עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/שכ
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן שכ'''{{ש}}דיני סחיטה בשבת}} ({{עוגן1|א}}) '''אסור לסחטן.''' והסוחטן {{שהצ|א}} חייב משום מפרק דהוא תולדה דדש: ({{עוגן1|ב}}) '''וע"ל סי' רנ"ב.''' דשם נתבאר לענין טעינת הקורה מבעוד יום על זיתים וענבים וע"ש מה שכתבנו במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/רנב#מב|ס"ק מ"ב]]: ({{עוגן1|ג}}) '''אסורים.''' גזירה {{שהצ|ב}} שמא יבוא לסחטו לכתחלה: ({{עוגן1|ד}}) '''אלא לאכילה.''' דהיינו שקבצם לאכילה {{שהצ|ג}} והטעם דכיון דרובן לסחיטה קיימא ניחא ליה בהמשקה שזבו {{שהצ|ד}} ושמא ימלך עליהן לסחיטה: ({{עוגן1|ה}}) '''אסור לסחטן.''' אף שסתמייהו עומדין לאכילה הואיל ומקצת בני אדם סוחטין אותם כזיתים וענבים {{שהצ|ה}} אסרוה רבנן אטו זיתים וענבים: ({{עוגן1|ו}}) '''לאכילה וכו'.''' דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר שמא יסחוט ואם לא נתכוין בעת קבוצו לא לאכילה ולא למשקה {{שהצ|ו}} רק סתמא אסור דכעומדין למשקה דמי כ"ז שלא קבצן לאכילה: ({{עוגן1|ז}}) '''מותר לסחטן.''' משום דעומדין לאכילה וליכא דבעי להו למשקין אין שם משקה על היוצא מהן והוי כמפריד אוכל מאוכל ואף דהוא חשב עליהן {{שהצ|ז}} בסחיטתו למשקה בטלה דעתו אצל כל אדם: {{עוגן|קמד.}}({{עוגן1|ח}}) '''ובמקום שנהגו וכו'.''' משמע דבאותו מקום אסור ובשאר מקומות שרי {{שהצ|ח}} אך אם דרך להוליך המשקה של הפירות ממקום למקום אסור בכל העולם וכ"ז הוא לדעת הרמ"א אבל המ"א האריך בענין זה ומסקנתו דאם נודע לנו שבאיזה מקום נהגו לסחטו למשקה ואפי' הנוהגים בזה הוא רק מקצת בני אדם מחמת שיש להם פירות הרבה ולא עיר שלמה אסור מחמת זה לסחוט בכל מקום וכן כתבו כמה אחרונים. עוד כתב המ"א דדוקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה כאלו היו סוחטין אותם אבל בלא"ה אמרינן דבטלה דעתם ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#ובמקום|ביאור הלכה]] מה שכתבנו בזה {{שהצ|ט}} והני אגסים שקורין בערנע"ס בלשון אשכנז אסור לסחטן מפני שבמדינות אשכנז נהגו לסחטן למשקה ואפשר שאם היה לכל העולם הרבה היו ג"כ סוחטין אבל הפירות שאין הדרך כלל לסחטן בשום מקום מותר לסחטן אפילו למשקה וכנ"ל ודעת הב"ח שאסור לסחוט שום פרי אלא אם כונתו רק למתק הפרי אבל למימיו אסור וכתב שכן המנהג ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#ובמקום|בה"ל]] שביארנו דמדינא אין להחמיר בזה אם לא במקום שנהגו להחמיר אין להקל וכן דעת המ"א וכמה אחרונים {{שהצ|י}} ואפילו במקום שנהגו להחמיר בשאר פירות היינו דוקא כשסוחטו לשם משקה אבל כשסוחטו בקערה לטבל בו המאכל שרי דלא מקרי משקה בזה {{שהצ|יא}} ובזיתים וענבים אסור אף באופן זה: ({{עוגן1|ט}}) '''דינו כתותים ורמונים.''' ותפוחים כהיום {{שהצ|יב}} ג"כ דינו כתותים ורמונים דיש מקומות שנהגו לסחוט מהם הרבה {{שהצ|יג}} אך אם התפוח מבושל וסוחט שיצא ממנו שרי דהא סוחט כל האוכל ממנו: ({{עוגן1|י}}) '''מותר למצוץ וכו'.''' מטעם דאין דרך סחיטה בפיו וכל דבר שאין דרכו בכך לא גזרו בו {{שהצ|יד}} ואע"ג דאסור לינוק מהבהמה אפילו בפיו כמו שמוכח לקמן [[שולחן ערוך/אורח חיים/שכח#לג|סימן שכ"ח סל"ג]] התם יניקה מן הבהמה אינו שינוי גמור [דדרך כל בע"ח לינוק] אבל הכא דאין דרך סחיטה כלל באופן זה לא גזרו: ({{עוגן1|יא}}) '''וכ"ש בשאר דברים.''' כגון שנתן בשר במרק או פת ביין ומוצץ אותם דבלא"ה אין בסחיטתן משום חיוב חטאת דהם כמו כבשים ושלקות לקמן בס"ז {{שהצ|טו}} וכן מותר לדעה זו למצוץ תותים ורמונים בפיו או קני צוקער: ({{עוגן1|יב}}) '''וכיוצא בהם.''' היינו אפילו שאר דברים המבוארים למעלה וטעם דעה זו דס"ל דלא גריע דבר זה מיונק מן הבהמה דגם שם הוא שינוי ואעפ"כ אסרו חכמים ועיין בא"ר שכתב דבזיתים וענבים שסחיטתן מדאורייתא הנכון להחמיר מלמצוץ אפילו בפיו כסברא ראשונה ובשארי דברים אין להחמיר ומסתברא דאפילו בזיתים וענבים אין להחמיר רק כשהוא דרך יניקה לבד דהיינו שמוצץ אותם ואינו משימם לתוך פיו אבל אם משימם לתוך פיו ומוצץ המשקה ומשליך החרצנים לחוץ לכו"ע דרך מאכל הוא וכן משמע {{שהצ|טז}} מפמ"ג: ({{עוגן1|יג}}) '''שנתרסקו מע"ש.''' דכיון שנתרסקו יזוב המשקה מאליו {{שהצ|יז}} ושוב אין בזה חיוב חטאת אפילו אם יסחוט בידים ולכן לא {{עוגן|קמד:}}גזרו על משקין היוצאין: ({{עוגן1|יד}}) '''מתבטל.''' ואע"ג דלאחר שבת יהיה לו היתר וקי"ל דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל ה"מ באיסור שהיה ניכר תחלה בעין ואח"כ נתערב משא"כ בזה כל מעט ומעט שיוצא נתערב תיכף ונתבטל {{שהצ|יח}} בששים ביין ההיתר שהיה בו מכבר ואין חל עליו שם איסור ולפ"ז אם הענבים מונחין בפני עצמן והיין זב מהם במדרון ויורד לתוך יין שהיה שם כבר מע"ש אסור כל היין להסתפק ממנו משום דבר שיש לו מתירין שהרי מקודם שנתערב היה בעין וניכר [ספר התרומה ב[[ספר התרומה/רכג|סימן רכ"ג]]]. כתבו {{שהצ|יט}} האחרונים דמותר לתת ענבים בשבת בתוך היין שיתבקעו ויוציאו יינם כמו בשלג בסעיף טי"ת וכן מותר {{שהצ|כ}} לשרות צמוקים וכיוצא בהם במים לעשות שתיה: ({{עוגן1|טו}}) '''מותר למשוך.''' דאף שיוצא קצת יין מחרצנים בשבת תיכף נתבטל בהמים וכנ"ל: ({{עוגן1|טז}}) '''מותר לשתותו.''' כיון שכבר נתרסקו ונדרכו הענבים מבעוד יום [סה"ת שם]. כתב הח"א צמוקים שחתכן ונתן עליהן מים וסחטן בשבת חייב לכו"ע דבהו לא היה זב היין מאליו ואינו דומה לענבים שנתרסקו ומ"מ אם נתן הצמוקים והיין לתוך משמרת או סודר מע"ש ומסתנן והולך בשבת אפ"ה מותר לשתות מאותו יין בשבת ודוקא שהסודר או המשמרת מגיע עד היין שבכלי בענין שתיכף כשיצא מן המשמרת אינו ניכר כלל ובטל: ({{עוגן1|יז}}) '''כדי לתקן