עריכת הדף "משנה/תרומות/י"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{אות סעיף|א}} בצל שנתנו בתוך עדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם רבי יהודה מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמא:

{{אות סעיף|ב}} תפוח שרסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה הרי זו אסורה שעורים שנפלו לתוך הבור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מותרין:

{{אות סעיף|ג}} הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין תרומה רבי מאיר אוסר ורבי יהודה מתיר רבי יוסי מתיר בשל חטים ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות:

{{אות סעיף|ד}} תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו הפת מותרת שאין טעם כמון אלא ריח כמון:

{{אות סעיף|ה}} תלתן שנפלה לתוך הבור של יין בתרומה במעשר שני אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ בשביעית ובכלאי הכרם והקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם:

{{אות סעיף|ו}} מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם ידלקו היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ אם הפריש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן העץ עם הזרע:

{{אות סעיף|ז}} זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה פצועי חולין עם שלימי תרומה או במי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר:

{{אות סעיף|ח}} דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים ורבי יוסי אומר אחד מששה עשר בו:

{{אות סעיף|ט}} חגבים טמאי' שנכבשו עם חגבים טהורי' לא פסלו את צירם העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור:

{{אות סעיף|י}} כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסית חסית של חולין עם חסית של תרומה ירק של חולין עם חסית של תרומה אסור אבל חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר:

{{אות סעיף|יא}} רבי יוסי אומר כל הנשלקים עם התרדים אסורים מפני שהם נותנין את הטעם רבי שמעון אומר כרוב של שקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע רבי יהודה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרים אלא עם הבשר ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת:

{{אות סעיף|יב}} ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורים לזרים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>