עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/קיט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קיט'''{{ש}}דין הרוצה להוסיף בברכות}}

{{עוגן|קמה.}}({{עוגן1|א}}) '''היה לו חולה.''' עי' ב[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}|פמ"ג]] שכ' דדוקא אם הי' לו וכן בפרנסה דוקא אם צריך לפרנסה אבל אינו רשאי לבקש רחמים בברכה מאמצעיות על העתיד שלא יחלה ושלא יחסר לחמו וכה"ג משא"כ בש"ת אפי' על העתיד רשאי לבקש:

({{עוגן1|ב}}) '''רחמים.''' ע' פר"ח דמייתי מזוהר פרשת וישלח הצילני נא וכו' דבתפלה בעי לפרושי מילי כדקא יאות עי"ש. {{שהצ|א}} המבקש רחמים ע"ח א"צ להזכיר שמו שנאמר אל נא רפא נא לה ולא הזכיר שם מרים וה"מ בפניו אבל שלא בפניו צריך להזכיר שמו:

({{עוגן1|ג}}) '''יתחיל בברכה.''' דצריך לעשות עיקר ממטבע שטבעו חכמים ובקשה שלו תהיה טפילה ולא להיפך. וכתב הפמ"ג דצריך להקדים ולומר מאמר שלם מענין הברכה כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ד' דעה יקדים ויאמר אתה חונן לאדם דעת אבל לא תיבת אתה לבד וכה"ג בכל הברכות:

({{עוגן1|ד}}) '''צרכיו.''' {{שהצ|ב}} טוב להתודות בש"ת ויאמר חטאתי עויתי פשעתי. ולשאול על מזונותיו אפילו אם הוא עשיר. ואם יש לו עון מחודש מזכירו בפירוש בתפלה הקודמת אצלו {{שהצ|ג}} ויאמר התפילה בהכנעה ועכ"פ בקול בוכים ויקבל עליו שלא לעשות עוד כזה מדעתו ואם לאו אז מקטרגים עליו ח"ו מלמעלה ועיין במש"כ ב[[משנה ברורה/אורח חיים/קכב#ח|סימן קכ"ב סק"ח]] בשם הח"א:

({{עוגן1|ה}}) '''בשביל כל ישראל.''' וה"ה בשביל רבים:

({{עוגן1|ו}}) '''ולא בלשון יחיד.''' כיון שהוא אומרה בשביל רבים:

({{עוגן1|ז}}) '''בסוף הברכה.''' עיין ב[[פרי מגדים - משבצות זהב/אורח חיים/קכב|פמ"ג סימן קכ"ב במ"ז]] שמצדד לומר דדוקא קודם שאמר בא"י אבל לאח"כ נראה דאסור (ועי"ש דאינו ברור לו דבר זה):

({{עוגן1|ח}}) '''ולא באמצע.''' שכששואל צרכי רבים באמצע הברכה {{שהצ|ה}} נראה כמוסיף על המטבע שתקנו חכמים. בד"א ביחיד {{שהצ|ו}} אבל בצבור מותרים ולכן אומרים סליחות באמצע ברכת סלח לנו {{שהצ|ז}} וכן באמצע ברכה אמצעית של יוה"כ:

({{עוגן1|ט}}) '''ולא בלשון רבים.''' דאף שהתירוהו לשאול אפילו באמצע הברכה כיון שצריך לו לפי שעה אם יאמרנה ג"כ בלשון רבים {{שהצ|ח}} יהיה נראה כמוסיף על המטבע שטבעו חכמים ועיין ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסו#ד|סימן תקס"ו ס"ד]] דטוב ליזהר לכתחילה בכ"ז כדברי הר"ר יונה:

({{עוגן1|י}}) '''שומע תפלה.''' וב"ח כתב דלהרר"י ש"ת דומה לשאר ברכות לענין זה דבאמצע אסור לשאול בלשון רבים:

({{עוגן1|יא}}) '''קודם יהיו וכו'.''' עיין לקמן בסימן קכ"ב במ"ב ס"ק ז' מה שנכתוב שם:

({{עוגן1|יב}}) '''בברכה.''' אפילו {{שהצ|ט}} בברכת ש"ת וכ"ש בשאר ברכות. אבל לאחר תפלה אפילו קודם יהיו לרצון מותר להאריך בכל גווני. ובליקוטי מהרי"ל איתא כשחלה מהרי"ל גזרו הצבור תענית ואמרו סליחות ומנהגם היה אז לומר סליחות באמצע ברכת סלח לנו משמע דצבור לצורך יחיד שרי אפילו באמצע ברכה {{שהצ|י}} י"ל שאני מהרי"ל דרבים צריכים לתורתו וכרבים דמי:

({{עוגן1|יג}}) '''אם דילג.''' פי' {{שהצ|יא}} שדילג הברכה לגמרי {{עוגן|קמה:}}וטעה פי' ששינה בה בענין שצריך לחזור מחמת זה ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן ס"ח במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/סח#א|סק"א]] ותרווייהו איירי בשוגג דבמזיד צריך לחזור לתחלת י"ח כמש"כ [[שולחן ערוך/אורח חיים/קיד#ז|סימן קי"ד ס"ז]]:

({{עוגן1|יד}}) '''לראש הברכה.''' ואם נזכר בטעותו {{שהצ|יב}} בעוד שהוא עומד עדיין בהברכה יחזור למקום שטעה לבד:

({{עוגן1|טו}}) '''על הסדר.''' ואפילו אם לא נזכר עד אחר כמה ברכות צריך לחזור ולומר כולן אחריה שאם יאמר אותה ברכה לבדה במקום שנזכר נמצא ששינה סדרן של ברכות ולא יצא י"ח {{שהצ|יג}} שסדר ברכות הוא מאנשי כנה"ג וסמכו סדרן על המקראות:

({{עוגן1|טז}}) '''רק רפאנו.''' ר"ל שסיים ברכת רפאנו ואמר ברוך אתה ד' אבל אם נזכר קודם שחתם אפילו אם אמר ברוך אתה {{שהצ|יד}} הואיל ולא אמר עדיין השם חוזר ואומר עננו עם חתימה ואח"ז חוזר ואומר ברכת רפאנו. וכל זה בש"ץ שמקום קביעתו לומר עננו הוא בין גואל לרופא אבל ביחיד שכולל עננו בברכת ש"ת אם שכח לאמר עננו {{שהצ|טו}} כל שסיים שומע תפלה אף שלא פתח ברצה אין צריך לחזור כדין כל דבר שאין מחזירין אותו וטעם החילוק הוא דשם שאני {{שהצ|טז}} שהוא כלול תוך הברכה וכל שסיים הברכה איכא בחזרתו ברכה לבטלה משא"כ כאן דקבעוהו ברכה בפ"ע אין לבטלה אם לא שיצטרך לברך ברכת רפאנו עוד הפעם בשביל זה וכל זמן שלא אמר השם של ברוך אתה לית ברכה לבטלה:

({{עוגן1|יז}}) '''היא.''' היינו {{שהצ|יז}} דע"י שיחזור לומר עננו יצטרך בהכרח לומר אח"כ ברכת רפאנו עוד הפעם כדי שיהיה על הסדר ברכת השנים אחר רפאנו והיא ברכה לבטלה שאין מחזירין בשביל עננו כמ"ש ב[[שולחן ערוך/אורח/תקסה#|סימן תקס"ה]]. ואם שכח ואמר עננו קודם ראה נא דעת המ"א דצ"ל עננו פעם אחר אחר ראה נא וכן כתב בדה"ח ובפמ"ג נשאר בדין זה בצ"ע ובספר מגן גבורים האריך בזה ומסיק לדינא ג"כ דאין לחזור ולומר עננו פעם אחרת ואם ירצה יאמרנה בש"ת כיחיד:

({{עוגן1|יח}}) '''עננו בש"ת.''' ה"ה {{שהצ|יח}} אם לא היו יו"ד המתענים בבהכ"נ ובאו אחר ברכת רפאנו יאמר בש"ת כיחיד {{שהצ|יט}} ואם התחיל הש"ץ להתפלל בקול רם והיו אז בבה"כ יו"ד שמתענים ואח"כ הלכו מקצתן קודם שהתחיל הש"ץ עננו לא יאמר עננו וטוב {{שהצ|כ}} שיאמר אז בש"ת ואם כבר התחיל עננו ויצאו גומר:

({{עוגן1|יט}}) '''כיחיד.''' עיין בדה"ח שפוסק דלא יחתמנה בברכה רק בשומע תפלה כשאר יחיד בעלמא וכן נכון דבזה יצא לכו"ע עיין ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]]. ואם שכח גם בש"ת אפילו נזכר קודם שהתחיל רצה שוב לא יאמר אלא יאמרנה אחר שיסיים בשלום קודם אלהי נצור ובלא חתימה [דה"ח ושע"ת עי"ש]:


{{ניווט כללי תחתון}}