עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תפח"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תפח'''{{ש}}סדר תפלת שחרית של פסח}}

({{עוגן1|א}}) '''וקורים הזמירות וכו'.''' היינו המזמורים שאומרים קודם פסוקי דזמרה וגם מזמור שיר ליום השבת {{שהצ|א}} אומרים דיו"ט נמי אקרי שבת. וכן אומרים ברכת נשמת כמו בשבת ואחר ברכו אומרים ברכת יוצר אור כמו בחול:

({{עוגן1|ב}}) '''וגומרין ההלל.''' ואם חיסר פסוק אחד {{שהצ|ב}} או תיבה אחת צריך להתחיל אח"כ מאותו פסוק ולגמור עד סוף ההלל דאם יאמרנו במקום שנזכר הו"ל קריאה למפרע ולא יצא:

({{עוגן1|ג}}) '''לקרות ההלל.''' ר"ל שלא יאמר לגמור ההלל דשמא ידלג תיבה או אות אחת {{שהצ|ג}} ויש חשש ברכה לבטלה ואם אמר לגמור יצא ובמקום שנהגו לומר לגמור אין לבטל מנהגם [פמ"ג]. אם בא לבהכ"נ סמוך להלל יקרא תחלה הלל עם הצבור ואח"כ יתפלל והוא שלא יעבור זמן ק"ש ותפלה עי"ז ועיין לעיל בסימן תכ"ב במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תכב#טז|סקט"ז]]:

({{עוגן1|ד}}) '''כדרך שאמרו בק"ש וכו'.''' {{עוגן|צג:}}ופרטי ופרטי דינים אלו עיין לעיל [[שולחן עורך/אורח חיים/סו|סימן ס"ו]]:

({{עוגן1|ה}}) '''באמצע הפרק וכו'.''' ואלו הן {{שהצ|ה}} הפרקים הללויה הללו עבדי ה' וגו'. בצאת ישראל ממצרים וגו'. לא לנו ה' לא לנו וגו'. אהבתי וגו'. הללו את ה' כל גוים וגו' מן המצר וגו'. ורד"ק כתב דמן המצר אינו תחלת המזמור אלא מתחיל הודו לה' כי טוב וגו':

({{עוגן1|ו}}) '''באמצע.''' היינו אפי' באמצע הפרק:

({{עוגן1|ז}}) '''ושהה וכו'.''' מדסתם משמע אפי' שהה באונס ועיין לעיל ב[[משנה ברורה/אורח חיים/תכב#כד|סימן תכ"ב סקכ"ד]] במ"ב:

({{עוגן1|ח}}) '''אפילו עשרה קורין כאחד.''' ר"ל אפילו היכא שמוציאין ידי חובה {{שהצ|ו}} באמירתן לאחרים ולא אמרינן תרי קלא לא משתמעי כדאשכחן [[שולחן ערוך/אורח חיים/קמא#ב|סימן קמ"א ס"ב]] לענין קה"ת דהלל חביבי להו משום זכרון הנס ויהבי דעתייהו ושמעי. ומה"ט ג"כ המנהג שמקדשין {{שהצ|ז}} שנים או יותר יחד בשבת ויו"ט או כשיושבין בסוכה כמה בעלי בתים ומקדשין להוציא בני ביתם משום דהקידוש חביב להם ויהבי דעתייהו ושמעי {{שהצ|ח}} ומ"מ יותר טוב שלא יקדשו בבת אחת היכי שצריכין להוציא ב"ב אלא זה אחר זה:

({{עוגן1|ט}}) '''ומפטיר קורא וכו'.''' ועיין לעיל בסימן קל"ז במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/קלז#יא|סקי"א]]:

({{עוגן1|י}}) '''בעת ההיא.''' ויש מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו {{שהצ|ט}} וכן נוהגין עכשיו:

({{עוגן1|יא}}) '''ואין מזכירין וכו'.''' דעת המחבר דהוא מנהג ספרד שאפילו במוסף גופא אין מזכירין גשם ולזה כתב רמ"א ועיין לעיל [[שולחן ערוך/אורח חיים/קיד#ג|סימן קי"ד ס"ג]] דשם מבואר בהג"ה דמנהגנו הוא כפוסקים דס"ל דהצבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש"ץ אינו מזכיר בתפלתו {{שהצ|י}} שחוזר בקול רם אז הם פוסקין במנחה {{שהצ|יא}} וה"ה היחיד שאיחר תפלתו במוסף עד אחר שהתפלל הש"ץ ופסק לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ג"כ שוב לא יזכיר גשם וע"ש ב[[משנה ברורה/אורח חיים/קיד#סעיף ג|משנה ברורה]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קיד#|בה"ל]] כמה פרטים בדין זה:

({{עוגן1|יב}}) '''משם ואילך מלשאול וכו'.''' היינו בחוה"מ שוב לא יבקש על מטר ובדיעבד אם שכח ועבר עיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קיז#ג|סימן קי"ז ס"ג]] וב[[ביאור הלכה/אורח חיים/קיז#|בה"ל]]. והנה אף שהסכימו הפוסקים שאין נכון שיכריז השמש ד"ז בצבור ששוב לא יזכירו גשם ומטר שנראה כאלו ממאנים על הגשמים וע"ד שאמרו אין מתפללין {{עוגן|צד.}}על רוב גשמים מ"מ נ"ל שנכון מאוד שהשמש יזכיר {{שהצ|יב}} בחשאי לרוב העולם קודם תפלת מעריב של לילה ראשונה של חוה"מ שיאמרו ותן ברכה וכו' כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה:

({{עוגן1|יג}}) '''ונוהגין לומר וכו'.''' ובדיעבד {{שהצ|יג}} אף אם לא הזכיר אותם כלל יצא. ואם טעה במוספין והזכיר של יום אחר וכן בסוכות שאמר ביום א' דחוה"מ מה שאינו שייך כלל לאותו יום כגון שאמר ביום הרביעי אם לא סיים הברכה יתחיל מפסוקי הקרבנות ואם סיים הברכה א"צ לחזור [ח"א בסוף [[חיי אדם/כח#|כלל כח]]]:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]