עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תקע"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תקע'''{{ש}}חנוכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחינה שנפגשו בתוך ימי נדרי תענית}}

({{עוגן1|א}}) '''יחיד שקבל עליו תענית וכו'.''' דאלו אם גזרו תענית על הצבור בא"י והתחילו להתענות ואירע בהם אלו הימים חל גזירתם בדיעבד וכדלעיל בסימן תי"ח משא"כ ביחיד:

({{עוגן1|ב}}) '''א"צ התרה.''' דאין כח קבלתו חל כלל על יום זה ועיין בסימן תי"ח במ"ב סק"ז מש"כ שם:

({{עוגן1|ג}}) '''בלשון הרי עלי.''' פי' שאמר {{שהצ|א}} הרי עלי אכילת יום פלוני קונם ומשום דנדר חל אפילו על דבר מצוה דנדר אוסר החפץ עליו ואין שום ציווי על החפץ אבל בשבועה שנשבע להתענות בימים אלו אינו חל וכמבואר בס"ג משום דשבועה אוסר נפשיה על חפצא והוא כבר מצווה שלא לעשות כן:

({{עוגן1|ד}}) '''שהוא לשון נדר.''' כתב מ"א דאם אמר הריני נודר {{שהצ|ב}} להתענות יום אחד לא מיקרי נדר ולכן נהגו שמי שאמר הריני נודר להתענות ב' וה' כל ימות השנה א"צ להתענות בר"ח וא"צ התרה ועיין בפמ"ג. ועיין ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רו#ה|סימן ר"ו ס"ה]]:

({{עוגן1|ה}}) '''צריך התרת חכם.''' ויראה להתיר כדי שלא יהיה מחוייב להתענות [{{שהצ|ג}} ואם לא התיר והתענה צריך למיתב אח"כ תענית לתעניתו כדי שיכופר לו על מה שהתענה בימים {{עוגן|מו:}}אלו וכנ"ל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסח#ה|סימן תקס"ח ס"ה]]] וכשמתיר לו ממילא הותר כל הימים [יו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רטו|סי' רט"ו]]]:

({{עוגן1|ו}}) '''ופורים.''' שאין אלו הימים נקראין יו"ט {{שהצ|ד}} וה"ה ר"ח אבל חוה"מ מקרי יו"ט:

({{עוגן1|ז}}) '''הולכין אחריו.''' פי' ואין מחוייב להתענות:

({{עוגן1|ח}}) '''ערב יום הכיפורים בכלל.''' דבנדרים הולכין אחר לשון ב"א ובלשון ב"א מקרי יו"ט. ועיין לקמן בסימן תר"ד במ"ב סק"ב:

({{עוגן1|ט}}) '''והכי נהוג.''' ר"ל {{שהצ|ה}} כסברא הראשונה הנ"ל ולא כדעת הרמב"ם:

({{עוגן1|י}}) '''סי' רט"ו ס"ד.''' כצ"ל. ועיין ב[[ש"ך/יורה דעה/רטו#ד|ש"ך שם]] מש"כ בזה:

({{עוגן1|יא}}) '''דינו שוה וכו'.''' ר"ל דאף שפרט בפי' אלו הימים מ"מ אם הוציאו בלשון נדר חל דנדר חל אף על דבר מצוה כנ"ל:

({{עוגן1|יב}}) '''מטעם איסור כולל.''' שכלל בשבועתו גם ימים אחרים. ויראה להתיר שבועתו [אחרונים]:

({{עוגן1|יג}}) '''דה"ה לר"ח וכו'.''' פי' שמה שאסור להתענות בהם הוא דרבנן ולכן חלה השבועה:

({{עוגן1|יד}}) '''שהם של תורה.''' ועיין ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] שמכריע דעיו"כ האיסור להתענות בו הוא דאורייתא אבל בר"ח הוא דרבנן וכן דעת הגר"א בביאורו דר"ח הוא דרבנן:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}