האוכל.''' כי השם מפרק בזיתים וענבים אינו כ"א בשצריך לסחיטת הפרי למשקה שאז חשוב פריקה שמפרק המשקה מן האוכל משא"כ בזה אין זה דרך פריקתו {{שהצ|כא}} דהוי כמפריד אוכל מאוכל ועיין לקמיה בס"ז בהג"ה דר"ח אוסר בזה אך רוב הפוסקים חולקים עליו ולכך סתם השו"ע להקל מצד הדין ומ"מ המחמיר תבא עליו ברכה כמ"ש בתשו' הרא"ש {{ממ|}}: ({{עוגן1|יח}}) '''אבל אם אין בה.''' ואפילו {{שהצ|כב}} דעתו ליתנו אח"כ לתבשיל ג"כ אסור דבעינן שיסחטנו לתוך התבשיל {{שהצ|כג}} ועיין ב[[דרישה/{{כאן}}|דרישה]] שכתב דחיובא נמי יש בזה: ({{עוגן1|יט}}) '''דה"ה לבוסר.''' הם ענבים שלא נתבשלו כל צרכן: ({{עוגן1|כ}}) '''הואיל ואינו וכו'.''' היינו דמשום זה הוי כבורר אוכל מתוך פסולת כי אותן בני אדם האוכלין אותו בטלה דעתן אצל כל אדם. ואם רוצה לאכול לאלתר אותו דבר שסוחט לתוכו הבוסר מותר כדלעיל בסימן שי"ט לענין בורר דמותר באוכל מתוך פסולת אם הוא לצורך אותה סעודה דהא משום סחיטה ליכא כאן כיון שבא לתוך האוכל כ"כ העו"ש והט"ז והמ"א השיג על זה דהא דמותר שם משום שאין דרך ברירה באוכל מתוך פסולת משא"כ בזה דרך ברירתו הוא דאי אפשר בענין אחר ועיין בא"ר שמצדד להקל כהעו"ש והט"ז ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#הואיל|ביאור הלכה]] שכתבנו דנכון להחמיר {{עוגן|קמה.}}כדעת המ"א. אך אם הבוסר ראוי לאכול ע"י הדחק מי שסומך על דברי העו"ש וט"ז אין למחות בידו: ({{עוגן1|כא}}) '''לאכול.''' וה"ה {{שהצ|כד}} בשאר פירות שאינם ראוים לאכילה אסור לסחטן למימיהן אפי' לתוך אוכל {{שהצ|כה}} ויש להחמיר כסברא אחרונה: ({{עוגן1|כב}}) '''לסחוט לימוני"ש.''' ובלשוננו ציטרי"ן והיינו אפילו למשקין ואף שדרך לסחטן בחול כיון שאין דרך כלל לסחטן לצורך משקה אלא לטבל בו אוכל הוי כשאר פירות וכנ"ל בס"א. ואפילו אם הדרך לסחטן בחול לתוך מים שנתנו בהם צוקע"ר לשתות לתענוג מ"מ נוהגין העולם להקל לעשות זה בשבת ואפשר משום דלא מיתסר אלא כשדרך לשתות מי סחיטת הפרי גם בלא תערובות משקה אחר א"נ דלא מיתסר אלא כשסוחטין מימיו לבד ואח"כ מערבין אותם אבל אם המנהג לסחוט מימיו לתוך משקה אחר ליתן בו טעם שרי [ב"י וט"ז]. {{שהצ|כו}} ולפ"ז בזמן הזה שידוע שממלאין חבית למאות לשתות עם פאנ"ש באיזה מקומות צ"ע גדול אם מותר לסחטן בשבת לתוך משקה דאפשר דדמי לתותים ורמונים כיון דדרך לסחטן בכלים בפני עצמם {{שהצ|כז}} וע"כ צריך ליזהר שיסחוט מקודם על הצוקער בפ"ע דהוי כמשקה הבא לאוכל. וכן לסחטו {{שהצ|כח}} לתבשיל ועל גבי האוכל פשיטא דשרי וכנ"ל בס"ד. ודע דהשו"ע דמתיר לסחוט לימוני"ש היינו קודם שנכבשו אבל אם כבושים במלח וש"ד דינם ככבשים ושלקות וכדלקמיה [אחרונים]: ({{עוגן1|כג}}) '''ושלקות.''' היינו {{שהצ|כט}} ירק וכיוצא ששלקן קודם השבת ונשארו מימיהן בהן: ({{עוגן1|כד}}) '''אם לגופן.''' ר"ל שסוחטן {{שהצ|ל}} ממשקה הצף עליהן והנבלע בהן כדי