עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תקפה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תקפה'''{{ש}}ברכת השופר}}

({{עוגן1|א}}) '''לתקוע.''' וכן הברכה צריך להיות בעמידה כמו כל ברכת המצות וכדלעיל בסימן ח' ס"א [אחרונים]:

({{עוגן1|ב}}) '''מעומד.''' דכתיב {{שהצ|א}} יום תרועה יהיה לכם וילפינן מלכם דגבי עומר ובעומר כתיב חרמש בקמה אל תקרי בקמה אלא בקומה. וכתב המ"א דלפ"ז {{שהצ|ב}} אין לסמוך על שום דבר באופן שאם ינטל אותו דבר יפול שעמידה זו חשובה כישיבה ומ"מ בדיעבד אף אם תקע מיושב לגמרי {{שהצ|ג}} יצא דקרא אסמכתא בעלמא הוא ולכתחלה. והצבור השומעים התקיעות {{שהצ|ד}} לא הטריחום לעמוד משום כבוד צבור וגם כי עתידים {{שהצ|ה}} לשמוע מעומד התקיעות שעל סדר הברכות של מלכיות זכרונות וגו'. ועכשיו נהגו הצבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף ואעפ"כ נקראין תקיעות דמיושב מאחר שרשות לישב בהם. ואם יחיד שומע תקיעות לצאת בהם {{שהצ|ו}} ואינו עתיד לשמוע על סדר הברכות צריך מדינא לעמוד לכתחלה:

({{עוגן1|ג}}) '''במקום שקורין.''' כדי שזכות התורה יגן עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה. וראוי ליתן {{שהצ|ז}} לתקוע לצדיק והגון ובלבד שלא יהא מחלוקת בדבר ועכ"פ צריך {{שהצ|ח}} שידע לכוין להוציא הצבור בתקיעתו:

({{עוגן1|ד}}) '''יברך לשמוע וכו'.''' ר"ל שלא יאמר לתקוע בשופר {{שהצ|ט}} דלאו בתקיעה תליא מילתא אלא בשמיעה שהרי התוקע ולא שמע קול שופר לא יצא כמו שנתבאר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקפז|סימן תקפ"ז]] ע"ש ולא יאמר בקול דמשמע לעשות רצונו {{שהצ|י}} ובדיעבד אם בירך לתקוע בשופר או על תקיעת שופר {{שהצ|יא}} או לשמוע בקול שופר {{שהצ|יב}} יצא. אם נטלו השופר באמצע התקיעות {{שהצ|יג}} והביאו לו שופר אחר א"צ לברך אבל {{עוגן|נז.}}בין בין ברכה לתחילת התקיעות צריך לברך:

({{עוגן1|ה}}) '''או שכבר יצא וכו'.''' האחרונים {{שהצ|יד}} העלו דבאופן זה שכבר יצא התוקע בעצמו טוב יותר {{שהצ|טו}} שיברכו השומעים בעצמן שתי הברכות אא"כ אינם יודעים לברך בעצמן אז יברך בשבילן להוציאן {{שהצ|טז}} ומנהג העולם להקל להוציאן בכל גווני ואין למחות בהם כי כן הוא עיקר מדינא כמו שכתב הפר"ח והגר"א. מי שנסתפק לו אם שמע קול שופר [או נטל לולב] ביום א' שהוא מן התורה {{שהצ|יז}} תוקע ואינו מברך וביום ב' שאינו אלא מד"ס א"צ לתקוע דספק ד"ס להקל:

({{עוגן1|ו}}) '''ויתקע תשר"ת ג' פעמים וכו'.''' טעם לסדר זה עיין לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקצ#א|סימן תק"צ]] סעיף א' וב':

({{עוגן1|ז}}) '''בצד ימין.''' {{שהצ|יח}} של פיו משום דכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו:

({{עוגן1|ח}}) '''אם אפשר לתקוע בכך.''' ואם א"א לו {{שהצ|יט}} אין להקפיד אף אם יעמידנו בצד שמאל וגם פי השופר לצד שמאל:

({{עוגן1|ט}}) '''וכן יהפוך השופר למעלה וכו'.''' ר"ל שטוב שיהפוך {{שהצ|כ}} פי השופר למעלה ולא לצדדין:

({{עוגן1|י}}) '''ודי בברכה וכו'.''' דהלא הראשון {{שהצ|כא}} בירך להוציא בזה כל הקהל:

({{עוגן1|יא}}) '''והוא שיהיו שם וכו'.''' דאם לא היו שם באותה שעה {{שהצ|כב}} צריכים לברך לעצמן בלחש קודם שיתחילו לתקוע {{שהצ|כג}} אך אם כבר יצא ידי חובתו תוקע בלא ברכה כיון שהצבור כבר שמעו הברכה מן הראשון:

({{עוגן1|יב}}) '''ולא הויא ברכה לבטלה.''' כיון שהשני {{שהצ|כד}} יוצא בברכתו:

({{עוגן1|יג}}) '''כדי שלא יתבלבל.''' אבל הפסק לא הוי {{שהצ|כה}} דהוא חשוב צורך תפלה שאלו התקיעות נקבעו על סדר הברכות:

({{עוגן1|יד}}) '''ואם הוא מובטח וכו'.''' ואם אינו מובטח וליכא אחר שיודע לתקוע {{שהצ|כו}} י"א דבאופן זה לא יתקע עד אחר התפלה וכ"ש כשכבר יצא בתקיעות דמיושב {{שהצ|כז}} וי"א שאם אין שם אחר יוכל לתקוע על סדר ברכות אע"פ שאין מובטח דיש לו לבטוח שמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן. ואם מתפלל מתוך הסדור והמחזור לכו"ע דינו כמובטח:

({{עוגן1|טו}}) '''רשאי לתקוע.''' אפילו {{שהצ|כח}} יש שם אחר דתקיעה לא חשיב הפסק כלל וכנ"ל:

({{עוגן1|טז}}) '''ודוקא וכו'.''' דשם חיישינן שיתבלבל ולא יוכל לחזור לתפלתו:

({{עוגן1|יז}}) '''אומרים לו גמור.''' ובמקומות שנהגו לחלק ולתת תקיעות דמיושב לאחד ודמעומד לאחר או לחלק גם הסדרים מלכיות לאחד זכרונות לאחר וכו'. {{שהצ|כט}} יעשו כמנהגם כי ישראל קדושים הם ומחבבין המצות:

({{עוגן1|יח}}) '''להקרות.''' המתפלל שחרית מקרא להתוקע {{שהצ|ל}} ובמקום שיש מ"ץ הוא מקרא. גם תקיעה ראשונה {{שהצ|לא}} יקרא לפניו אע"ג דלא {{עוגן|נז:}}שכיח כ"כ שיטעה. פעם אחת לא היו יכולין לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע [מ"א בשם מהרי"ל] ועיין בדגול מרבבה שזהו דוקא בתקיעות דמעומד אבל בתקיעות מיושב הוי הפסק גמור בין ברכה לתקיעה ועיין בשע"ת שמיישב קצת ד"ז ומ"מ לכתחלה נראה לענ"ד שאינו כדאי לעשות כן ואם הוצרך ליקח שופר אחר א"צ לחזור ולברך כיון שהיה מונח לפניו על השולחן {{שהצ|לב}} מסתמא דעתו היה על כולם. המקרא והתוקע ראוי להם שילמדו היטב דיני השופר וסדר התקיעות כי לפעמים מאיזה סיבה נופל טעות בפי המקרא או בשגגת התוקע וצריך לידע איך לעשות אם לתקוע להלן או לחזור לראש הסדר [מט"א]:

({{עוגן1|יט}}) '''אינו רואה וכו'.''' עיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שו#ה|סימן ש"ו ס"ה]] ובמ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/שו#סעיף ה|שם]]:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}