עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/רצז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן רצז'''{{ש}}דיני בשמים להבדלה}}



({{עוגן1|א}}) '''מברך על הבשמים.''' והברכה הוא {{שהצ|א}} בורא מיני בשמים על איזה מין שהוא אף שבחול צריך לברך על כל מין כברכתו [דהיינו על עצי בשמים בורא עצי בשמים ועל עשבי בשמים בורא עשבי בשמים וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רטז|סימן רט"ז]] ועי"ש עוד כמה פרטים בזה] מ"מ במו"ש מברכין על הכל בורא מיני בשמים כדי שלא יבואו לטעות ההמון עם שאין הכל בקיאין בכל ברכה המיוחדת אבל בברכה זו יוצא על הכל וכמש"כ שם בס"א ומ"מ לכתחלה {{שהצ|ב}} טוב יותר שיקח לבשמים דבר שברכתו בורא מיני בשמים כגון המוסק שקורין פיז"ם {{שהצ|ג}} או נעגילע"ך שגם זה להרבה אחרונים ברכתו הוא בורא מיני בשמים {{שהצ|ד}} מותר לברך בורא מיני בשמים על פלפלין שקורין ענגילש"ע פעפע"ר שגם זה הוא בכלל בשמים אבל בסתם פלפלין יש דעות בין הפוסקים והוי ספק ברכה {{שהצ|ה}} וכן זנגביל שקורין אינגבע"ר:

({{עוגן1|ב}}) '''א"צ לחזור אחריהם.''' שאין מברכין עליהם אלא להשיב הנפש שהיא כואבת מיציאת השבת. כתבו {{שהצ|ו}} האחרונים שאף מי שמתענה בשבת צריך לברך על הבשמים במוצאי שבת משא"כ ביוה"כ אף כשחל בשבת אין צריך לברך במוצאי יוה"כ:

({{עוגן1|ג}}) '''של בית הכסא ולא וכו'.''' דכל זה לאו לריחא עבידי אלא לעבורי ריח הסרחון:

({{עוגן1|ד}}) '''למעלה ממטתו.''' אבל נתונים לפני מטתו מברכין שאני אומר לכבוד חיים הם עשויים [ירושלמי]:

({{עוגן1|ה}}) '''שבמסיבת עובדי כוכבים.''' היינו שמסובין לאכילה לסעודה אבל אם לא היו מסובין כלל מותר לברך על בשמים שלהן וכן מסיק הט"ז להלכה ב[[ט"ז/אורח חיים/רצח#ה|סימן רצ"ח סק"ה]] ומ"מ כתב לבסוף דטוב לכתחלה לחוש לדעת רבינו יונה דס"ל דסתם בשמים של עובדי כוכבים עומד לבסוף למכרן לע"ג ואין לברך עליהן אם לא במקום שנראה שאין עומד לע"ג כגון שהוא {{עוגן|עב:}}תגר שדרכו למכור אותם לאנשים הרבה או שדרכו לשום הבשמים לתבשיל שלו אז אין איסור לברך עליהם אפילו לדעת ר"י:

({{עוגן1|ו}}) '''להריח בהם.''' שאין {{שהצ|ז}} היין נותן בהם טעם כי אין דרך שיריחו בשמים מהיין אלא אדרבה הם נותנים טעם בהיין {{שהצ|ח}} ועוד שאין מכוין המריח לריח היין אלא לריח התבלין:

({{עוגן1|ז}}) '''אין מבדילין עליהם.''' דמאיס {{שהצ|ט}} הוא לגבוה. כתב הט"ז כאן ולעיל ב[[ט"ז/אורח חיים/ריז|סימן רי"ז]] דאין מברכין על ריח שבכלי שנבלע בו ע"י הבשמים שהיו בו מקודם. ואם רואה שבשולי הכלי יש אבק משיורי הבשמים כמו שרגילות בתיבות שמשימין בהם בשמים מותר לברך [אחרונים]:

({{עוגן1|ח}}) '''על ההדס.''' פי' דשל לולב כיון דאיתעביד ביה חדא מצוה ליעביד ביה מצוה אחריתא ודוקא בשאר ימות השנה {{שהצ|י}} ולא בסוכות דהוקצה למצותו ומש"כ כל היכא דאפשר היינו כל היכא {{שהצ|יא}} שיש בו עוד ריח קצת מצוה לכתחלה להדר אחריו וכ"כ בזוהר וסמך לדבר ותחת הסרפד יעלה הדס וסמיך ליה שומר שבת מחללו וגו' והי"א ס"ל דכיון שנתיבש וניטל ממנו עיקר הריח אין לברך עליו:

({{עוגן1|ט}}) '''עם הבשמים.''' ואם אין לו יכול לברך {{שהצ|יב}} גם על עשבים שיש להם ריח טוב וכנ"ל ב[[#א|סק"א]]:

({{עוגן1|י}}) '''דאז עושין ככו"ע.''' עין בט"ז שכתב על מה דאיתא בטור בשם רבינו אפרים שהיה לו זכוכית מיוחדת שהיו בה מיני בשמים והיה מברך עליהן דאף דלהלכה יש לצדד דיכול לברך במ"ב גם על הבשמים שהיו מונחים בבית לצורך תבשיל כיון שנוטלן עתה בידו להריח בהן וכ"כ בספר תוספת שבת בפשיטות מ"מ רבינו אפרים עשה זה למצוה מן המובחר שייחד אותם מתחלה לשם ריח מצוה וכך נוהגין רוב העולם שמיחדין כלי לזה וקורין אותו הדס ע"ש שהיו מניחין שם בדורות הראשונים הדס כדי להריח:

({{עוגן1|יא}}) '''מי שאינו מריח.''' היינו שאין לו חוש הריח:

({{עוגן1|יב}}) '''להוציא וכו'.''' וצריכין שיריחו תיכף אחר ברכתו:

({{עוגן1|יג}}) '''או להוציא וכו'.''' כל {{שהצ|יג}} האחרונים חולקין ע"ז וסוברין דוקא להוציא ב"ב הקטנים הוא דשרי שמוטל עליו כדי לחנכם במצות אבל לא להוציא מי שאינו יודע דכיון שהוא אינו חייב בדבר אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתן דאף דבעצם קידוש והבדלה יכול להוציא לאחרים אע"פ שאינו חייב בדבר כגון שיצא מכבר שאני התם שהן חובה על כל איש ישראל וכל ישראל ערבים זה בזה משא"כ בזה שהוא רק מנהג החכמים ואין צריך לחזור אחריו וכדלעיל בס"א הוא דומה לכל ברכת הנהנין שאינו יכול להוציא אחרים בברכתו אם אינו נהנה אז בעצמו וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קסז#יט|סימן קס"ז סי"ט]] וע"כ ה"ה {{שהצ|יד}} מי שהבדיל כבר ויש לו חוש הריח ובירך על הבשמים ובא להבדיל פעם אחרת בשביל אחרים יריח עוד בעצמו פעם אחרת כדי שיוכל עוד הפעם לברך במ"ב. ודע דמה שנוהגין איזה אנשים שאין רוצין לצאת בברכת הנר והבשמים שאומר המבדיל ומברכין אותן לעצמן בשעה שאומר המברך ברכת המבדיל שלא כדין הם עושין דכיון שהם יוצאין בהבדלה צריכין להטות אזנם ולשמוע ברכת ההבדלה ולא לברך אז ברכה אחרת ולבד כ"ז מצוה יותר לצאת כולם בברכתו דברוב עם הדרת מלך ולא לברך כ"א בפני עצמו וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצח#יד|סימן רצ"ח סי"ד]] אם לא שהוא רחוק אז מן האור ולא יוכל להשתמש לאורה דאינו יוצא אז בברכת המברך וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצח#ד|רצ"ח ס"ד]] ובאופן זה לא יכוין לצאת בברכת הנר אלא יאחר אותה לאחר הבדלה כשיהיה סמוך אצל האש:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]