עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/קיז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קיז'''{{ש}}דיני ברכת השנים}}

({{עוגן1|א}}) '''השנים.''' הנוסח ושבענו מטובך [מ"א בשם הרא"ש ורש"ל] ובסידור האר"י כתוב מטובה:

({{עוגן1|ב}}) '''בתפילת ערבית.''' עיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#בתפלת|בה"ל]]:

({{עוגן1|ג}}) '''של יום ס'.''' כלומר בתפילת ערבית שמתחיל יום ס' {{שהצ|א}} ואז יכריז השמש לאחר הקדיש קודם התפלה טל ומטר בכדי שידעו לומר ותן טל ומטר ואם לא הכריז אעפ"כ יאמרו:

({{עוגן1|ד}}) '''הס'.''' כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבים מכלל הס' אפילו אם התקופה נופלת בחצי יום או אח"כ רק שיהא קצת קודם הלילה {{שהצ|ב}} ולעולם ב' ימים בין התקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפילת ערבית השייכה ליום ד':

({{עוגן1|ה}}) '''ובא"י וכו'.''' לפי ששם צריך לגשמים לפי שגבוה הוא מכל הארצות משא"כ בגולה ואנו בכל חו"ל בתר בני גולה דבבל אזלינן. בן א"י בחו"ל או להיפך אם דעתו בתוך שנה לחזור שואל כמקומו ואם דעתו אחר שנה שואל כמקום שהוא שם אע"פ שיש לו אשה ובנים בביתו כ"כ הפר"ח והביאו הפמ"ג ובספר ברכי יוסף הסכים בשם כמה גדולים לדעת מהר"ז גוטה ומהר"י מולכו דכל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה ודלא כהפר"ח עי"ש ולכאורה מדברי הבה"ט משמע דהם מיירי דוקא באין דעתו לחזור וצריך לעיין בתשובת דבר שמואל ובס' יד אהרון כי שם מקורם:

({{עוגן1|ו}}) '''מליל ז' וכו'.''' ובדיעבד אם לא שאל מחזירין אותו ואינו דומה לערבית של ר"ח דשם הטעם משום דאין מקדשין החודש בלילה [כ"כ בספר ברכ"י ובספר זכור לאברהם מצדד שלא לחזור בדיעבד וכדעת הלק"ט ח"א סימן ע"ג וכמו בהזכרה עי"ש אבל מדברי כמה אחרונים שראיתי לא משמע כן]:

({{עוגן1|ז}}) '''ושואלים עד וכו'.''' כלומר ועד בכלל ואין חילוק בפסיקה בין א"י לחו"ל:

({{עוגן1|ח}}) '''אין שואלין אותו.''' ואף דאיתא לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קיט#|סימן קי"ט]] דאם היה צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים שאני פרנסה שהוא דבר הצריך לכל ואין בו היזק לשום אדם {{שהצ|ג}} אבל מטר יש בו היזק לשאר ארצות:

({{עוגן1|ט}}) '''בש"ת.''' ונראה {{שהצ|ד}} דלפ"ז דכ"ש שיש לנו לשאול מטר בש"ת אחר ז' מרחשוון או בין פסח לעצרת במקומות הצריכין לכך דהא אפילו בתקופת {{עוגן|קמד.}}תמוז דסימן קללה הם שואלין בש"ת. כתב ט"ז הא דצבור מותר להתפלל בש"ת היינו כשמתפללין בלחש אבל לא יאמר אותו הש"ץ בקול רם אפילו בש"ת {{שהצ|ה}} ומנהגנו כהיום שאומר הש"ץ בש"ת אבל אינו אומר ותן טל ומטר לחוד כ"א בפסוקים ושאר לשונות וכבר נדפס בסידורים. ובשבת ור"ח ויו"ט {{שהצ|ו}} מזכירין י"ג מדות ואומרים מזמורי תהלים של מטר כדאיתא בסידורים:

({{עוגן1|י}}) '''חוזר ומתפלל.''' מיירי שסיים כל תפלתו ואז יחזור ויתפלל בנדבה מתחלת התפלה ואם נזכר קודם שסיים לא שייך לומר שיחזור לברכת השנים ויתפלל בנדבה אלא יסיים מתחלה כל תפלתו ואח"כ יחזור ויתפלל בתורת נדבה {{ממר|[[מאמר מרדכי/{{כאן}}#|מאמר מרדכי]]}}:

({{עוגן1|יא}}) '''כלל.''' עיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]] דאם לא היה עצירת גשמים ושאל מטר במדינותינו מפסח ועד עצרת צריך מדינא לחזור ולהתפלל בתורת נדבה:

({{עוגן1|יב}}) '''מטר.''' בין ששאל טל או לא {{ממר|[[בית יוסף/{{כאן}}#|ב"י]]}}:

({{עוגן1|יג}}) '''בימות החמה.''' עיין לעיל ב[[#יא|סקי"א]] ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]] דאם שאל מטר אחר החג אף קודם ס' יום דתקופה במדינות הצריכות למטר בתחלת החורף צריך לחזור ולהתפלל רק בתורת נדבה:

({{עוגן1|יד}}) '''מחזירין אותו.''' היינו אם עקר רגליו חוזר לראש התפלה ואם לא עקר רגליו חוזר לתחלת ברכת השנים ואפילו אם נזכר קודם שסיים הברכה יחזור {{עוגן|קמד:}}ג"כ לתחלת ברכת השנים ועיין [[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]]:

({{עוגן1|טו}}) '''אם לא שאל.''' עיין ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] וב[[שערי תשובה/{{כאן}}#|ש"ת]] שכתבו דאם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם ובסימן קי"ד ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/קיד#בלי|בה"ל ד"ה בלי חתימה]] הארכנו בזה וביררנו דיותר טוב שיאמר בש"ת דבזה יצא לכו"ע עתה מצאתי בספר קיצור ש"ע {{ממ|}} שפסק ג"כ הכי ואם נזכר קודם שסיים ברכת השנים יאמר במקום שנזכר אך אם נזכר אחר כשנים הטובות יחזור ויאמר וברך שנתנו כשנים הטובות כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה {{שהצ|ז}} וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר:

({{עוגן1|טז}}) '''ושואל בש"ת.''' ר"ל בברכת שמע קולנו קודם כי אתה שומע שמתוקנת לשאול בה כל הבקשות וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קיט#|סימן קי"ט]] אבל הזכרת משיב הרוח קי"ל לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קיד|סימן קי"ד]] דאם שכח חוזר משום דהזכרה שבח הוא ואין מקומה בזו הברכה שמתוקנת לבקשה:

({{עוגן1|יז}}) '''קודם עננו.''' דשאלה חמורה מעננו דאם לא אמרה מחזירין אותו משא"כ בעננו:

({{עוגן1|יח}}) '''כעקורים דמי.''' וה"ה אם רגיל לומר תחנונים וסיים תחנוניו ואמר אחריהם הפסוק יהיו לרצון וגו' שבאמירת פסוק זה עשה היסח הדעת מלומר עוד תחנונים ונשלמה תפלתו אע"פ שלא התחיל עדיין עושה שלום:

({{עוגן1|יט}}) '''אחר שחתם.''' ואם נזכר אחר שאמר בא"י יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע וכו' [בה"ל לעיל ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/קיד#|סימן קי"ד]]]:

{{ניווט כללי תחתון}}