עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/נד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן נד'''{{ש}}דינים השייכים לישתבח}}

({{עוגן1|א}}) '''שהיא סמוכה.''' ואע"ג {{שהצ|א}} דפסוקים מפסיקים ביניהם לא הוי הפסק כמו ברכה אחרונה שבק"ש או {{שהצ|ב}} שבהלל שג"כ אינה מתחלת בברוך מהאי טעמא:

({{עוגן1|ב}}) '''בתשבחות.''' זו {{שהצ|ג}} היה נוסחתו אבל נוסחתנו אל מלך גדול בתשבחות ור"ל שאחר שסיים הש"ץ בישתבח בא"י אל מלך גדול בתשבחות לא יענה שום אדם ע"ז אמן דאכתי לא הוי סיום הברכה עד שאמר ג"כ אל ההודאות וכו' עד חי העולמים.

בנוסח חי העולמים {{שהצ|ד}} יש גורסין בציר"י ויש גורסין בפת"ח ואפילו לדעה זו מ"מ יאמר העולמים בה"א כי פירושו חי בשני העולמים ושליט בעוה"ז ובעוה"ב:

({{עוגן1|ג}}) '''ששם הוא.''' צ"ע אי מותר אז להפסיק ולענות איש"ר וקדושה כי מאמר אחד הוא עד סוף ועיין בח"א [[חיי אדם/א/ה#יג|כלל ה' סי"ג]] דבכל ברכה קצרה אסור להפסיק באמצע אפי' לאיש"ר וקדושה ויש לחלק וצ"ע:

({{עוגן1|ד}}) '''המספר.''' ובכתבים {{שהצ|ה}} כתב לומר בעשי"ת מזמור ממעמקים קראתיך ד' בין ישתבח ליוצר וצ"ע:

({{עוגן1|ה}}) '''מעורכי המלחמה.''' ר"ל דכתיב בקרא מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ואחז"ל הירא מעבירות שבידו וזו ג"כ בכלל עבירה היא והא"ר כתב בשם מטה משה שהקליפות מבטלים לעלות התפלה וע"י פסוקי דזמרה מכריתים אותם וכששח חוזרין עליה בשביל העבירה הזאת אותם הגדודים שהם מעריכים מלחמה בינינו בעו"ה ע"כ ראוי שלא לספר:

({{עוגן1|ו}}) '''לפסוק צדקה.''' וה"ה לכל דבר מצוה ודוקא בין ישתבח ליוצר שהוא ענין אחר אבל בין קדיש וברכו או בין הפרקים של ק"ש וברכותיה או של פסוקי דזמרה אסור להפסיק אפילו בצרכי רבים ולדבר מצוה וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/נא#ד|סימן נ"א ס"ד]] [{{כ}}[[אליה רבה/אורח חיים/נא#|א"ר]] ו[[ביאור הגר"א/אורח חיים/נא|הגר"א]] לעיל בסימן נ"א שם עי"ש]:

({{עוגן1|ז}}) '''הש"ץ.''' משמע דאפילו אם לא אמר רק הוא לבד הפסוקים יכול לומר קדיש:

({{עוגן1|ח}}) '''מקצת פסד"ז.''' ואם לא אמר פסוקים לא יאמר קדיש {{שהצ|ו}} רק יתחיל ברכו בלא קדיש שלעולם לא תמצא קדיש בלי פסוקים שלפניו {{שהצ|ז}} אם לא הש"ץ אחר חזרת התפלה או בלחש בערבית שהקדיש קאי על התפלה וכתב ה[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] שלכן נהגו לומר פריסת שמע [ברכו נקראת פריסת שמע כדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/סט#|סימן ס"ט]]] אחר גמר תפלת י"ח בלחש כדי שיאמר הקדיש על תפלת י"ח אבל אח"כ לא שייך לומר קדיש אם לא אמר תחלה מקצת פסוקים. ועתה חדשים מקרוב באו שפורסין שמע אחר קדיש בתרא ואומרים שנית קדיש ואינו נכון דמה ענין לומר שני קדישים סמוכין זה לזה ועכ"פ יש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין שני קדישים:

