עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/שצו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''הלכות תחומין'''}}}}
{{מרכז|'''סימן שצו'''{{ש}}דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת}}


({{עוגן1|א}}) '''שבו איש תחתיו מכאן וכו'.''' פי' דכתיב תחתיו כתחתיו גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו וכמבואר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שמט|סימן שמ"ט]] עי"ש ב[[משנה ברורה/אורח חיים/שמט|משנה ברורה]] אך דשם מיירי לענין טלטול איזה חפץ בר"ה והכא מיירי לענין יצא חוץ לתחום דיש לו רשות להלך ד' אמות:

({{עוגן1|ב}}) '''אפילו יצא וכו'.''' שהרי משה {{שהצ|א}} אמר זה לאותן שיצאו חוץ לתחום שבו איש תחתיו [טור]:

({{עוגן1|ג}}) '''באמה שלו.''' עיין לעיל שמ"ט במשנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/שמט#ג|סק"ג]]:

({{עוגן1|ד}}) '''ננס באבריו.''' ר"ל שגופו בינוני וזרועו קצר וכמו שביארתי לעיל ב[[משנה ברורה/אורח חיים/שמט#ד|שמ"ט סק"ד]] ובשה"צ שם:

({{עוגן1|ה}}) '''ואלו ד"א וכו'.''' ר"ל {{שהצ|ב}} בין כשמודדין לכל אדם באמה שלו ובין כשמודדין ד"א בינוניות:

({{עוגן1|ו}}) '''מרווחות.''' ר"ל שיהיו מודדין אותו בריוח {{שהצ|ג}} ולא בצמצום. ודע דארבע אמות נותנין לו מרובעות לעבר פניו שהוא רוצה לילך דהיינו {{שהצ|ד}} שיכול לילך בהן אף באלכסונן שעולה עוד אמה וג' חומשין:

({{עוגן1|ז}}) '''והוא באמצען.''' ט"ס וצריך לכתוב זה אחר תיבת לכל צד וכמו שנבאר לקמיה [ט"ז והגר"א]:

({{עוגן1|ח}}) '''וי"א דמותר להלוך וכו'.''' דלדעה ראשונה אין לו רק ד"א {{שהצ|ה}} לאותו רוח שבירר ואם בירר למקום אחד אינו יכול לחזור ולברור במקום אחר ולדעה זו יש לו ד"א לכל צד סביבותיו דהיינו {{שהצ|ו}} שמונה על שמונה:

({{עוגן1|ט}}) '''לכל צד והוא באמצען.''' כצ"ל. ור"ל ממקום שהוא עומד יש לו לכל צד ד' אמות ונמצא דהוא {{שהצ|ז}} שמונה על שמונה וכמו שכתבנו. ועיין בא"ר שכתב דיש לסמוך על דעה זו למעשה:

({{עוגן1|י}}) '''אבל לטלטל וכו'.''' ר"ל דיש אומרים הזה פליגי רק אהילוך אבל לענין טלטול כו"ע מודו דאין מותר רק עד ד"א עם אלכסון ועיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שמט|סימן שמ"ט]] דאותן ד"א שבירר לו לכו"ע מותר לטלטל באלכסונן אף שעולה יותר מחמש אמות:

({{עוגן1|יא}}) '''מוקף לדירה.''' כגון ששבת בעיר או שאר מקום שהוקף לדירה:

({{עוגן1|יב}}) '''אפילו אין בו עתה דיורין.''' כגון {{שהצ|ח}} שנחרבה מדיוריה אבל חומתה קיימת:

({{עוגן1|יג}}) '''חשיב כולו כד"א.''' אפילו אותו מקום גדול {{שהצ|ט}} כאנטוכיא ומונה אלפים אמה מחוץ אותו המקום:

({{עוגן1|יד}}) '''עד סאתים.''' ואם היה ההיקף יותר מסאתים אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום ד"א שהוא עומד בה בעת שקידש היום:

({{עוגן1|טו}}) '''בתל גבוה.''' עשרה טפחים וה"ה בשבלים:

({{עוגן1|טז}}) '''ושבלים מקיפות אותה.''' שהניח גבוליה סביב מלקצור [רש"י] והוא שקשר השבלים יחד בענין שאין רוח מצויה מנידה אותן שכל מחיצה שרוח מניד אותה אינה מחיצה [סוכה כ"ה]:

({{עוגן1|יז}}) '''חשיבי כארבע אמות.''' דאע"ג דהיא עשויה מאליה {{שהצ|י}} שמה מחיצה ותל אע"ג דאין לה למעלה היקף סביבה {{שהצ|יא}} מ"מ נחשב בכלל מחיצה כיון שהיא גבוה עשרה טפחים וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שמה#ב|סימן שמ"ה ס"ב]]:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]