לתקן גופם לאכילה לבד וא"צ למימיהן כמו שדרך לסחוט הירק שקורין שאלאטי"ן לאחר ששרו אותן במים לכן איננו בכלל מפרק כלל ואף דסוחט לתוך הקערה ואין המשקה הולך לאיבוד מ"מ כיון שאינו מכוין בשביל המשקה איננו בכלל מלאכה {{שהצ|לא}} ובזיתים וענבים אסור בכל גווני משום דרוב העולם סוחטין אותן למימיהן: ({{עוגן1|כה}}) '''אלא וכו'.''' וה"ה דמותר לכתחלה לסחוט לאקשי"ן משומן הנבלע בהן אם הוא עושה משום שאין יכול לאכלן משום שומן הרבה שבהן כ"כ ב[[דרישה/{{כאן}}#|דרישה]] וב[[חיי אדם/?|חיי אדם]] מיקל מטעם אחר דשומן שמפרישו הוי ג"כ אוכל והוי כמפריד אוכל מאוכל: ({{עוגן1|כו}}) '''לתוך קערה וכו'.''' ודוקא לצורך שבת אבל אסור לסחוט בכל גווני לצורך מוצאי שבת [גמרא]: ({{עוגן1|כז}}) '''לתוך קדרה וכו'.''' דלא גרע מאשכול דמותר וכנ"ל בס"ד: ({{עוגן1|כח}}) '''שיש בה אוכל.''' וה"ה {{שהצ|לב}} לתוך המורייס דהוי מאכל אבל לתוך המשקין אסור: {{עוגן|קמה:}}({{עוגן1|כט}}) '''אסור.''' ואע"ג דשאר פירות מותר לסחוט אפי' למימיהן וכנ"ל בס"א שאני התם שאין שם משקה על מי פירות והוי כמפריד אוכל מאוכל משא"כ הכא דהיה שם משקה עליו מקודם שנבלע ושייך בו שם סחיטה ומ"מ חיוב חטאת ליכא לדעה זו דס"ל דבר תורה אינו חייב אלא על סחיטת זיתים וענבים בלבד וכמ"ש בריש הסימן: ({{עוגן1|ל}}) '''ולרבינו חננאל וכו'.''' הנה הר"ח בשני דברים פליג על דעה הראשונה: :א) דס"ל דאם צריך למימיהן חייב אפי' בכבשים ושלקות. :ב) דכל היכא שצריך למימיהן לעולם חייב אפילו כשסוחט לתוך האוכל. ואף דכל הפוסקים פליגי ע"ז דס"ל דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי וכנ"ל בס"ד והלכה כדבריהם ולכך הזכיר המחבר דעתם בסתמא מ"מ הביא ג"כ דעת ר"ח להורות דטוב להחמיר כדבריו והמחמיר תבא עליו ברכה וכמ"ש בתשובת הרא"ש שהובא בב"י: ({{עוגן1|לא}}) '''דג לצירו.''' ר"ל שסחט דג להוציא צירו שצריך לו {{שהצ|לג}} ומיירי בציר שנבלע בו ממשקה דעלמא לכך דומה כסוחט שלקות למימיו דאסור וכנ"ל אבל בציר היוצא מגופו דומה לסוחט שאר כל הפירות למימיו דמותר וכנ"ל בס"א: ({{עוגן1|לב}}) '''לחתיכות דקות.''' אבל לשבור חתיכה ממנו שרי ואפי' אם יזובו קצת מים עי"ז דלא נתכוין לזה ועוד שהולך לאיבוד [ב"י]: ({{עוגן1|לג}}) '''מימיו.''' דדמי למלאכה {{שהצ|לד}} שבורא המים הללו ואסור מדרבנן א"נ גזירה {{שהצ|לה}} שמא יסחוט פירות העומדין למשקין: ({{עוגן1|לד}}) '''ואינו חושש.''' כיון דלא עביד מעשה בידים לא גזרו ביה {{שהצ|לו}} ויש מתירין אפילו לרסק בידים לתוך הכוס והטעם דכיון שנתערב במה שבתוך הכוס ואינו בעין לא גזרו ביה כלל: ({{עוגן1|לה}}) '''מותרים.''' ליהנות מהם {{שהצ|לז}} וה"ה דמותר לכתחלה להניח כיון שממילא הוא נימוח וכמו לתוך הכוס {{שהצ|לח}} ולדעת רמ"א ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#טז|סימן שי"ח סט"ז]] בהג"ה גם