עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/שמט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן שמט'''{{ש}}דין ארבע אמות ברשות הרבים}}


'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''כל אדם יש לו וכו'.''' הטעם {{שהצ|א}} דכתיב שבו איש תחתיו והכונה ישיבת כל איש ביום השבת יהיה כשיעור תחתיו דהיינו כשיעור אורך כל גופו ושיערו חז"ל דאורך האדם שהוא שיעור תחתיו הוי ג' אמות ועוד אמה {{שהצ|ב}} כדי לפשוט ידיו ורגליו ובשיעור זה יכול אדם לטלטל חפצים מכאן לכאן:

({{עוגן1|ב}}) '''ארבע אמות.''' מצומצמות [מ"א] והיינו שימדוד אותן בצמצום ועיין בס"ב דארבע אמות שאמרו הן ואלכסונן:

({{עוגן1|ג}}) '''באמה שלו.''' דהיינו אם האיש הזה הוא ארוך ביותר {{שהצ|ג}} מודדין לו הד' אמות בזרוע שלו ונמצא שד' אמות שלו יהיו גדולין מד' אמות של שאר בני אדם:

({{עוגן1|ד}}) '''אמתו קטנה.''' ר"ל {{שהצ|ד}} שגופו בינוני כשאר כל אדם וזרוע שלו קצרה משאר בני אדם ואם ימדדו ד' אמותיו בזרוע שלו יהיו קצרות לפי צורך גופו והתורה אמרה שבו איש תחתיו ע"כ נותנים לו ד"א בינוניות של כל אדם:

({{עוגן1|ה}}) '''סימן שצ"ו.''' ר"ל דשם בהג"ה מבואר לענין יוצא חוץ לתחום דהארבע אמות מודדין מרווחות אכן בכאן לענין טלטול ד"א בר"ה {{שהצ|ה}} יש להחמיר דוקא מצומצמות וכנ"ל ב[[#ב|סק"ב]]:

'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ו}}) '''הן ואלכסונן.''' כלומר דשיעור ד' אמות הוא הם ואלכסונן שאינו חייב אלא אם טלטל כשיעור שעולה האלכסון של ד"א ולא מיבעיא אם טלטל לאלכסון העולם דאינו חייב בפחות משיעור אלכסון של ד"א אלא אפילו אם טלטל בריבוע העולם ממזרח למערב או מצפון לדרום נמי אינו חייב בפחות מכשיעור אלכסון:

({{עוגן1|ז}}) '''ויש מי שאומר וכו'.''' וכן {{שהצ|ו}} הסכימו האחרונים:

({{עוגן1|ח}}) '''שמארבע אמות וכו'.''' ובפחות מד"א גם לדעה זו מותר לכתחלה וכנ"ל בס"א:

({{עוגן1|ט}}) '''פטור אבל אסור.''' זו היא דעת הרמב"ם ועיין בביאור הגר"א שכתב דגם הרמב"ם מודה דהיכא שבירר לו ד"א לטלטל בהם ורוצה לטלטל באלכסונן של הד"א מותר לטלטל בהם אף שעולה עד ה' אמות וג' חומשין ולא קפליג על דעה ראשונה רק ברוצה לטלטל במישור ולא באלכסון או שלא ייחד לו מתחלה הד"א לטלטל בהם דלדידיה אין לו בכל זה היתר הטלטול רק עד ארבע אמות בלא אלכסון ודע דמה דקי"ל דאם העביר חפץ בר"ה ד"א הן ואלכסונן חייב דוקא כשהיה שיעור זה בין מקום עקירת החפץ להנחתו דהיינו שהניח החפץ מחוץ לשיעור זה אבל אם היה מקום הנחת החפץ בתוך שיעור זה ואפילו רק מקצתו של החפץ פטור דהרי לא העביר החפץ ד"א הן ואלכסונן בשלימות כן מוכח מרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שבת/יב#יט|פי"ב הלכה י"ט]]}} עי"ש:

'''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|י}}) '''מותר וכו'.''' דאע"ג דלקמן ס"ה איתא דאדם אחד אסור להוליך חפץ פחות פחות מד"א דשמא {{עוגן|רג.}}יעבירנו ד"א בבת אחת הכא כיון שהוא ע"י הרבה בני אדם שכ"א אינו מוליך כ"א פחות מד"א אף דע"י כולם נתטלטל החפץ שטח רב לית לן בה:

({{עוגן1|יא}}) '''ובלבד שלא יוציאנו וכו'.''' פירוש לא יוציא את החפץ שיש לו בעלים מתחום שלו ממקום שקנה שביתה דהיינו במקום שבעליו קנו שביתה שם {{שהצ|ז}} וא"כ מאה מילין לאו דוקא קאמר או דמיירי בחפצי הפקר שאין להם בעלים וקי"ל דלא קנו שביתה ולכן יכול להוליכן כמה דבעי {{שהצ|ח}} וכתבו האחרונים דבעי שלא יתכוין שום אדם לזכות בהן בהגבהתן דאי נתכוין לזכות בהן הרי הוא רק כרגלי הזוכה:

({{עוגן1|יב}}) '''ויש מי שאוסר.''' ולדעה זו {{שהצ|ט}} אף במקום שהתירו לטלטל פחות מד"א כגון מי שהחשיך לו בדרך המוזכר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רסו#ט|סי' רס"ו ס"ט]] או במוצא תפילין המוזכר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שא#מב|סימן ש"א סמ"ב]] ע"י כמה אנשים אסור דגרע {{שהצ|י}} משום דאיכא זילותא דשבת:

({{עוגן1|יג}}) '''וע"ל סימן ש"א.''' ר"ל {{שהצ|יא}} דשם סתם המחבר כדעה הראשונה להקל {{שהצ|יב}} ומ"מ לדבר הרשות טוב לחוש לדעת האוסרים.

ודע דמה שהתיר המחבר ההולכה ע"י הרבה בני אדם אינו מועיל כ"א לענין ההולכה בר"ה או בכרמלית אבל לא להוציא מרה"י לכרמלית {{שהצ|יג}} וע"כ לא יפה עושין איזה קהלות בשבת שנותנים ס"ת לבהכ"נ והולכין דרך הרחוב שהיא עכ"פ כרמלית ע"י הושטה מאחד לחבירו בפחות מד"א {{שהצ|יד}} ועושין איסור במה שמוציאין מן הבית לרחוב דלזה לא מהני הושטה ועיין בט"ז שדעתו דאף ע"י עכו"ם אסור להוציאה מן הבית ועיין בביאור הלכה מש"כ בזה ולענין מילה עיין במה שכתבתי ב[[משנה ברורה/אורח חיים/שלא#כ|סימן של"א סק"כ]] במשנה ברורה:

'''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|יד}}) '''היו שנים וכו'.''' היינו שאחד יש לו דבר מאכל ומונח אצלו {{שהצ|טו}} בתחלת ד' אמותיו וכן השני יש לו דבר מאכל ומונח אצלו ג"כ בתחלת ד' אמותיו וביניהם יש הפסק שש אמות נמצא דשתי אמות השניות של כל אחד ואחד מובלעים זה בתוך זה לכן מותרים שניהם להביא האוכל בתוך השתי אמות האמצעיות שהם עדיין בתוך ד' אמות של כל אחד ואחד:

({{עוגן1|טו}}) '''והאמצעי מובלע ביניהם.''' שהוא עומד באמצע השמונה ואצלו מונח דבר מאכל ונמצא שארבע אמותיו מובלעין בתוך שניהם {{שהצ|טז}} שאם ירצה יכול לטלטל שנים מצד זה ושנים מצד זה וזה שכתב האמצעי מותר עם כל אחד מהחיצונים:

'''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|טז}}) '''אסור להוליך וכו'.''' דחיישינן {{שהצ|יז}} שמא יבוא להוליך ארבע אמות בבת אחת דזמנין דלאו אדעתיה ואתי לידי איסור דאורייתא [ויש פעמים שהתירו פחות פחות מד"א (אבל פעם אחת פחות מד"א) עיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רסו#ט|סימן רס"ו ס"ט]] ו[[שולחן ערוך/אורח חיים/שא#מב|סימן ש"א סמ"ב]] ו[[שולחן ערוך/אורח חיים/שח#יח|סימן ש"ח סי"ח]] עי"ש] ודוקא כשמוליך כמה פעמים פחות מד"א אבל פעם אחת פחות מד"א מותר וכמש"כ בריש הסימן:

({{עוגן1|יז}}) '''פחות פחות וכו'.''' מקרי פחות ע"י שעמד {{שהצ|יח}} לפוש בינתים {{שהצ|יט}} דהוי כמו שמניח החפץ לארץ אבל אם עמד תוך ד"א לתקן משאוי הוי כמהלך כל הד"א בבת אחת וחיובא {{עוגן|רג:}}נמי יש בזה:

({{עוגן1|יח}}) '''ואפילו בין השמשות.''' אף דלענין פחות מד"א הוא ספיקא דרבנן והקילו בכגון זה ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שמב|סימן שמ"ב]] עי"ש כיון דהוא קרוב לבוא עי"ז לידי מלאכה דאורייתא {{שהצ|כ}} גזרו בהם טפי:

({{עוגן1|יט}}) '''ואפי' בכרמלית.''' הטעם דאם נקיל בזה קרוב הדבר שיוליך ד"א בבת אחת [ט"ז] ובביאור הגר"א כתב הטעם דכל דבר שאסרו בר"ה משום שבות ה"ה שאסור בכרמלית ואם הוא בה"ש ג"כ דהוי תרתי לטיבותא דעת הט"ז וא"ר להקל בזה אך לפי המבואר לעיל בסימן שמ"ב דלא התירו שבות בין השמשות כ"א לצורך מצוה או במקום הדחק אפשר דהכא נמי אין להקל אלא בכגון זה:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]