עריכת הדף "משנה/אהלות/ז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

{{עוגןמ|א}} הטומאה בכותל. ומקומה טפח על טפח. על רום טפח. כל העליות שעל גבה. אפילו הן עשר. טמאות. היתה עלייה אחת על גבי שני בתים היא טמאה. וכל העליות שעל גבה. טהורות. כותל שנית. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת יורדת. נפש אטומה. הנוגע בה מן הצדדין. טהור. מפני שטומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. אם היה מקום הטומאה טפח על טפח. על רום טפח. הנוגע בה מכל מקום טמא. מפני שהיא כקבר סתום. סמך לה סוכות טמאות. רבי יהודה מטהר: 

{{עוגןמ|ב}} כל שיפועי אהלין. כאהלין. אהל שהוא שופע ויורד. וכלה עד כאצבע. טומאה באהל. כלים שתחת השיפוע. טמאים. טומאה תחת השיפוע. כלים שבאהל טמאין. טומאה מתוכו. הנוגע בו מתוכו. טמא טומאת שבעה. ומאחוריו טמא טומאת ערב. טומאה מאחוריו. הנוגע בו מאחוריו. טמא טומאת שבעה. מתוכו. טמא טומאת ערב. כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו. הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו. טמא טומאת ערב. מקצתו מרודד על הארץ. טומאה תחתיו. או על גביו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. אהל שהוא נטוי בעליה. מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה. רבי יוסי אומר מציל. רבי שמעון אומר אינו מציל. עד שיהא נטוי כנטית האהל: 

{{עוגןמ|ג}} המת בבית. ובו פתחין הרבה. כלן טמאין. נפתח אחד מהן. הוא טמא. וכלן טהורים. חשב להוציאו באחד מהן. או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים. הציל על כל הפתחים. בית שמאי אומרים. יחשוב עד שלא ימות המת. בית הלל אומרים אף משמת. היה סתום ונמלך לפתחו. בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים. ובית הלל אומרים כשיתחיל. ומודים בפותח בתחלה. שיפתח ארבעה טפחים: 

{{עוגןמ|ד}} האשה שהיא מקשה לילד. והוציאוה מבית לבית. הראשון טמא בספק. והשני בודאי. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפים. אבל אם היתה מהלכת. הראשון טהור שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך. אין לנפלים פתיחת הקבר. עד שיעגילו ראש כפיקה: 

{{עוגןמ|ה}} יצא הראשון מת והשני חי. טהור. הראשון חי והשני מת. טמא. ר' מאיר אומר בשפיר אחד. טמא. בשני שפירים. טהור: 

{{עוגןמ|ו}} האשה שהיא מקשה לילד. מחתכין את הולד במעיה. ומוציאין אותו אברים אברים. מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו. אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>