עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/שמב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן שמב'''{{ש}}בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חז"ל משום גזירה}}


({{עוגן1|א}}) '''כל הדברים וכו'.''' לישנא דכל לאו דוקא דיש דברים שאיסורן מדברי סופרים וגזרו עליהן ביה"ש אף לצורך מצוה כגון המבואר לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תט#ג|סימן ת"ט ס"ג]] בשו"ע וכן להעביר פחות פחות מד"א וכמו שמובא שם במ"א בשם הרה"מ {{שהצ|א}} והטעם משום דהם קרובים לבוא לידי מלאכה גמורה דאורייתא גזרו בהם טפי וכן הרבה פוסקים סוברים דאין מערבין עירובי תחומין ביה"ש אף שהוא לצורך מצוה {{שהצ|ב}} וכן מלאכה שאינו צריך לגופה חמור משאר איסור דרבנן ואסור בכל גווני ביה"ש אף אם נימא דעצם איסורו הוא דרבנן וכ"ש דלהרמב"ם הוא דאורייתא. ודע דכל סעיף זה לא מיירי כשקבל עליו שבת אבל אם קבל עליו שבת [כגון ע"י מזמור שיר ליום השבת או לכה דודי בזמנינו] מבואר לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רסא|סימן רס"א]] שאפילו הוא מבע"י ואפילו אם רק הצבור קבלו עליו שאז חל עליו שבת בע"כ אסור לו לעשות כל שבות בעצמו אפילו לדבר מצוה אם לא ע"י עו"ג:

({{עוגן1|ב}}) '''בין השמשות.''' {{עוגן|קצג:}}וזמנה מבואר לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רסא|סימן רס"א]] עי"ש ועיין במ"א שנסתפק בבין השמשות של מוצאי שבת דאפשר דהשו"ע מיירי רק בע"ש ושאני אפוקי יומא מעיולי יומא דמספיקא לא פקעה קדושה ובח"א כתב להחמיר ועיין בה"ל שהבאנו דהבית מאיר הכריע דמדינא אין חילוק ואף במו"ש ביה"ש מותר שבות לצורך מצוה [וכן בברכי יוסף כתב כן בשם רשב"א כת"י דעירובין דשוה ביה"ש של מו"ש עם ביה"ש דע"ש] ומ"מ למעשה כתב דיש להחמיר במו"ש משום דאין אנו בקיאין בזמן ביה"ש מתי מתחיל הזמן שאיננו ודאי יום ועיין [[ביאור הלכה/{{כאן}}|ביאור הלכה]]:

({{עוגן1|ג}}) '''וכן מוריד מהאילן וכו'.''' וחשיב צורך מצוה אף שא"צ לזה עתה כ"כ בשבת משום דמתחלה אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה ואם יהיה אסור להורידו ולהביאו אצלו לא יחול עירובו והלכך צורך מצוה היא:

({{עוגן1|ד}}) '''או מוציא מהכרמלית וכו'.''' ר"ל והוא התכוין לקנות שביתה ברה"ר או ברה"י הסמוך אצל הכרמלית ואם לא יהיה רשאי ביה"ש שהוא זמן חלות עירוב להוציא מהכרמלית להביאו אצלו לא יחול עירובו ולכן שרי:

({{עוגן1|ה}}) '''וכן אם היה טרוד וכו'.''' בא לפרש בזה האי או דוחק שכתב לעיל {{שהצ|ג}} דהיינו אם היה טרוד ונחפז לזה {{שהצ|ד}} דאז מן הסתם נצרך לו צורך הרבה ושעת הדחק הוא ולכן התירו לו ועיין בבאור הגר"א סימן רס"א שמשמע מיניה שמה שמתיר הרמב"ם מפני שהוא טרוד ונחפז היינו {{שהצ|ה}} כשהוא שעת הדחק גדול כגון שרוצה לערב מפני שהוא טרוד ונחפז לברוח מפני כותי בזה שוה הענין לדבר מצוה והתירו שבות בין השמשות דהיינו אפילו כשהעירוב מונח על האילן או בכרמלית:

({{עוגן1|ו}}) '''ונחפז.''' עיין מה שכתבנו בסימן רס"א במשנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/רסא#טז|סקט"ז]] בשם רש"ל:

({{עוגן1|ז}}) '''נר בשבת.''' האי בשבת {{שהצ|ו}} ר"ל שידליק תיכף ביה"ש לצורך שבת אבל אם מבקשו שידליק אח"כ בשבת גופא זה אסור {{שהצ|ז}} אפילו אם בקשו מבע"י וכמבואר לעיל בסימן ש"ז ס"ב. ולאו דוקא לצורך סעודה מתיר המחבר דה"ה אם מבקשו שידליק בחדר שישן שם ג"כ {{שהצ|ח}} יש להקל:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]