עריכת הדף "משנה/בבא קמא/ז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{אות סעיף|א}} [[בבלי/בבא קמא/סב/ב#פרק ז משנה א|מרובה]] מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה. שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים. ובין בדבר שאין בו רוח חיים. ומדת תשלומי ארבעה וחמשה. אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד. שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#לז|שמות כא לז]]}} כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו'. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל. ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב. משלם תשלומי ארבעה וחמשה: 

{{אות סעיף|ב}} [[בבלי/בבא קמא/ע/א#פרק ז משנה ב|גנב]] על פי שנים וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר בשבת. גנב ומכר לעבודה זרה. גנב וטבח ביום הכפורים גנב משל אביו וטבח ומכר ואחר כך מת אביו. גנב וטבח ואחר כך הקדיש. משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב וטבח לרפואה או לכלבים. השוחט ונמצא טרפה. השוחט חולין בעזרה. משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי שמעון פוטר בשני אלו: 

{{אות סעיף|ג}} [[בבלי/בבא קמא/עב/ב#פרק ז משנה ג|גנב]] על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים. אלו ואלו נמצאו זוממין. הראשונים משלמין תשלומי כפל. והאחרונים משלמין תשלומי שלשה. נמצאו אחרונים זוממין. הוא משלם תשלומי כפל. והן משלמין תשלומי שלשה. אחד מן האחרונים זומם. בטל העדות שניה. אחד מן הראשונים זומם. בטלה כל העדות. שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה: 

{{אות סעיף|ד}} [[בבלי/בבא קמא/עד/ב#פרק ז משנה ד|גנב]] על פי שנים וטבח ומכר על פי עד אחד. או על פי עצמו. משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב וטבח בשבת. גנב וטבח לעבודה זרה. גנב משל אביו ומת אביו ואחר כך טבח ומכר. גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר. משלם תשלומי כפל. ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותם משלם תשלומי ארבעה וחמשה. שאין חייב באחריותם פטור: 

{{אות סעיף|ה}} [[בבלי/בבא קמא/עח/ב#פרק ז משנה ה|מכרו]] חוץ מאחד ממאה שבו. או שהיתה לו בו שותפות. השוחט ונתנבלה בידו. הנוחר והמעקר. משלם תשלומי כפל. ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. [[בבלי/בבא קמא/עט/א#פרק ז משנה ה|גנב]] ברשות הבעלים. וטבח ומכר חוץ מרשותם. או שגנב חוץ מרשותם. וטבח ומכר ברשותם. או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם. משלם תשלומי ארבעה וחמשה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם. פטור: 

{{אות סעיף|ו}} [[בבלי/בבא קמא/עט/א#פרק ז משנה ו|היה]] מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים. פטור. הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב. נתנו לבכורות בנו או לבעל חובו. לשומר חנם. ולשואל. לנושא שכר ולשוכר. והיה מושכו ומת ברשות הבעלים. פטור. הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת. חייב: 

{{אות סעיף|ז}} [[בבלי/בבא קמא/עט/ב#פרק ז משנה ז|אין]] מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא. ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין תרנגולים בירושלם מפני הקדשים. ולא כהנים בארץ ישראל. מפני הטהרות. אין מגדלין חזירים בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין נישבים ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>