עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/קנב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קנב'''{{ש}}שלא לסתור שום בית הכנסת}}

({{עוגן1|א}}) '''בית הכנסת.''' וה"ה {{שהצ|א}} ביהמ"ד ובין של יחיד {{שהצ|ב}} או של רבים:

({{עוגן1|ב}}) '''כדי לבנות וכו'.''' ר"ל לא מיבעיא אם אין דעתו לבנותו אח"כ כלל דאסור אלא אפילו אם סותרו כדי לבנות אחר {{שהצ|ג}} במקומו או במקום אחר דאסור {{שהצ|ד}} ואפילו אם דעתו לבנותו עתה בגודל פאר ויופי:

({{עוגן1|ג}}) '''בית הכנסת אחר.''' וה"ה לעשות ממנו ביהמ"ד נמי אסור אע"פ שקדושתו גדולה יותר [כדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קנג#א|סימן קנ"ג ס"א]]] ומהאי טעמא דמסיים. כתבו האחרונים דה"ה כשהבהכ"נ מושכרת להם רק לזמן ודעתם לשכור אח"כ במקום אחר אסור לסלק את עצמם ממקום הראשון עד שישכרו תחלה במקום אחר:

({{עוגן1|ד}}) '''אונס וכו'.''' ואפילו אם היו כבר המעות גבויים לצורך כל הבנין ומונחים ביד הגבאי ואפילו האבנים והקורות וכל צרכי הבנין מוכנים אפ"ה אסור דלמא מתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו [גמרא]:

({{עוגן1|ה}}) '''שלא יבנו האחר.''' ונמצאו {{שהצ|ה}} עומדין בלא ביהכ"נ {{שהצ|ו}} ואפילו איכא להו דוכתא לצלויי באיזה מקום נמי אסור. והיכא דאיכא עוד ביהכ"נ קבוע בעיר שיכולים להתפלל שם כולם הט"ז מתיר והמ"א אוסר בכל גוונא ועיין בביאור הלכה:

({{עוגן1|ו}}) '''בונים האחר תחלה.''' היינו שגומרים אותה כולה {{שהצ|ז}} ואף שלא התפללו עדיין בה מותר לסתור הישנה דתו ליכא למיחש דילמא איתרמי להו שום דבר מצוה ויזבנו הביהכ"נ כדלקמן בסימן קנ"ג סי"ג:

({{עוגן1|ז}}) '''ואח"כ סותרין.''' כתב המ"א בשם המשאת בנימין דאפילו היה הביהכ"נ של כרכים דמבואר לקמן בסימן קנ"ג ס"ז דאנשי העיר אין יכולין למכרו בשום גוונא דמסתמא בנאוהו אדעתא דכו"ע ושמא יש אחד בעולם דלא ניחא ליה במכירה זו הכא שרי דמסתמא כל העולם מרוצים לזה כיון שבנו {{עוגן|לד:}}להם ביהכ"נ אחרת תחת זה:

({{עוגן1|ח}}) '''דינא הכי.''' שאין סותרין המחיצ' אלא בונין החדש בצד הישן ואח"כ סותרין הישן ועיין ביאור הלכה:

({{עוגן1|ט}}) '''אבל אם חרבו וכו'.''' וה"ה כשגזר מלכות שלא יתפללו עוד באותו ביהכ"נ ומן הנמנע להשתדל {{ממר|[[אליה רבה/{{כאן}}#|א"ר]]}} כתב הט"ז מעשה בעיר אחת שהיו היהודים דרים חוץ לחומה ואירע הענין שנתישבו בתוך החומה והיתה הביהכ"נ לבדו חוץ לחומה ואמרתי אין לך תיוהא גדולה מזו והתרתי לסתור אותה כדי לבנותה תוך החומה ויתחילו לבנות ביהכ"נ החדשה ויטלו אח"כ האבנים מן הישנה ויבנו תוך החומה מהם:

({{עוגן1|י}}) '''ואסור ליקח אבנים וכו'.''' ענין בפני עצמו הוא ולא קאי אחרבו יסודותיו דאז בודאי מותר לסתרו ולבנות ממנו את הבנין החדש אלא אריש הסעיף קאי דהבהכ"נ הישן הוא שלם וקמיירי שכבר התחיל בנין החדש וחסרו לו אבנים להשלים הבנין ורוצה לסתור הישן כדי להשלים החדש וקמ"ל דאפילו בכה"ג שאין סתירתו של זה אלא לבנינו של זה {{שהצ|ח}} אפ"ה חיישינן שמא יארע לו אונס ולא ישלים וע"כ אסור אפילו באיכא דוכתא לצלויי וכמ"ש לעיל בריש הסימן:

({{עוגן1|יא}}) '''ואסור לסתור דבר.''' דהוי כנותץ אבן מן ההיכל דאסור משום שנאמר את מזבחותם תתצון וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם ובהכ"נ וביהמ"ד ג"כ נקרא מקדש מעט. ודוקא לנתוץ {{שהצ|ט}} ולשבר כלי קודש או לעקור דבר מחובר כמו אבן ממזבח לאפוקי לפנות הכלי קודש והספסלין וכדומה מביהכ"נ אף שאין זה כבוד לביהכ"נ יש לומר שאין בכלל זה [מהר"מ פאדווה [[שו"ת מהר"ם פדוואה/סה|סי' ס"ה]]]:

({{עוגן1|יב}}) '''א"כ עושה וכו'.''' דאין זה נתיצה אלא בנין. ואותן שמדבקין דף בכותל ביהמ"ד ועושים גומא בכותל שיוכל להחזיק שם על ידי עץ אותו דף {{שהצ|י}} רבים מהאחרונים מקילין בזה דלא כט"ז:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>