עריכת הדף "משך חכמה/שמות/יא"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


<big>{{מרכז|'''פרשת בא'''}} </big>


== ג ==

'''גם ''' האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם, הנה ידוע התהוות הכבוד בעם ישנו משני פנים או מעוצם חכמה של הנכבד ומדותיו האלקיות והנהגתו הנפלאה, או מפעולות זרות בלתי מושגות ופלאים יוצאים מגדר ההרגל הטבעי, עד כי יחשבוהו לאלקי, והנה המכובד מהחכמה ויושר הנהגתו הנה תחלת כבודו אצל החכמים האצילים בעם הם היודעים להוקיר חכמתו הם המבקרים הנהגתו הם החודרים בעין חודרת אל מדותיו ומאשר יפליאוהו לשלם אמיתי יתפרסם שמו גם אצל ההמון וחרדת קודש ירעדו ממנו, אולם האיש המכובד מצד פעולותיו הזרות והנפלאות, הוא יהלל תחלה מן ההמון אשר בעינים טוחות יחשבוהו לאלקי ולאמר כי הוא בלתי טבעי ויטפלו עליו שקרים ופליאות זרות בספורים מפליאים עד כי יתפרסם שמו אצל ההמון וגודל הפרסום יעש כנפים גם בלבות הנבונים בעם להטיל ספק בלבם לאמר לא לחנם יתפרסם שמו אצל ההמון עד כי גם הם יכבדוהו והנסיון יוכיח על זה. והנה משה נקרא איש אלקים כי הנהגתו הבלתי טבעית היה אלקית באמת עלה לשמים וירד, גוזר ומצוה על כל חוקות הטבע ומשטרי השמים מפיח פיו ימלאו קצות ארץ שחין, בהרים ידו באו חיות מקצות ארץ, הנה ממפעלות כאלה ההמון במצרים נחרדו נבעתו חיל אחזתם. לא כן החרטומים ושרים בדם וצפרדע הקשו לבם לאמר כי הוא מפעולות הכשוף או דבר אחר הנעשה בפעולת הדמיון עד כי אחרי כל התפלספותם הודו כי אצבע אלקים הוא וכן אמרו עד מתי יהי' זה לנו ולא אמרו האיש. פירוש שאינו איש כי יצא מגדר האנושי והנהגתו הטבעית חכמתו וענותנותו וכל מדותיו חושש לטובת זולתו רחמן בכל הגיוניו ופעולתו עד כי כל מבין שראוהו והתבונן בו אמר כי זה משה האיש האמיתי ומבלעדו אין ראוי האדם להקרא איש כי כולם כבהמות נמשלו נגדו. ומצד זה נתפרסם שמו אצל האצילים כי הם הבינו חכמתו והפליאו הנהגתו ומצד זה נתפרסם שמו מתחלה אצל האצילים בעם החכמים הם עבדי פרעה ואחרי כן אצל העם וזה ביאור הכתוב גם האיש משה [מצד אנושיותו והנהגתו הטבעית] גדול מאד וכו' בעיני עבדי פרעה ובעיני העם שנתפרסם לעבדי פרעה קודם ואח"כ להעם והבן.

'''גדול ''' מאד כו' פירוש, כי המופת אם יעשהו אדם פחות המעלה לא יתפעלו ממנו נבונים ומבקשים להן סיבות וטענות לדחות, אבל איש גדול כי יעשה מופת הלא יותר פלא אם לא ישמעו לו וזה מספר לן הכתוב והבן.

== ח ==

'''ואחרי ''' כן אצא. לפי כונה שני' נראה דקאי על ראש הפרשה שאמר כחצות כו' אני יוצא בתוך מצרים ע"ז אמר ואחרי כן אצא כמו שמבואר במכילתא על קרא דאשר פדית ממצרים גוי ואלודיו, שכל זמן שהיו ישראל במצרים היו שכינה עמהם וכשיצאו יצאתה גם שכינה עמהם. ויעוי' ירושלמי פרק ד' דסוכה ודוגמתו לעיל ושמרתם את הדבר הזה לחק כו' דקאי על ראש הפרשה ודו"ק.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}