עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/קנ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5||'''הלכות בית הכנסת'''}}{{ש}}'''סימן קנ'''{{ש}}בנין בית הכנסת ושיהיה גבוה}}

({{עוגן1|א}}) '''כופין וכו'.''' ז"ל הרמב"ם [[רמב"ם/תפילה/יא#|הלכות תפלה פי"א]] כ"מ שיש בו י' מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה ומקום זה נקרא ביהכ"נ. ואפילו המיעוט יכולין לכוף את המרובים [רמ"א חו"מ [[שולחן ערוך/חושן משפט/קסג#א|סי' קס"ג ס"א]]]:

({{עוגן1|ב}}) '''לבנות.''' ואם אין בכחם לבנות {{עוגן|לא.}} {{שהצ|א}} מחויבין עכ"פ לשכור מקום מיוחד לתפלה. וכתבו הפוסקים דבבנין ביהכ"נ גובין לפי ממון לחודא ובשכירות ביהכ"נ גובין {{שהצ|ב}} חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות. כתב מ"א ס"ס קנ"ד בשם הריב"ש [והובא בחו"מ ס"ס קס"ב ברמ"א] המעכב לבנות ביהכ"נ אפילו יש ביהכ"נ אחרת בעיר מונע הוא רבים מלעשות מצוה ומסיק שם דאם הביהכ"נ מכילה אותם אז אדרבה אסורים {{שהצ|ג}} להפרד ועיין בת' רדב"ז [[שו"ת רדב"ז/תעב|ח"ג סי' תע"ב]] שהאריך בדינים אלו ובסוף דבריו כתב וכ"ז בזמן שכולם לב אחד הוא שקילוסן עולה יפה אבל אם חלק לבם יותר טוב הוא שיתפללו כל כת בפני עצמה וכו' ולא תטעה בדברי לומר שאני סובר שהחלוקה טובה ח"ו דהא קרא כתיב חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו וגו' אלא צריך להשתדל שיהיו לב אחד לאביהם שבשמים ואם א"א אלא שתמיד הם מתקוטטי' והם במחלוקת דחה הרע במיעוטו עכ"ל שם בתשובה ועי' בפ"ת חו"מ [[פתחי תשובה/חושן משפט/קסב#|סי' קס"ב]] מה שהאריך בענינים אלה:

({{עוגן1|ג}}) '''וכתובים.''' כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הצבור (ח"מ ר"ס קס"ג) ודוקא בימיהם שלא ניתן לכתוב רק תורה נביאים וכתובים אבל עכשיו מחויבים גם לקנות ספרי תלמוד {{שהצ|ד}} ופירושיהם ללמד בהם לקטנים ולגדולים (מ"א) ובמקומות {{שהצ|ה}} שהספרים מצויים אין כופין לקנות ספרים רק ס"ת דהרי יכולים לשאול אצל אנשי העיר:

({{עוגן1|ד}}) '''בגבהה של עיר.''' שנאמר בראש הומיות תקרא:

({{עוגן1|ה}}) '''גבוה מכל בתי העיר.''' שנאמר לרומם את בית אלהינו. ויש מקומות שאין נזהרין בזה וכתבו האחרונים שהטעם דכיון דיש שם הרבה בתי עו"ג שגבוהים מביהכ"נ א"כ בלא"ה ליכא הכירא לביהכ"נ ומ"מ ראוי לכתחלה ליזהר בזה בכל מה דאפשר כי בגמרא החמירו מאד ע"ז עי"ש וכן כתב בש"ת:

({{עוגן1|ו}}) '''העשויים לנוי.''' ר"ל לנוי בעלמא ואין משתמשין בתוכן כלל לכן {{שהצ|ו}} אפילו הבתים עצמן גבוהין לית לן בה:

({{עוגן1|ז}}) '''על גביו.''' ר"ל וא"כ הביהכ"נ נמוך ממקום דירתו אפ"ה שרי:

({{עוגן1|ח}}) '''בקרן אחד מביהכ"נ.''' ר"ל שהגביה רק זוית אחד מכותלי ביהכ"נ. ודוקא שהגביהו ע"י בנין כגון בגג או עליה {{שהצ|ז}} אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן אחת ולא הועילו כלום בתקנתן:

({{עוגן1|ט}}) '''אין מספיק לו.''' ר"ל דאלו בנה כותל ברשותו נגד חלונו של חבירו דינא הוא דצריך להרחיק ד"א כדי שלא יאפיל את חלונו ודי אבל בביהכ"נ דצריך אור גדול מהני {{שהצ|ח}} החזקת חלונות שיש להם מכבר שיהיה צריך להרחיק יותר ולא נתבאר כמה יותר ועכ"פ בשמונה אמות ודאי סגי ועיין בש"ת בשם הנו"ב. ועיין בפמ"ג שמסתפק לענין עזרה ועזרת נשים אם גם שם לא סגי בד"א ולדעתי נראה דהבו דלא לוסיף עלה דבלא"ה גם עיקר דינא דהמחבר אינו ברור עיין בחידושי רע"א. כתב רמ"א בתשובה [[שו"ת רמ"א/לב|ס"ס ל"ב]] חצר ביהכ"נ שאין בו תשמיש צנוע לרבים אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונותיו [דכפותח חלונו נגד רה"ר דמיא] אבל אם הקהל פותחין חלונות ביהכ"נ לחצירו {{שהצ|ט}} יכול הוא למחות בידם עכ"ד ודין זה {{שהצ|י}} מיירי שהיחיד פותח חלונותיו למקום שהוא מהלך לרבים {{עוגן|לא:}}וא"א להם לבנות במקום הזה בשום פעם דאל"ה יכולין למחות דשמא ירצו הקהל לבנות במקום הזה והוא יטעון שיש לו חזקה בחלונותיו וימחה מלבנות ואע"ג דפסק רמ"א בח"מ [[שולחן ערוך/חושן משפט/קמט#סוף|סוף סימן קמ"ט]] דאין מועיל חזקה בשל קהל מ"מ {{שהצ|יא}} יכולין לומר דלא ניחא להו למיקם בהדיה בדינא ודיינא.

כתב בס"ח [[ספר חסידים/תתטז|סימן תתט"ז]] חלון שהולך כנגד ר"ה ובני אדם עוברים דרך שם לביהכ"נ לא ישפכו מי רגלים מן החלון לפי שיש שהולכין בהשכמה לביהכ"נ וכשהולכין בחושך לא יוכלו להזהר שלא יתטנפו במי רגלים וכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים עכ"ל ובלא"ה יש ליזהר שלא לשפוך שופכין במקום מהלך בני אדם שלא יחליקו בם דהוא כמו בור בר"ה.

כתב בספר שארית יוסף שכני ביהכ"נ שיש להם בית הכסא שמגיע ממנו ריח רע לביהכ"נ צריכין להרחיקו ואפילו אם קדם הבית הכסא לבנין ביהכ"נ אפ"ה צריכין לסלקו דשאני הזיקא דרבים מהזיקא דיחיד אלא שצריכין לתת לו דמיה ודמיא להא דמבואר בח"מ סימן קנ"ה סכ"ב ע"ש ועיין מה שכתב המ"א בסוף סימן קנ"ד בזה:

({{עוגן1|י}}) '''באותה העיר.''' ולפיכך במדינות אלו שאנו מתפללים ומשתחוים נגד מזרח (דהיינו מפני שאנו יושבין בצד מערבו של א"י) צריך לעשות פתח הביהכ"נ במערב כדי שישתחוה מן הפתח נגד ארון הקודש. כתב המ"א דאם היה הפתח בצד אחר וחרב הביהכ"נ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינו אין האחרים יכולים למחות אפילו הם הרוב ואע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם ועיין בבה"ל:

({{עוגן1|יא}}) '''נגד הארון שהוא ברוח וכו'.''' והטעם שצריך לקבוע הארון שם מבואר ברמב"ם וטור וז"ל ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה:

({{עוגן1|יב}}) '''ועושין בימה וכו'.''' ואין עושין יותר משש מדרגות לבימה [מ"א בשם הזוהר]:

({{עוגן1|יג}}) '''וכשמתפלל הש"ץ וכו'.''' הרמ"א קיצר כאן וז"ל הטור ובעת שש"ץ עומד בתפלה יורד לארץ לפני התיבה ופניו כלפי הקודש כשאר העם:

({{עוגן1|יד}}) '''וסדר הישיבה וכו'.''' ועכשיו אין ענין לסדר זה {{שהצ|יב}} כי קונין המקומות מ"מ יזהרו שלא יעשו שום מקום לישב עליו בין הבימה ובין ההיכל באופן שיהיה פני היושב נגד הבימה ואחוריו להיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה לברך ומשתחוה נראה כמשתחוה לו {{שהצ|יג}} אם לא שיעשו המקום מן הצדדין. וכתב הפמ"ג דעכשיו שעושין מקומות אצל הבימה שקורין אלמימר"א ופני היושב להיכל ואחוריו לבימה אף שאחוריו לס"ת מ"מ רשות אחרת היא הבימה:
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>