עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תקמב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תקמב'''{{ש}}שלא לעשות מלאכה לאחרים בחול המועד אלא בחנם}}
({{עוגן1|א}}) '''מלאכות המותרות.''' כגון {{שהצ|א}} כל דבר שהוא לצורך המועד דבעי שינוי {{שהצ|ב}} וכן ההדיוט שהתירו לו לתפור כדרכו {{שהצ|ג}} וכן {{עוגן|יד.}}כמה דברים שאסרו משום טרחא אף שאינה מלאכה ממש:

({{עוגן1|ב}}) '''אבל בשכר אסור.''' דקבלת שכר במועד {{שהצ|ד}} כעובדא דחול דמיא.

יש מן הפוסקים {{שהצ|ה}} שסוברין דאם א"א לו לבעה"ב לעשות המלאכה אלא באלו והם אינם רוצים אלא דוקא בשכר מותר ליתן להם מאחר שהוא לצורך המועד:

({{עוגן1|ג}}) '''אלא שאוכל עמו וכו'.''' דשוב לא הוי כעובדא דחול ושרי לצורך המועד:

({{עוגן1|ד}}) '''ודבר האבד וכו'.''' דכמו שהתירו לבעה"ב ליתן מלאכתו לפועל שאין לו מה לאכול ואף כשהוא שלא לצורך המועד התירו לבעה"ב כדי שיהיה טובה לפועל {{שהצ|ו}} ה"נ יש להתיר לפועל ליטול שכר בשביל טובת בעה"ב:

({{עוגן1|ה}}) '''מותר לעשות אפילו וכו'.''' ר"ל אפילו שלא לצורך המועד {{שהצ|ז}} והוא מעשה אומן ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]] דאם יכול למצוא עכו"מ לזה נכון {{שהצ|ח}} שלא ישכור ישראלים:

({{עוגן1|ו}}) '''כל מלאכה וכו'.''' היינו אפילו שלא לצורך המועד {{שהצ|ט}} וגם לא בעי שינוי וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקלז#טו|סימן תקל"ז סט"ו]] ע"ש:

({{עוגן1|ז}}) '''ע"י פועל שאין לו מה יאכל.''' היינו שאין לו כלל לאכול {{שהצ|י}} אבל אם יש לו לחם ומים {{שהצ|יא}} אסור לו לעשות מלאכה [מ"א] {{שהצ|יב}} וי"א דאפילו יש לו רק שאין לו צרכי יו"ט ג"כ מותר לו לעשות מלאכה. ועיין במ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תקלד#|סימן תקל"ד]] דצריך עכ"פ לעשות בצנעא דהרואה לא ידע שהפועל הוא עני כ"כ {{שהצ|יג}} ומ"מ אם א"א לו לעשות בצנעא מותר לו לעשות בפרהסיא {{שהצ|יד}} כיון שאין לו {{עוגן|יד:}}מה לאכול כלל:

({{עוגן1|ח}}) '''כדי שישתכר וירויח.''' ואף אם יש לו כלי בית למכור מותר לעשות מלאכה ואינו מחוייב למכור כלי ביתו אבל אם יש לו סחורות ויכול למוכרם אסור לו לעשות מלאכה [אחרונים] עוד כתבו דמלאכה שמקבל בשעה שאין לו מה יאכל מותר לקבל שכר אפילו הרבה יותר מכדי אכילתו אבל אח"כ אסור לו לקבל לעשות מלאכה אחרת בשל אחרים:

{{ניווט כללי תחתון}}