הכא יש להחמיר דאף דנימוח מאליו אסור משום נולד ואינו דומה לתוך הכוס דהתם הוא מעורב במים ואינו ניכר: ({{עוגן1|לו}}) '''לשבר הקרח.''' דשבירת הקרח אינה מלאכה כלל {{שהצ|לט}} ולא אסרו בריסוק אלא אם הוא עושה כדי שיזובו מימיו משא"כ בזה. כתב המ"א דבנהר או באר אסור דכיון דהוא מחובר לקרקע יש בו משום חשש בנין וסתירה {{שהצ|מ}} אבל הרבה אחרונים חולקין עליו וס"ל דשם מים עליהן ואין שייך בו בנין וסתירה. ולצורך שבת יש להקל: ({{עוגן1|לז}}) '''שלא יטול ידיו.''' כדי שלא יבוא לידי ריסוק ו[[שולחן עצי שיטים/{{כאן}}|שלחן עצי שטים]] מיקל בזה אך שיזהר שלא ירסקם: ({{עוגן1|לח}}) '''במלח.''' הטעם כנ"ל בשלג וברד דגם בזה יתהוה מים ע"י השפשוף. והיינו דוקא במלח לבד {{שהצ|מא}} אבל מותר להשליך מלח במים {{שהצ|מב}} אפילו הרבה וליטול ידיו מהם אחר שנימוחו וכמו שהתירו לעיל ליתן שלג וברד לתוך הכוס אך שלא יעשה מי מלח עזין דהיינו שני שלישי מלח ואחד מים: ({{עוגן1|לט}}) '''ברגליו.''' ואף אם השלג נימוח וזב עי"ז לית לן בה {{שהצ|מג}} כיון דהוא אינו מתכוין לזה והט"ז {{עוגן|קמו.}}כתב דכיון שהוא דבר שא"א ליזהר בזה לא גזרו ביה: ({{עוגן1|מ}}) '''מתיר להטיל.''' דומיא דדורס שלג ברגליו: ({{עוגן1|מא}}) '''היה נזהר.''' שע"י השתן ודאי נימוח ולא דמי לסעיף ט' דשרי ליתן שלג לתוך הכוס אע"פ שנימוח דהכא כיון דעביד מעשה גרע טפי ועיין בט"ז שפסק להקל וכן הא"ר כתב להקל אם לא שאפשר בלא טורח טוב ליזהר: ({{עוגן1|מב}}) '''לידי סחיטה.''' שיסחוט הסודר מן המים שנבלעו בו ע"י הכלי {{שהצ|מד}} וסוחט בגד חייב משום מלבן ומיירי שהיתה אז החבית ריקנית {{שהצ|מה}} דאל"ה פריסת סודר בעצמה אסור משום חשש סחיטה אפילו אם לא יניח כלי לח על גבה: ({{עוגן1|מג}}) '''לסחטו.''' שהרי לכך עשוי ואינו מקפיד עליו אם הוא שרוי במים ומיירי בענין דאין בו משום חשש אהל ועיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שטו#יג|סימן שט"ו סי"ג]] וב[[משנה ברורה/אורח חיים/שטו#|משנה ברורה שם]: ({{עוגן1|מד}}) '''להדק.''' ומיירי {{שהצ|מו}} כשהם לחין מן המשקין שבתוך הכלי ואפילו {{שהצ|מז}} הם עשויין לכך נמי אסור משום דבהידוק המוכין [כל דבר רך כגון צמר גפן ומטלית וכיוצא בהן] בתוך פי הפך בא לידי סחיטה שהיא תולדת ליבון וכנ"ל {{שהצ|מח}} ואפילו להסוברים דבשאר משקין חוץ ממים אין בו משום מלבן מ"מ אסור שיוצא המשקה הבלוע בו ונופל לתוך הפך והוי בכלל דישה כמו סוחט זיתים וענבים ואף שאינו מתכוין לזה {{שהצ|מט}} מ"מ פסיק רישא הוא: ({{עוגן1|מה}}) '''ספוג.''' הוא כמין צמר נעשה לחוף הים או כפירוש הערוך וכדלקמיה ובטבעו ששואב המים והמשקין לתוכו: ({{עוגן1|מו}}) '''אין מקנחין בו.''' את {{שהצ|נ}} הטבלא ואת הקערה: ({{עוגן1|מז}}) '''אלא א"כ וכו'.''' רש"י והרמב"ם פירשו דכשיש לו עור בית אחיזה שיאחזנו בו אפשר לקנח בלי סחיטה אבל