עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/פא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן פא'''{{ש}}דין צואת קטן}}

({{עוגן1|א}}) '''קטן שהגיע.''' דוקא קטן אבל גדול אפילו אינו יכול לאכול כלל דגן מרחיקין מצואתו ומימי רגליו. וגדול מיקרי לענין זה מי שהוא כבר שית כבר שבע {{ממר|[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#|פמ"ג]]}}:

({{עוגן1|ב}}) '''לכלל שאחר.''' ר"ל אע"פ שלא ראינו לזה שאכל {{שהצ|א}} כיון שאחר כיוצא בו יכול לאכול מסתמא גם הוא יכול לאכול ואפילו אם אין יכול לאכול אלא ע"י {{שהצ|ב}} בישול מיקרי אכילה אבל אם הקטן הוא חלוש וידוע לנו שאינו יכול לאכול כזית בכדי אכילת פרס א"צ להרחיק מצואתו ומימי רגליו אפילו הוא בן ג' וד' שנים. והוא שמימיו לא היה יכול לאכול כזית בכדי אכילת פרס {{שהצ|ג}} אבל אם היה יכול לאכול פעם אחד ואח"כ נחלש ואינו יכול ואפילו לא אכל דגן זה ימים רבים שבודאי צואה זו אינה באה מדגן מ"מ דינו כגדול שצריך תמיד להרחיק מצואתו ומימי רגליו אפילו אינו יכול לאכול כלל דגן מעולם. ויותר מזה אפילו אם בעצם לא אכל הקטן מעולם עדיין מין דגן {{שהצ|ד}} מ"מ אם בטבעו היה יכול לאכול הכזית דגן בכדי אכילת פרס הבני מעיים מסריחים כל מיני מאכל שיאכל דומיא דגדול {{שהצ|ה}} ויש מקילין בקטן אם ידוע שלא אכל דגן זה ימים רבים וכ"ש אם לא אכל מעולם. אך לכתחלה בודאי יש להחמיר ולהרחיק אף מצואת קטן כזה דספק איסור תורה הוא ובדיעבד אם התפלל נגדם א"צ לחזור דיש לסמוך ע"ד המקילין אא"כ ראינו הקטן הזה שבעצמו אכל ג"כ שאז לכו"ע דינו כגדול ואף בדיעבד יחזור ויתפלל:

({{עוגן1|ג}}) '''דגן.''' כל ה' מינים קרויים דגן וצואתם מסרחת. ובמאכל מבושל שעושין לתינוק {{שהצ|ו}} משערינן כפי מה שיכול גדול לאכול מאותו מין אכילת פרס. ושיעור פרס י"א ג' ביצים וי"א ד' ביצים. וכ"ז מצד הדין אבל {{שהצ|ז}} טוב וישר הוא להרחיק מצואת קטן אפילו בן ח' ימים. כתב ה[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] בשם הרש"ל דאין נכון לקרות ק"ש נגד תינוקות דסתמן מטפחין באשפה מקום צואה ובגדיהן ומנעליהן מטונפין:

({{עוגן1|ד}}) '''גדול.''' גדול זה ר"ל {{שהצ|ח}} אדם בינוני כי יש שבטבעו ממהר באכילתו ויש שהוא מקצר. ואם צריך הקטן לשהות באכילתו כזית יותר מזה השיעור הרי הוא כמי שאוכל היום חצי זית ולמחר חצי זית שכן הוא הלמ"מ בעלמא שאין אכילה מצטרפת לשהייה ארוכה כזו:

({{עוגן1|ה}}) '''מרחיקין.''' שכל שהגיע לכלל זה צואתו מסרחת:

({{עוגן1|ו}}) '''או ממימי רגליו.''' נראה דכיון שהגיע לשיעור זה גם נגד עמוד שלו הוא אסור מן התורה כמו של שאר אדם גדול:

({{עוגן1|ז}}) '''היה קורא.''' וה"ה {{שהצ|ט}} אם היה מתפלל:

({{עוגן1|ח}}) '''וראה צואה.''' ה"ה לענין מי רגלים וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/צ#כז|סימן צ' סכ"ז]] אך לענין לחזור אח"כ לכו"ע במי רגלים אינו חוזר אלא למקום שפסק וכנ"ל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/עו#|סוף סימן ע"ו]]:

({{עוגן1|ט}}) '''כנגדו.''' מיירי {{שהצ|י}} שהוא יותר מד"א ממקום שכלה הריח דאי היה בתוך ד' לכו"ע היה צריך לחזור לראש דפשע דהיה לו לבדוק מתחלה וכנ"ל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/עו|סוף סימן ע"ו]]:

({{עוגן1|י}}) '''שיזרקנה.''' וה"ה שיכול להחזיר פניו לצד מערב כיון שאינו עומד בתפלת י"ח:

({{עוגן1|יא}}) '''ד' אמות.''' ממקום שכלה הריח:

({{עוגן1|יב}}) '''לפניו נהר.''' ומיירי שאינו יכול להחזיר פניו למערב מפני איזה סיבה דאל"ה {{שהצ|יא}} יחזיר פניו וע[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]]:

({{עוגן1|יג}}) '''למקום שפסק.''' ס"ל {{שהצ|יב}} כיון דלא היה בתוך ד' אמות שלו לא אמרינן דהיה לו לבדוק דלא הטריחתו תורה לבדוק בכמלא עיניו וסברא אחרונה ס"ל כיון דהיה מקום שראוי להסתפק פשע דלא הו"ל לקרות ולהתפלל עד שיתברר לו ועיין בא"ר שכתב דגם הרא"ש והרוקח ס"ל כהרר"י ומ"מ לדינא נראה דאין להחמיר בדיעבד דהדה"ח והשולחן שלמה ועוד שארי אחרוני זמנינו כולם העתיקו רק דעה הראשונה לדינא ואם שהה כדי לגמור כולה עיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/סה#|סימן ס"ה]] ובמ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/סה#|שם]]:
{{ניווט כללי תחתון}}