עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/שפג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן שפג'''{{ש}}כשאין האינו יהודי בבית אינו מעכב}}


({{עוגן1|א}}) '''עם שני ישראלים.''' בחצר אחד:

({{עוגן1|ב}}) '''ואין העכו"ם בביתו.''' שהלך קודם השבת הוא {{שהצ|א}} וכל בני ביתו לעיר אחרת:

({{עוגן1|ג}}) '''וע"ל סימן שע"א.''' ר"ל דשם נתבאר לדעה ראשונה דדוקא כשהלך למקום רחוק יותר מיום אחד שא"א לו לבוא בשבת ולדעה שניה אפילו בתוך מהלך יום אינו אוסר:

({{עוגן1|ד}}) '''אוסר.''' ולא אמרינן דכיון שהותר תחלת השבת הותר לכל השבת {{שהצ|ב}} ואפילו אם הלך למקום רחוק יותר ממהלך יום כיון שבא אח"כ בשבת {{שהצ|ג}} אגלאי מלתא למפרע דיצא משם בחול ובכניסת השבת היה בתוך מהלך יום והיה עומד לבוא בשבת ולכך לא שייך לומר הואיל והותר תחלת השבת הותר דהא בין השמשות {{שהצ|ד}} היה עומד להיות נאסר אח"כ:

({{עוגן1|ה}}) '''והעירוב בטל.''' ר"ל כמו שכתב אח"כ דאפילו אם ישכרו מן העכו"ם לא יהיו יכולים לטלטל כ"ז שלא יבטלו הרשות אחד לחבירו משום {{שהצ|ה}} דהעירוב נתבטל תיכף בבוא העכו"ם לביתו:

({{עוגן1|ו}}) '''יכולים לשכור ממנו.''' ואין זה דומה למקח וממכר {{שהצ|ו}} משום דאין זה אלא משום היכר להתיר טלטול:

({{עוגן1|ז}}) '''ויהיה היחיד מותר.''' ר"ל האיש שביטלו לו הרשות משא"כ המבטל בודאי אסור אם לא שחזר השני וביטל להראשון דאז מותר כנ"ל בסוף [[שולחן ערוך/אורח חיים/שפא|סי' שפ"א]]:

({{עוגן1|ח}}) '''וכ"ש אם מת העכו"ם בשבת.''' ר"ל {{שהצ|ז}} שעירבו מבע"י ולא היה העכו"ם כאן ובא בשבת ומת בו ביום דודאי מהני בטול לחוד מק"ו דכיון דגם היכא דצריך שכירות וביטול מהני אפילו בשבת וכ"ש ביטול לחודא. [וה"ה {{שהצ|ח}} אם לא עירבו כלל מבע"י מפני העכו"ם שהוא אוסר עליהן ומת בשבת דמבטל אחד לחבירו ושרי]. וכ"ז כשלא שכרו מן העכו"ם אבל אם שכרו ממנו מבע"י וגם עירבו ומת העכו"ם בשבת אף שיש לו יורשים לא נתבטל העירוב אף שעדיין {{שהצ|ט}} לא שכרו מן היורש דכיון שהותר לתחלת השבת הותר לכל השבת:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]