({{עוגן1|ט}}) '''בלא תהלה.''' או אחר תפלה וכמו שכתבנו בס"ק הקודם וכן אחר שלמד איזה ענין מתורה שבע"פ יוכל לומר קדיש דרבנן ועיין במ"א שמסיק דדוקא אם אמר אח"ז עכ"פ מקצת דבר אגדה ואז יוכל לומר הקדיש דרבנן כי עיקר הקדיש זה נתקן על דבר אגדה וע"כ מנהג כל ישראל לומר אחר פרקי אבות ואחר במה מדליקין המאמר דר' חנניא בן עקשיא או אר"א א"ר =אמר רבי= חנינא ת"ח מרבים שלום וכו'. ולפ"ז יש ליזהר {{שהצ|ח}} כשלומדים משניות יאמרו בסוף הלימוד המאמר דר' חנניא בן עקשיא וכדומה כדי שיהיו יוכלו לומר עי"ז אח"כ הקדיש דרבנן. ואחר תנ"ך אומרים קדיש שלם אפילו {{שהצ|ט}} רק אחר ג' פסוקים. ואין לומר קדיש אא"כ היו עשרה אנשים בבהכ"נ בשעת אמירת הפסוקים והלימוד וכמו שיתבאר בסימן נ"ה במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/נה#ב|סק"ב]] ואפילו {{שהצ|י}} אם רק ב' וג' לומדים אומרים קדיש כשיש שם עשרה ואפילו {{שהצ|יא}} מי שלא למד יכול ג"כ לומר הקדיש כמו בפריסת שמע לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/סט#|סימן ס"ט]]:

({{עוגן1|י}}) '''ערבית בלא קדיש.''' {{עוגן|פה:}}עיין לקמן ב[[משנה ברורה/אורח חיים/סט#|סימן ס"ט]] מה שכתבנו שם בזה:

({{עוגן1|יא}}) '''וכן מי שלא.''' דכ"ז הוא צורך מצוה ע"כ מותר להפסיק {{שהצ|יב}} לאחר שגמר ברכת ישתבח:

({{עוגן1|יב}}) '''והביאו לו.''' {{שהצ|יג}} בין ליחיד ובין {{שהצ|יד}} לש"ץ ואע"פ דגנאי הוא לצבור להמתין מ"מ הואיל דא"א בלא"ה שרי ובזה אין צריך הש"ץ לחזור ולומר פסוקים דשהייה מועטת היא [דה"ח] ונראה דביחיד מיירי באופן שיהיה יכול לגמור הנחת טלית ותפילין קודם שיגיע הש"ץ לאיש"ר וברכו או שכבר שמע קדיש וברכו דאל"ה הלא קי"ל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/כה#|סימן כ"ה]] דאסור להפסיק בין השל יד להשל ראש אפילו לענות איש"ר וברכו אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים וזה אין נכון לעשות כן לכתחלה לצאת בזה אפילו למאי דקי"ל שומע כעונה כדמוכח בברכות [[תוספות/ברכות/כא/ב#עד|כ"א ע"ב]] בתוד"ה עד וברא"ש שם {{ממ|}} ובאופן זה טוב יותר שימתין מלהניח התפילין עד שיסיים הש"ץ ברכו ואז יניחם ולענין הברכות עיין ב[[#יג|ס"ק הסמוך]]:

({{עוגן1|יג}}) '''בין קדיש.''' ר"ל משעה {{שהצ|טו}} שהתחיל קדיש דהקדיש לברכו ג"כ שייך ועיין {{שהצ|טז}} באחרונים שכתבו דבין קדיש לברכו דינו {{שהצ|יז}} לכל מילי כבין הפרקים ותיכף אחר ברכו אף שלא התחיל עדיין ברכת יוצר הוי כאמצע הפרק דמשם ואילך הוא כהתחלת יוצר כי עיקר כונת הש"ץ מה שאומר ברכו את ד' היינו שיברכוהו אח"כ בברכת יוצר {{שהצ|יח}} ע"כ בין יחיד ובין ש"ץ אם לא נזדמן לו טלית עד שהתחיל קדיש יכול להתעטף בו תיכף אבל לא יברך עד לאחר התפלה ואז ימשמש בו ויברך ותפילין אם נזדמן לו קודם ברכו יכול לברך עליהן לפי מה שהסכימו האחרונים ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/סו#|סימן ס"ו]] דיוכל לברך על התפילין בין הפרקים אבל אם לא נזדמן לו עד שהתחיל ברכו שוב לא יוכל לברך עליהן אלא יניחן בלי ברכה וכשיגיע קודם אהבה רבה ימשמש בהן ויברך עליהן ועיין בסמוך:

({{עוגן1|יד}}) '''לאחר שאמר וכו'.''' מלשון זה מוכח דאפילו יחיד לא יפסיק ועיין בס"ק הקודם ונראה דכ"ז דוקא באופן שמיירי בפנים דהיינו שכבר גמר ברכת ישתבח ועומד להתחיל ברכת יוצר אור אבל אם הוא עוסק עדיין בפסוקי דזמרה וכ"ש אם בא עתה להתפלל ורוצה להתפלל כסדר ולא לדלג הפסד"ז ולפתוח מברכת יוצר ושמע קדיש וברכו אין דינו בזה כאמצע הפרק ולכו"ע יכול להניח טלית ותפילין ולברך עליהן וע' {{שהצ|יט}} בהגהות הגאון ר' חיים צאנזאר:

{{ניווט כללי תחתון}}