עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/רצ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן רצ'''{{ש}}בשבת ישלים מאה ברכות בפירות}}



({{עוגן1|א}}) '''ירבה בפירות וכו'.''' וגם בליל ש"ק טוב שישלים בם המאה ברכות:

({{עוגן1|ב}}) '''מנין מאה ברכות.''' כי בכל יום מברך אדם מאה ברכות וכדאיתא לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רמו#ג|סימן רמ"ו ס"]]ג עי"ש ב[[משנה ברורה/אורח חיים/רמו#ג|משנה ברורה]] ועתה שנחסר לו כמה ברכות שבתפלת שבת יש רק ז' ברכות וע"כ ישתדל להשלימם:

({{עוגן1|ג}}) '''אל יבטלנו.''' ומ"מ {{שהצ|א}} לא ירבה בו יותר מדאי שלא יביאנו לידי ביטול תורה שאפילו ת"ח שלומדים כל השבוע שמצוה שיתענגו ביותר וכדלקמיה בהג"ה אין הפי' שיבלו כל היום בתענוגים רק ימשכו יותר בתענוג משאר בני אדם. כתבו הספרים בשם הזוהר שמצוה על האדם לחדש חידושי תורה בשבת. ומי שאינו בר הכי לחדש ילמוד דברים שלא למד עד הנה:

({{עוגן1|ד}}) '''כי עונג וכו'.''' אבל {{שהצ|ב}} לא יאמר נלך ונישן כדי שנוכל לעשות מלאכתנו במו"ש שמראה בזה שנח וישן בשביל ימות החול:

({{עוגן1|ה}}) '''קובעים מדרש וכו'.''' דאיתא במדרש אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו אני מה תהא עלי אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך [טור]:

({{עוגן1|ו}}) '''ולדרוש וכו'.''' והעיקר יהיה אז ללמד לרבים את חקי האלהים ואת תורותיו להורות הלכות שבת והאסור והמותר גם להמשיך לב השומעים באגדה המדריכים את האדם ליראת שמים וכדאיתא בילקוט ר"פ ויקהל {{ממ|}} אמר הקב"ה למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת וכו' להורות לישראל איסור והיתר וכו' ולא כמו שנוהגין עכשיו [ב"ח ומ"א]:

({{עוגן1|ז}}) '''ואסור לקבוע וכו'.''' בגמרא איתא בתלת מילי נחתי בע"ב מנכסייהו וחד מנייהו דקבעי סעודתא בשבתא בעידן בי מדרשא והענין כדאיתא בירושלמי [הובא ב[[בית יוסף/אורח חיים/רפח|ב"י רפ"ח]]] לא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה מפני שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות ובשבת הם פנוים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי לפיכך אסור לו לפנות עצמו מד"ת ולקבוע סעודתו בשעה שדורשין בבהמ"ד דברי תורה ברבים אלא יקדים אותה או יאחר אותה. וזהו תוכחת מגולה לאותן האנשים שמטיילין בעת ההיא בשוקים וברחובות כי אפילו סעודת שבת שהיא מצוה אסור אז מפני בטול תורה וכ"ש לטייל ולהרבות אז בשיחה בטלה שאסור:

({{עוגן1|ח}}) '''סעודה באותה שעה.''' ולאכול בלי קביעות סעודה כמו שרגיל בימות השבת {{שהצ|ג}} נראה שמותר וכנ"ל ב[[שולחן ערוך/רמט#ב|סימן רמ"ט ס"ב]] לענין ע"ש עיין שם. והנה כיון שהטעם שאסרו חז"ל קביעות סעודה אז הוא מפני שיתבטל עי"ז מתורה וכנ"ל ממילא נשמע דמכ"ש שצריך ליזהר שלא יגרום עי"ז ביטול ת"ת {{עוגן|סז:}}דרבים כגון מה שמצוי בעו"ה לאיזה אנשים שמזרזין להעולם בשבת בקיץ אף שעוד היום גדול להתפלל מנחה ולקיים הסעודה ג' וגורמים שכל אנשי בהמ"ד יפסיקו מלמודם וכבר אחז"ל [ב[[בבלי/שבת/קיח/ב|שבת קי"ח ב']]] אמר ר' יוסי יהא חלקי ממושבי בהמ"ד ולא {{שהצ|ד}} ממעמידי בהמ"ד אם לא שלא ישאר זמן להתפלל מנחה ולקיים הסעודה שלישית ביום כדין אז בודאי נכון לזרז לזה. {{שהצ|ה}} אין להמשיך הדרשה שיבטל עי"ז סעודה שלישית:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]