ברית מילה [א"ר ודה"ח]:

'''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' ({{עוגן1|לה}}) '''שלוחי מצוה.''' כגון שהולך {{שהצ|נג}} להקביל פני רבו או ללמוד תורה או לפדיון שבויים וכיו"ב:

({{עוגן1|לו}}) '''פטורים מן הסוכה.''' אפילו {{שהצ|נד}} בשעת חנייתן ויש לפניהם סוכה בנוייה:

({{עוגן1|לז}}) '''בין ביום בין בלילה.''' היינו אפילו הולכין רק ביום {{שהצ|נה}} פטורים גם בלילה {{שהצ|נו}} מפי שטרודים במחשבת המצוה ותיקונה והוי הכל בכלל עוסק במצוה ופטור ממצוה אחרת:

({{עוגן1|לח}}) '''וע"ל סימן ל"ח.''' ר"ל בס"ח בהג"ה דמוכח שם דדוקא כשצריך לטרוח אחר הסוכה אבל אם אין צריך לטרוח אחריה כגון שיש סוכה מזומנת לפניו צריך לכנוס בסוכה ולאכול ולישן שם {{שהצ|נז}} ואם אין יכולים לישן כ"כ בטוב בסוכה ויהיו יגעים למחר ולא יוכלו לקיים המצוה כראוי פטורין:

'''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' ({{עוגן1|לט}}) '''הולכי דרכים וכו'.''' דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן ה"ה בסוכה:

({{עוגן1|מ}}) '''פטורים מן הסוכה ביום.''' היינו {{שהצ|נח}} שא"צ להמתין מלאכול עד שיגיע לסוכה {{שהצ|נט}} אם לא שיזדמן לפניו סוכה בעת האוכל בלי טורח:

({{עוגן1|מא}}) '''וחייבין בלילה.''' היינו כשלן בלילה במקום ישוב אפילו אין באושפיזא שלו סוכה כגון שהוא נכרי חייב להשתדל {{שהצ|ס}} אולי ימצא סביבות משכנו איזה יהודי שיש לו סוכה:

({{עוגן1|מב}}) '''אבל אם אינם מוצאים סוכה וכו'.''' ר"ל שהשתדל ולא מצא סוכה סביבותיו יוכל לאכול וללין באותו מקום בלי סוכה {{שהצ|סא}} ואינו מחוייב לעשות סוכה והא דמסיים יוכלו לילך לדרכם ר"ל אפילו אם הוא יודע בביתו שבדרך שהולך לא ימצא שם סוכה אפ"ה מותר לצאת מביתו דכלל בידינו תשבו כעין תדורו וכנ"ל בסקל"ט:

({{עוגן1|מג}}) '''דאין לעשות לו שם דירה.''' ר"ל היכא דאין מוצא סוכה {{שהצ|סב}} אין מחוייב לעשות מחדש:

{{עוגן|קט.}}({{עוגן1|מד}}) '''ואע"ג דיש להקל.''' ר"ל דמה שאמרו ההולכין ביום חייבין בלילה {{שהצ|סג}} היינו היכי דמוצא סוכה באותו מקום משא"כ בזה:

({{עוגן1|מה}}) '''מ"מ המחמיר וכו'.''' וכ"ז בהולך מכפר לכפר מדינא א"צ להמתין מלאכול רק המחמיר אבל בשוהא בכפר א' שלשה או ארבעה ימים חייב מדינא לעשות שם סוכה [אחרונים]:

'''<big>{{עוגן|סעיף ט|ט}}</big>''' ({{עוגן1|מו}}) '''שומרי העיר.''' היינו {{שהצ|סד}} מגייסות שלא יבואו עליהן וצריכין לילך {{שהצ|סה}} סביב העיר לשמרן ולפיכך אין יכולין לעשות סוכה במקום אחד. ודוקא בשומרי גייסות אבל בשומרי ממון שלא יבואו לגניבה [שדרכן לשמור תמיד] הוי כשומרי גנות ופרדסין המבואר לקמיה [מ"א בשם הירושלמי] ובאמת ד"ז תלוי לפי ענין השימור כגון שומרי החנויות שלנו שדרכן לשמור בלילה פטורין רק בלילה. והיושבים בחנות אע"פ שרגילין כל השנה ברוב פעמים לאכול בחנות ביום מ"מ בסוכות חייבים לאכול בסוכה אפילו אם דרים חוץ לעיר וחנויותיהם בתוך העיר חייבים לעשות להם סוכה כדי לאכול בעת שיצטרכו אם אינם יכולים לילך לביתם ולאכול [אחרונים]:

'''<big>{{עוגן|סעיף י|י}}</big>''' ({{עוגן1|מז}}) '''והעושים יין וכו'.''' ואם היין מונח בחצר {{שהצ|סו}} צריך לעשות סוכה בחצר דיכול לשומרו מתוך הסוכה ע"פ האופנים המבוארים ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/קלא|סימן קל"א]]:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}