עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/קיג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קיג'''{{ש}}דיני הכריעות בי"ח ברכות}}

{{עוגן|קמ:}}({{עוגן1|א}}) '''ובהודאה תחלה וסוף.''' היינו בתחלת מודים ולבסוף {{שהצ|א}} כשמסיים בא"י הטוב שמך:

({{עוגן1|ב}}) '''שלא ישחה.''' כדי {{שהצ|ב}} שלא יבא לעקור תקנת חכמים שלא יאמרו כ"א מחמיר כמו שהוא רוצה וגם דחיישינן ליוהרא שמחזיק עצמו יותר כשר משאר הצבור:

({{עוגן1|ג}}) '''אבל באמצעיתן וכו'.''' וכן סתמו הרבה אחרונים {{שהצ|ג}} דלא כיפה מראה שגמגם לאסור:

({{עוגן1|ד}}) '''יכול לשחות.''' שאין לחוש שיבואו לעקור תקנת חכמי' עי"ז כיון שחכמי' לא תקנו כלל לשחות באמצע שום ברכה:

({{עוגן1|ה}}) '''בר"ה ויוה"כ כשאומרים וכו'.''' וכן הנוהגים להתפלל {{שהצ|ד}} כל התפלה בר"ה ויוה"כ בכריעה צריכים לזקוף בסוף כל ברכה {{שהצ|ה}} ובתחלת כל ברכה שלא להוסיף על תקנת חכמים שלא תקנו אלא בתחלת אבות והודאה ובסופן:

({{עוגן1|ו}}) '''זכרנו ומי כמוך וכו'.''' אין הטעם שוה בהם דבמי כמוך צריכין לזקוף קודם הגמר דבברכת מחיה המתים אין שם שחיה מצד תקנת חכמים ואם יכרע יהיה כמוסיף ובזכרנו יש שם שחיה מצד תקנת חכמים כשאומר בא"י מגן אברהם וכיון שזה שוחה בכל התפלה לא יהיה ניכר תקנת חכמים ולפ"ז יש חילוק בין זקיפה דזכרנו לזקיפה דמי כמוך דבזכרנו צריך לזקוף קודם שיאמר איזה תיבות הסמוכות לברוך אתה כדי שיוכל אח"כ לשחות כשיאמר ברוך אתה אבל בזקיפה דמי כמוך אין צריך לזקוף עד שיאמר ברוך אתה וכן בשאר ברכות שאין בה שחיה בסופן {{ממר|[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]]}}:

({{עוגן1|ז}}) '''משום חיוב.''' כי השחיה ראשונה היתה רשות {{שהצ|ו}} ועוד טעם שצריך לזקוף כדי לכרוע אח"כ בברוך ולזקוף בשם וכדלקמן:

({{עוגן1|ח}}) '''בהודאה דהלל ובהמ"ז.''' היינו בהודו לד' כי טוב ובהמ"ז בנודה לך או {{שהצ|ז}} בועל הכל אנו מודים:

({{עוגן1|ט}}) '''מגונה.''' דאין לשחות אלא מה שתקנו חכמים ומה"ט אין לשחות בולירושלים או בבונה ירושלים דלא כמהרי"ל [ד"מ] וכתב המ"א ואפשר שישחה מעט. וכ"ז בי"ח אבל שלא בי"ח יכול לכרוע ולהשתחות כרצונו ומשו"ה מצינו בר"ע שאדם מניחו בקרן זוית זו ומוצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחויות וכתבו הפוסקים דהיה זה לאחר שסיים הי"ח ברכות ומה שאסר השו"ע בכל זה משום דכל הודאות האלו הוא דרך שבח והלול ואין שייך בהן כריעה והשתחויה וכל קומה לפניך תשתחוה כיון דאינו אומר על עצמו אלא שעל כל העולם אומר שישתחוו לפניו ית' ג"כ דרך שבח והלול הוא אבל בואנחנו כורעים ומשתחוים שעל עצמו אומר יכול הוא לכרוע [ט"ז עי"ש עוד]:

({{עוגן1|י}}) '''שיתפקקו.''' פקק הוא לשון קשר ור"ל שמחמת הכריעה בולטים הקשרים של החוליות:

({{עוגן1|יא}}) '''כל כך.''' דמיחזי כיוהרא ששוחה יותר משיעור שחיה:

({{עוגן1|יב}}) '''כשכורע וכו'.''' כשאומר ברוך {{שהצ|ח}} יכרע בברכיו וכשאומר אתה ישחה עד שיתפקקו החוליות וכשאומר מודים {{שהצ|ט}} יכרע ראשו וגופו כאגמון בבת אחת ויעמוד כך בשחיה {{שהצ|י}} עד ד' ואז יזקוף:

({{עוגן1|יג}}) '''זוקף בשם.''' {{עוגן|קמא.}}דכתיב ד' זוקף כפופים:

({{עוגן1|יד}}) '''בידו.''' עיין ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] במה שכתב דאם הוא וכו' אבל ב[[מגן גיבורים/{{כאן}}#|מגן גבורים]] כתב שחלילה להקל בזה ובפרט בעת התפלה:

({{עוגן1|טו}}) '''אע"פ וכו'.''' מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים:

{{ניווט כללי תחתון}}