עריכת הדף "משנה/פסחים/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|4||פרק רביעי - מקום שנהגו}}}}
<!--נוסח המשנה בדף זה מבוסס על כת"י פירנצי ה'קכ"א וגרסאותיו המיושרות, במקום של שינוי חריג מהנוסח המקובל השארנו בפנים כמקובל-->


{{אות סעיף|א}} [[בבלי/פסחים/נ/א#פרק ד משנה א|מקום שנהגו]] לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ואל ישנה אדם מפני המחלוקת:

{{אות סעיף|ב}} [[בבלי/פסחים/נ/ב#פרק ד משנה ב|כיוצא]] בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער רבי יהודה אומר אומרין לו צא והבא לך אף אתה:

{{אות סעיף|ג}} [[בבלי/פסחים/נג/א#פרק ד משנה ג|מקום]] שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין מקום שנהגו שלא למכור{{הערה|בדפוסים: שלא נהגו למכור.}} אין מוכרין. ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמים ושבורים. רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירה מתיר בסוס:

{{אות סעיף|ד}} [[בבלי/פסחים/נג/א#פרק ד משנה ד|מקום]] שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין [[בבלי/פסחים/נג/ב#פרק ד משנה ד|מקום]] שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים:

{{אות סעיף|ה}} [[בבלי/פסחים/נד/ב#פרק ד משנה ה|מקום]] שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות [מלאכה] אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר [לעולם] יעשו כל אדם עצמן כתלמיד חכמים. [[בבלי/פסחים/נה/א#פרק ד משנה ה|חכמים]] אומרים ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל אינן עושין כל עיקר. הלילה, בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין עד שתנץ החמה:

{{אות סעיף|ו}} [[בבלי/פסחים/נה/א#פרק ד משנה ו|ר' מאיר]] אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם ארבעה עשר גומרה בארבעה עשר אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר אף על פי שהוא יכול לגומרה וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים [עד חצות ואלו הן] החייטים והספרים והכובסים ר' יוסי בר' יהודה אומר אף הרצענין: 

{{אות סעיף|ז}} [[בבלי/פסחים/נה/ב#פרק ד משנה ז|מושיבין]] שובכין לתרנגולים בארבעה עשר. תרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה. גורפין מתחת רגלי בהמה בארבעה עשר ובמועד מסלקין לצדדין. מוליכין ומביאין כלים מבית האומן אף על פי שאינן לצורך המועד: 

{{אות סעיף|ח}} [[בבלי/פסחים/נה/ב#פרק ד משנה ח|ששה]] דברים עשו אנשי יריחו על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם ואלו הן שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר ולא מיחו בידם ואלו שמיחו בידם מתירין בגמזיות של הקדש ואוכלין מתחת הנשרים [בשבת] ונותנין פאה לירק ומיחו בידם חכמים: 

{{אות סעיף|ט}} {{הערה|בגמרא שלפנינו {{ממ|[[בבלי/פסחים/נו/א|נו.]]}} זו אינה מן המשניות ובאה בברייתא בלשון תנו רבנן.}}ששה דברים עשה יחזקיהו המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו, אלו שהודו לו כיתת נחש הנחשת והודו לו גרר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו גנז ספר רפואות והודו לו. ואלו שלא הודו לו סתם מי גיחון [העליון] ולא הודו לו קיצץ דלתות ההיכל ושיגרן למלך אשור ולא הודו לו עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>