הראב"ד כתב דאעפ"כ א"א לו לקנח בלי סחיטה אלא דמ"מ שרי דכיון שיש לו בית אחיזה הו"ל כצלוחית מלאה מים שמריק ממנה מים: ({{עוגן1|מח}}) '''שמא יסחוט.''' כתב בביאור הגר"א שט"ס הוא וצ"ל משום סחיטה דהא אמרינן בגמרא דפסיק רישא הוא משום דאי אפשר שלא יסחוט כשאוחזו באצבעותיו בלי עור בית אחיזה וכ"כ המג"א: ({{עוגן1|מט}}) '''לסתום נקב שבדופנה.''' היינו שכורכין סביבות הברזא חתיכת בגד או נעורת של פשתן ופוקקים בה הנקב שבדופן החבית: ({{עוגן1|נ}}) '''יש מי שמתיר.''' {{שהצ|נא}} להסיר אותה בשבת או להחזירה: ({{עוגן1|נא}}) '''אע"פ וכו'.''' שע"י סתימת הברזא בהנקב או הסרתו נסחט משקה הבלוע בהנעורת: ({{עוגן1|נב}}) '''כלי.''' דממילא היין הנסחט הולך לאיבוד כיון שהנקב בדופן החבית בצדה אבל אם היה תחתיו כלי שנוטף בה טיפת הנטיפה {{שהצ|נב}} וכן אם היה הפקיקה בסתימת הנקב {{עוגן|קמו:}}שלמעלה שהיין הנסחט יורד לתוך החבית בכל זה {{שהצ|נג}} הוא איסור דאורייתא להדק או להסיר הפקיקה גם לשיטה זו: ({{עוגן1|נג}}) '''דפסיק רישא הוא אסור.''' מדרבנן {{שהצ|נד}} אבל חיובא ליכא בפסיק רישא דלא ניחא ליה לכו"ע. וכ"ז הוא לענין שבת דבעינן שיהא מלאכת מחשבת אבל לענין שארי איסורי תורה דעת הרא"ש דפ"ר דלא ניחא ליה לכו"ע אסור {{שהצ|נה}} ואיסורו הוא מן התורה: ({{עוגן1|נד}}) '''בדבר.''' היינו שמפריזין על המדה יותר מדעה הראשונה ומקילין אפילו ביש כלי תחתיה: ({{עוגן1|נה}}) '''ויש לגמגם בה.''' דשאני בית אחיזה של ספוג דמהני דאין שם אלא קינוח בעלמא משא"כ כאן שמהדקין הברזא בחוזק תוך הנקב יש שם ודאי סחיטה ע"כ ראוי לנהוג שלא יניח כלי תחתיו וילך הנסחט לאיבוד ויסמוך על דעה הראשונה דהכא {{שהצ|נו}} ומ"מ צריך שיהיה ג"כ ברזא ארוכה {{שהצ|נז}} שיהיה תרתי לטיבותא עכ"ל הט"ז וכ"כ ה[[אליה רבה/{{כאן}}|א"ר]] ו[[מאמר מרדכי/{{כאן}}|מאמר מרדכי]]. ודע דכל הסעיף הזה הוא בחבית של יין כמו שהזכיר השו"ע בראש הסעיף וה"ה שאר משקין אבל לא במים וטעם הדבר דבכל משקין חוץ ממים דעת כמה ראשונים דאין בהם משום ליבון ואיסור סחיטתו הוא רק משום מפרק כמו סוחט זיתים וענבים ולכן בעינן מן התורה לכו"ע שיהא צריך למשקין היוצאין דומיא דמפרק ורק מדרבנן ס"ל לדעה אחרונה דאסור וכמו שכתבתי ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}|ביאור הלכה]] אבל בחבית של מים איסור סחיטתו הוא משום ליבון הפקיקה דסוחט הוא תולדה דמלבן ואסור בכל גווני ודעת הט"ז דיין לבן דומה למים לענין כבוס ולדבריו השו"ע לא איירי כאן כ"א ביין אדום שאינו מלבן ואיסורו הוא רק משום מפרק ולכך בעינן שיהא ניחא ליה במאי דנפק בסחיטתו. אם נשפך שכר ושאר משקה על המפה שעל השלחן והוא רוצה לגרור אותם בכף או בסכין כדי לנקות המפה {{שהצ|נח}} יזהר שלא יגררם בכח כדי שלא יבוא לידי סחיטה ורק יסיר את המשקה הצף מלמעלה [ואם המשקים צבועים {{שהצ|נט}} יזהר שלא יצטבע שאר מקומות המפה ע"י גרירתו כבסעיף י"ב] וכ"ש אם נשפך מים על {{עוגן|קמז.