עריכת הדף "משנה/ראש השנה/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

{{אות סעיף|א}} [[בבלי/ראש השנה/כט/ב#פרק ד משנה א|יום טוב]] של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעים אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין: 

{{אות סעיף|ב}} [[בבלי/ראש השנה/כט/ב#פרק ד משנה ב|ועוד]] זאת היתה ירושלם יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד: 

{{אות סעיף|ג}} [[בבלי/ראש השנה/ל/א#פרק ד משנה ג|בראשונה]] היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור: 

{{אות סעיף|ד}} [[בבלי/ראש השנה/ל/ב#פרק ד משנה ד|בראשונה]] היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום [[בבלי/ראש השנה/לא/ב#פרק ד משנה ד|אמר]] רבי יהושע בן קרחה ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד: 

{{אות סעיף|ה}} [[בבלי/ראש השנה/לב/א#פרק ד משנה ה|סדר]] ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר ליה רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים: 

{{אות סעיף|ו}} [[בבלי/ראש השנה/לב/ב#פרק ד משנה ו|אין]] פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא [[בבלי/ראש השנה/לב/ב#פרק ד משנה ו2|אין]] מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא: 

{{אות סעיף|ז}} [[בבלי/ראש השנה/לב/ב#פרק ד משנה ז|העובר]] לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל ראשון מקרא את ההלל: 

{{אות סעיף|ח}} [[בבלי/ראש השנה/לב/ב#פרק ד משנה ח|שופר]] של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן אין מעכבין את התנוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא: 

{{אות סעיף|ט}} [[בבלי/ראש השנה/לג/ב#פרק ד משנה ט|סדר]] תקיעות שלש של שלש שלש שעור תקיעה כשלש תרועות שעור תרועה כשלש יבבות תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת מי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>