עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תקמא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תקמא'''{{ש}}דיני אריגה בחול המועד}}
{{עוגן|יג.}}({{עוגן1|א}}) '''מותר לעשות וכו'.''' ודוקא {{שהצ|א}} לצורך המועד:

({{עוגן1|ב}}) '''מעשה הדיוט.''' ולא הוי בכלל מכשירי אוכל נפש כמו תנור וסכין דמותר שם אפילו מעשה אומן {{שהצ|ב}} משום דלא מקרי מכשירין אלא דבר המכשירו לאכילה (כי התנור ע"י האפיה וסכין ע"י השחיטה) משא"כ ברשתות:

({{עוגן1|ג}}) '''לתקן הפתילות.''' לצורך מועד ויש שמחמירין {{שהצ|ג}} בזה ואף לגדל מצמר גפן דלאו שזור ג"כ יש ליזהר לעשות מקודם ועיין בח"א שכתב דלכתחלה נכון להכין מעיו"ט אכן בדיעבד מותר לגדל מצמר גפן וכן בברכי יוסף כתב דהמנהג פשוט להתיר עוד כתב הח"א דלכו"ע אסור לעשות נרות של חלב ופשיטא של שעוה דאיכא ג"כ מירוח וכמדומה שנוהגין היתר לצורך מועד עכ"ל ובפמ"ג משמע דיש ליזהר בזה:

({{עוגן1|ד}}) '''מסרגין.''' פי' שעושין בה חבלים {{שהצ|ד}} שתי וערב לשכוב בה במועד וכ"ש כשהם במטה מכבר אלא שנעשו רפויים דמותר למתחן ודוקא לצורך המועד {{שהצ|ה}} דאל"ה אף זה אסור ואפילו לצורך המועד {{שהצ|ו}} דוקא שלא כיון מלאכתו למועד:

({{עוגן1|ה}}) '''אבל אין מפשילין וכו'.''' ר"ל שאין {{שהצ|ז}} גודלין החבלין משום זה {{שהצ|ח}} ויש מן הפוסקים שמחמירים שלא להטילם במטה במועד אפילו הם מגודלין מכבר ומה שהתירו חכמים לסרג במטה {{שהצ|ט}} היינו כשהמשיכן בנקבי המטה קודם המועד:

({{עוגן1|ו}}) '''מותר למעך בגדי פשתן וכו'.''' עיין [[שולחן ערוך/אורח חיים/שב#ה|סימן ש"ב ס"ה]] דשם לענין שבת אסור לעשות כן בבגדי פשתן ואפילו בחלוק אם מתכוין כדי ללבנו אסור והכא מותר {{שהצ|י}} אפילו במתכוין ללבנו ודוקא {{שהצ|יא}} כשצריך לו במועד:

({{עוגן1|ז}}) '''בידים וכו'.''' לפי מה שכתב לקמיה בהג"ה האי בידים לאו דוקא דה"ה דמותר לגלגל אותם ע"י כלי כנהוג:

({{עוגן1|ח}}) '''קשרי.''' היינו {{שהצ|יב}} לקמט שקורין קרונצלי"ן בל"א {{שהצ|יג}} ודוקא כשהקמטין אינם מתפשטין כשלובשן דכיון דהקמטים חזקים כ"כ הו"ל מעשה אומן ואסור אפילו לצורך המועד. ולפ"ז אסור לקמט הענק שקורין קאלנע"ר בעצים המיוחדין לכך דעי"ז נשאר מקומט אף כשלובשו:

({{עוגן1|ט}}) '''עם הזכוכית.''' היינו עם אבן עגולה של זכוכית ומשמע דלא חשיב זה כ"א מעשה הדיוט ובח"א העתיק דמותר להחליקן בכלי כדרכן משמע דס"ל דזכוכית ל"ד {{שהצ|יד}} דה"ה שאר כלים הרגיל להחליק בהן ולפ"ז מותר להחליק גם בכלי ברזל חלק שנוהגין חייטים להחליק דהכל מעשה הדיוט הוא ומותר לצורך המועד:

({{עוגן1|י}}) '''אסור לתקן.''' אע"פ שיתקרעו יותר אם לא יתקן אסור {{שהצ|טו}} דלא מיקרי דבר אבד אלא שעיקר הדבר נפסד אבל בשביל מעט תוספות קלקול לא ואם יתקרעו לגמרי כשלא יתקנם {{שהצ|טז}} מותר אף ע"י ישראל לתקן וא"צ שינוי דהוי דבר האבד. וה"מ כשצריך לילך בהם בחוה"מ הא אין צריך להם בחוה"מ פשיטא דאסור דיניחם ולא ישתמש בהם עד לאחר המועד [פמ"ג] {{שהצ|יז}}. ודע דבכל זה אין חילוק בין אם נתקרעו במועד או שנתקרעו לפני המועד:

({{עוגן1|יא}}) '''וכן אסור לומר לנכרי.''' רבותא נקט המחבר דאף דבזה יש קצת הפסד אם לא יתקנם אפ"ה אסור וכ"ש בשאר דברים וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקמג|ריש סימן תקמ"ג]]:

({{עוגן1|יב}}) '''מיהו ע"י שינוי.''' היינו אם היה אומן {{שהצ|יח}} צריך שינוי והשינוי מבואר לקמיה בס"ה אבל אם הוא הדיוט תופר כדרכו וכדלקמיה. וכ"ז אינו מותר רק בצריך למועד:

({{עוגן1|יג}}) '''מי שצריך לו בגד.''' תינוק שנולד בחג {{שהצ|יט}} אסור לעשות לו בגדים חדשים במועד למול אותו {{שהצ|כ}} ולא מיקרי לצורך המועד לכבוד אביו לישא אותו להמילה דיכול לכורכו בחתיכת שיראין. בח"א [[חיי אדם/קט|כלל ק"ט]] נסתפק הצריך לתפור לצורך המועד ואין לו חוטים במה לתפור אם מותר לטוות חוטים בשביל זה ע"ש:

({{עוגן1|יד}}) '''הדיוט ואינו מהיר.''' סימן אחד הוא דסתם {{עוגן|יג:}}אומן מהיר [הגר"א]. וכל מי {{שהצ|כא}} שיודע להוציא מלא מחט בבת אחת או שיודע {{שהצ|כב}} לכוין אמרא בשפת חלוקו תו אינו בכלל הדיוט אלא אומן ודיניה כדלקמיה:

({{עוגן1|טו}}) '''וכל אדם יחמיר ע"ע וכו'.''' כי רוב {{שהצ|כג}} בני אדם יכולים להוציא מלא מחט בבת אחת והם בכלל אומן:

({{עוגן1|טז}}) '''שינוי הניכר.''' היינו שיהיה ניכר בתפירה עצמה ולא בענין אחר. ודע דבין להדיוט שעושה אותה כדרכו ובין לאומן שעושה מעשה הדיוט אינו מותר כ"א כשעושה אותה לעצמו {{שהצ|כד}} או בשביל אחרים בחנם אבל כשעושה אותה בשביל אחרים בשכר {{שהצ|כה}} אסור {{שהצ|כו}} אף שהוא לצורך המועד אם לא שאין לו מה יאכל וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקמב|סימן תקמ"ב]] ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]]:

{{ניווט כללי תחתון}}