}}המפה בודאי יזהר מאד בזה דסחיטת מים הוא תולדה דמלבן וכנ"ל. הסוחט שער או עור פטור אבל אסור [רמב"ם] ולכן הטובל בשבת {{שהצ|ס}} יזהר שלא יסחוט שערו לנגבם: ({{עוגן1|נו}}) '''מותר.''' וכן מותר {{שהצ|סא}} ליתן יין אדום בתוך יין לבן ואע"פ שמתאדם [ואפילו אם מכוין לכתחלה לעשות מראה בהמאכל או בהמשקה ג"כ מסתברא דאין להחמיר כן נראה מהפמ"ג ולפי מה שכתב בנ"א נכון למנוע מזה] ומ"מ אין רשאי לעשות מראה ביי"ש ודבש שיקנו ממנו [פמ"ג ע"ש טעמו וגם בלא"ה הוא עובדא דחול] וכ"ש שלא להשים סממנים בצלוחית מים להעמיד בחלון נגד השמש ויש בזה חשש חיוב חטאת [שם בפמ"ג]: ({{עוגן1|נז}}) '''צריך ליזהר.''' היינו {{שהצ|סב}} להפוסקים לעיל בסי"ח דפ"ר דלא ניחא אסור {{שהצ|סג}} ואע"ג דמקלקל הוא מ"מ איסורא מיהו איכא: ({{עוגן1|נח}}) '''שלא יגע.''' ואע"ג דצובע פניו וידיו {{שהצ|סד}} ליכא למיחש דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע ול"ד ל[[שולחן ערוך/אורח חיים/שג#כה|סימן ש"ג סכ"ה]] דאיתא שם דאשה לא תעביר סרק על פניה מפני שצובעת אשה שאני שדרכה בכך להתיפות: ({{עוגן1|נט}}) '''בבגדיו וכו'.''' ובבגד אדום כ"ש דאסור לקנחו דמתקן הוא [מ"א] ויש מקילין {{שהצ|סה}} בכל זה כיון שהוא דרך לכלוך ויש לסמוך עליהם היכא דאי אפשר לו ליזהר בזה. הצובע חוט שארכו ד"ט או דבר שאפשר לטוות ממנו חוט כזה חייב ודוקא צבע והמתקיים אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר סרק או ששר על גבי ברזל או נחשת וצבעו {{שהצ|סו}} פטור שהרי אתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום. העושה עין צבע כגון שנתן קנקנתום לתוך מי עפצא שנעשה הכל שחור או שנתן איסטיס לתוך מי כרכום שנעשה הכל ירוק חייב [{{כ}}[[רמב"ם/שבת/ט|רמב"ם פ"ט]]] והראב"ד סובר שאינו חייב משום צובע אלא כשצובע בהצבע דבר אחר שע"י זה נגמר מלאכת הצבע אבל צביעת מים שהוא עין הצבע לא. ונתינת דיו וסממנים לתוך המים אסור משום לש עכ"ל בקיצור: {{ניווט כללי תחתון}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:משנה ברורה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/משנה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/משנה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/הלכה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/מורה צדק - בציעת הפת
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה טושע
(
עריכה
)
תבנית:צוהד משנב
(
עריכה
)
תבנית:קיים מפרשי אורח חיים
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שהצ
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא שו"ע
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע שו"ע
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף