עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תקיג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תקיג'''{{ש}}דין ביצה שנולדה ביום טוב}}

({{עוגן1|א}}) '''ביצה שנולדה ביו"ט וכו'.''' אפילו {{שהצ|א}} מתרנגולת העומדת לאכילה דליכא בה מוקצה דאי בעי שחיט לה מ"מ הביצה אסורה באכילה דביו"ט שחל להיות באחד בשבת אסורה מדאורייתא דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה במעיה ואין שבת מכין ליו"ט וגזרינן יו"ט דעלמא משום יו"ט אחר השבת {{שהצ|ב}} וכיון דאסורה באכילה ממילא אסורה בטלטול ועיין ב[[משנה ברורה/אורח חיים/תקטו|ריש סימן תקט"ו]] מה שכתבנו שם בזה:

({{עוגן1|ב}}) '''אסור ליגע בה.''' אע"ג דאין איסור בנגיעת דבר המוקצה וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שח|סימן ש"ח]] ביצה שאני {{שהצ|ג}} כיון שהוא דבר המתגלגל חיישינן שמא ינענענה ע"י הנגיעה:

({{עוגן1|ג}}) '''דהיינו לטלטלה.''' משמע מלשון זה {{שהצ|ד}} שהוא חולק על המחבר וס"ל דגם בביצה דוקא טלטול אסור אבל נגיעה בעלמא שרי {{שהצ|ה}} אבל מכמה אחרונים משמע דס"ל דאפילו בנגיעה אסור דמפני שהיא מתגלגלת מצוי להתנענע על ידי הנגיעה:

({{עוגן1|ד}}) '''כולן אסורות.''' באכילה {{שהצ|ו}} ובטלטול שהרי למחר היא מותרת בלא ביטול וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל ומזה הטעם אסר גם בס"ב בספק אף דבעלמא ספיקא דרבנן לקולא:

({{עוגן1|ה}}) '''אסורה.''' ואם נתערבה באחרות יש דעות בין הפוסקים אם גם בזה אמרינן דאינה בטלה משום דהוי דבר שיש לו מתירין ומצדד המ"א בזה להחמיר {{שהצ|ז}} ויש מאחרונים שחולקין עליו וסוברין {{שהצ|ח}} דכיון דהוא מלתא דרבנן כדאים המקילין לסמוך עלייהו להקל {{שהצ|ט}} ואפילו נתערב זה הספק חד בתרי בטל. ובמקום הפסד יש לסמוך עלייהו:

({{עוגן1|ו}}) '''בשוגג.''' דאם {{עוגן|קלא.}}היה במזיד לא היה מהני ליה הבטול אף דהוא איסור דרבנן כמבואר ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/צט#ו|סי' צ"ט ס"ו]]:

({{עוגן1|ז}}) '''הכל מותר.''' בין שהיתה הביצה שלמה {{שהצ|י}} וקלופה [דאם לא היתה קלופה היה מותר אפילו בדליכא ס' כנגדה בין שנתבשל עם בשר ותבשיל ובין שנתבשלה עם ביצים אחרות דלא יהיבא טעמא כשהיא בקליפתא כמבואר ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/פו|סי' פ"ו]]] ובין שנטרפה ונתערבה עם התבשיל {{שהצ|יא}} דהא דקי"ל דדבר שיש לו מתירין לא בטיל הוא דוקא כשהוא מין במינו אבל לא זה שהוא מין בשאינו מינו:

({{עוגן1|ח}}) '''חוץ מן הביצה.''' משמע {{שהצ|יב}} שהביצה עדיין שלמה ואפ"ה דוקא כשנתבשלה עם בשר שרי אבל עם ביצים אחרים אף שהוא מכיר אותה ביצה מ"מ אסורים {{שהצ|יג}} כל הביצים דמין במינו הוא ולא בטיל בדבר שיש לו מתירין אבל דעת רמ"א ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/קב#ד|סימן ק"ב ס"ד]] בהג"ה דכיון שהוא רק טעמו בלבד ולא ממשו של איסור בטיל אפילו בדבר שיש לו מתירין {{שהצ|יד}} ובמקום מניעת שמחת יו"ט יש לסמוך ע"ז:

({{עוגן1|ט}}) '''מידי דלחזותא וטעמא וכו'.''' ה[[מגן אברהם/{{כאן}}|מ"א]] מפרש דבעינן דוקא תרוייהו חזותא וטעמא אבל בש"ך ביו"ד [[ש"ך/יורה דעה/קב#ה|סי' ק"ב סקה"ו]] וכן בביאור הגר"א שם מפרשים דהכונה לחזותא או לטעמא:

({{עוגן1|י}}) '''לא בטיל.''' דנחשב עי"ז כמין במינו לא בטיל בדבר שיש לו מתירין:

({{עוגן1|יא}}) '''לכפות עליה וכו'.''' אבל אסור ליתן תחתיה כלי [בעת שהתרנגולת מטילתה] שתפול בו דהרי היא מוקצה ונמצא מבטל עי"ז הכלי מהיכנו [לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שי#ו|סימן ש"י ס"ו]]]:

({{עוגן1|יב}}) '''הכלי.''' דמצוי להתנענע הביצה ע"י נגיעה כל שהוא מפני שהיא עגולה:

({{עוגן1|יג}}) '''מותרת ביו"ט שני.''' היינו בליל יו"ט שני שהרי ממ"נ אחד מהם הוא חול:

({{עוגן1|יד}}) '''של ר"ה.''' מפני ששני הימים הם קודש וכיום אחד ארוך הן חשובים ובספק אם נולדה ביו"ט ראשון מותר אף ביו"ט שני של ר"ה כ"כ הכנה"ג והעו"ש מחמיר:

({{עוגן1|טו}}) '''הסמוכים זה לזה.''' בין שהוא יו"ט אחר שבת או שבת {{שהצ|טו}} אחר יום טוב:

({{עוגן1|טז}}) '''אסורה בזה.''' עד הערב שע"י לידה זו נעשית הביצה מוכנת לאכילה {{שהצ|טז}} ואם נתירה נמצא שאחד הכין לחבירו ואנן קי"ל דאין שבת מכין ליו"ט ואין יו"ט מכין לשבת:

({{עוגן1|יז}}) '''ביום א' ב'.''' לאפוקי אם יו"ט היה ביום ש"ק וביום א' אסור {{שהצ|יז}} ביום ראשון אף שהוא יום שני של יו"ט דשמא היום קודש:

({{עוגן1|יח}}) '''מותר ביום ב'.''' דממ"נ אם היום ראשון היה קודש היום חול ואם היום קודש אתמול כשנולדה היה חול:

({{עוגן1|יט}}) '''של גליות.''' ולאפוקי של ר"ה{{הערה|זה לא משכח"ל לפי קביעותנו{{צבע גופן|אפור|. [[שיח השדה/גליונות משנה ברורה|גליון שיח השדה]]}}.}} דשניהם הם כיום אחד ארוך אף ביום שני אסור וה"ה אם חל ר"ה ביום ה' וי"ו ונולדה ביום ה' אסור מהאי טעמא {{שהצ|יח}} אף בשבת:

({{עוגן1|כ}}) '''מותרת.''' דכיון שיצתה רובה הרי היא כילודה:

({{עוגן1|כא}}) '''ולמחר השכים.''' היינו {{שהצ|יט}} קודם עלות השחר דאם לאח"כ תלינן שהיום ילדה דיצתה רובה וחזרה לא שכיח:

({{עוגן1|כב}}) '''אינה יולדת בלילה.''' דכל שתשמישו ביום נולד רק ביום ותרנגול תשמישו ביום הוא {{שהצ|כ}} ואף דאם התרנגולת מתחממת מן הקרקע תוכל לילד לפעמים אף {{עוגן|קלא:}}בלילה לא תלינן בזה דכיון דאיכא זכר אפילו בבית אחר רחוק ממנה [היינו עד ס' בתים] ושומעת קול קריאתו אינה רוצה להתחמם מן הקרקע ונזקקת להתרנגול ומש"כ שאין בו גשר שאם יש בו גשר תעבור על הגשר:

({{עוגן1|כג}}) '''אפשר שתלד בלילה.''' ואע"פ שרובן אפי' מתחממות מן הקרקע אינן יולדות בלילה כאן אזלינן בתר המיעוט {{שהצ|כא}} כיון שבדק אתמול ולא היה שם ביצה והיום השכים קודם עמוד השחר ומצא ולא תלינן דיצתה רובה מאתמול וחזרה דזה הוי מיעוטא דמיעוטא וניחא לן טפי למיתלי דילדה בלילה:

({{עוגן1|כד}}) '''אבל אם לא בדק וכו'.''' פי' והשכים קודם עמוד השחר ומצא אבל אם לאחר עמוד השחר מצא אסור מספק {{שהצ|כב}} ואף דהוא ספק דרבנן בדבר שיש לו מתירין מחמרינן אפילו בספיקא וכנ"ל:

({{עוגן1|כה}}) '''ובלא זכר רובן וכו'.''' ר"ל אפילו בלא זכר עכ"פ רובן יולדות ביום ולא הוי ספק השקול:

({{עוגן1|כו}}) '''וכן בליל שני וכו'.''' דאפילו אם נאמר שנולדה ביו"ט ראשון הרי נולדה בזה מותרת בזה וכנ"ל בס"ה אבל אם הביא ביום אפילו ביו"ט שני של גליות אסורה דשמא היום נולדה:

({{עוגן1|כז}}) '''של ר"ה וכו' שאחר השבת.''' דאפילו אם נאמר שנולדה ביום ראשון של ר"ה או בשבת הרי ג"כ אסורה וכנ"ל בס"ה {{שהצ|כג}} ואפילו אם חל יו"ט שני אחר השבת ומיירי שאין העכו"ם מספר כלל אימתי נולדה או שמספר שנולדה קודם ואינו לפי תומו כגון לאחר ששאלו ישראל אימתי נולדה משיבו שקודם ר"ה או קודם שבת:

({{עוגן1|כח}}) '''ומסל"ת וכו'.''' ומיירי {{שהצ|כד}} דלא ידע הנכרי דביצה שנולדה היום אסורה לישראל דאם ידע אף שהוא מסל"ת אינו נאמן דמתכוין להשביח מקחו שיקחו ממנו כיון שהביצים הם שלו אבל אם הביצים הם של ישראל והעכו"ם מסיח לפי תומו שנולדו מעיו"ט אע"פ שהוא יודע שביצה שנולדה היום אסורה לישראל מ"מ כיון שלהגוי עצמו אין מגיע שום תועלת ממה שמשקר לומר שנולד מקודם {{שהצ|כה}} מותר לסמוך עליו כיון שמסיח לפי תומו:

({{עוגן1|כט}}) '''מותר לסמוך עליו.''' כיון שהוא מילתא דרבנן {{שהצ|כו}} וגם לא איתחזק איסורא:

({{עוגן1|ל}}) '''שמא נולדה בשבת.''' ודעת המ"א דאפילו נולדה בשבת ליכא איסור דאורייתא {{שהצ|כז}} לאכלה אלא עיקר החשש שמא נולדה היום וא"כ נגמרה מאתמול במעיה דכל ביצה דמתיילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצא דשבת הכין ליו"ט ואסור מן התורה ולפ"ז אם הביאה ביום א' קודם עמוד השחר דליכא למיחש שמא נולד בלילה ועכו"ם מסל"ת דנולד מע"ש שרי דאף את"ל שנולדה בשבת אין איסורה אלא מדרבנן ובדרבנן מסל"ת נאמן:

({{עוגן1|לא}}) '''אין עכו"ם מסל"ת נאמן.''' ובמדינותינו ששכיחי {{שהצ|כח}} הרבה ביצים ומביאים הרבה בבת אחת {{שהצ|כט}} ודאי רוב מהביצים שמביאים למכור הם מהנולדים מכבר וע"כ נאמן הנכרי {{שהצ|ל}} כשמסל"ת ואומר שנולדו קודם שבת וכ"ז כשמביא העכו"ם הביצים לבית ישראל ואם הולך הישראל לבית העכו"ם ליקח ביצים {{שהצ|לא}} עיין בר"ן וב[[מחצית השקל/{{כאן}}#|מחה"ש]] במה שהביא בשם השיטה מקובצת:

({{עוגן1|לב}}) '''ביו"ט שני אפילו ר"ה.''' ר"ל שחל ר"ה ביום השבת וביום א' והביא העכו"ם ביום א' נאמן במסל"ת דגם הוא אינו אלא מדרבנן {{שהצ|לב}} דאנן בקיאין בקביעא דירחא והעיקר הוא יום הראשון ובדרבנן נאמן העכו"ם במסל"ת:

({{עוגן1|לג}}) '''ביצים גמורות.''' היינו {{שהצ|לג}} אפילו בקליפתן:

({{עוגן1|לד}}) '''מותרות.''' דכל זמן שלא נולדה חשבינן זה כגופה:

({{עוגן1|לה}}) '''שלאחר השבת.''' ולא אמרינן שמא אם לא היה שוחטה היו נולדין היום ונמצא שכבר נגמרו מאתמול בשבת והוי הכנה משבת ליו"ט דאף אם נגמרה בשבת אינה חשיבא הכנה אא"כ נולדה ע"י גמר זה אבל כ"ז שלא נולדה אין גמר זה נקרא הכנה {{שהצ|לד}} שטעמה משובח יותר כשנולדה:

({{עוגן1|לו}}) '''אסור.''' באכילה ובטלטול עד הערב {{שהצ|לה}} מפני שהוא מוקצה {{שהצ|לו}} ואף המתירין מוקצה ביו"ט מודים במוקצה כזה שעד שיצא {{עוגן|קלב.}}האפרוח לאויר העולם לא היה ראוי לכלום דאף הכלבים לא היו אוכלין אותו כשהוא בקליפתו:

({{עוגן1|לז}}) '''אסור ביו"ט שלאחריו.''' י"א דהוא {{שהצ|לז}} מן התורה לפי שע"י לידה זו הוכן לאכילה וכיון שבשבת א"א לשחטו ולאכלו נמצא שהוכן בשבת לאכלו ביו"ט שלאחריו וכבר נתבאר דאין שבת מכינה ליו"ט. וי"א דהוא {{שהצ|לח}} רק מדרבנן לפי שבשבת גופא הוא מוקצה ואין יכול לאכול ולטלטלם באותו יום כלל ואם נתירו ביו"ט נמצא ששבת הכין ליו"ט:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]