עריכת הדף "משך חכמה/דברים/כ"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''לא ''' תירא מהם כי ד' וכו' המעלך מארץ מצרים, פירושו ע"פ דברי הירושלמי ריש פאה דורו של דוד כולן צדיקים היו וע"י שהיה בהם דליטורין היו נופלין במלחמה כו' אבל דורו של אחאב עובדי ע"ז היו וע"י שלא היו דליטורין היו נוצחין כו', וזה בעת שהעלן מארץ מצרים היו עובדי ע"ז, כמפורש יחזקאל כ' ואת גלולי מצרים לא עזבו ולא היה בהם דליטורין, כמבואר במכילתא פ' בא, וזה שאמר שאף אם אתה נמוך במדרגה כמו שהעלוך ממצרים לא תירא מהם.

== ג ==

'''סוטה ''' מ"ב מ"ש שמע ישראל, פירוש דכל הפרשה בלשון רבים ומ"ש שזה בלשון יחיד, כמו על כלליות האומה ביחד דמדבר בלשון יחיד כו', אלא אפילו לא קימתם אלא ק"ש שחרית וערבית כו'.

'''אל ''' תיראו כו'. הוא אזהרה שבעת המלחמה לא יברחו, ולכן הבורח מקפחין את שוקו, וגם בזה אין עונשין אלא א"כ מזהירין, דהגם דהוי כרודף שנמוג את לב חבירו גם רודף צריך התראה, אבל קודם שפקדו שרי צבאות מי האיש הירא ילך וישוב לביתו, ויעוין רמב"ן סהמ"צ סימן נ"ח ואיננו טענה לפמש"ב. ופשוט. ומפורש כן בדברי רבינו הל' מלכים סוף פ"ז הלכה ט"ו ומאחר שיכנס בקשרי כו' עובר בל"ת. יעו"ש.

== ה ==

'''ילך ''' וישוב לביתו. פירוש ילך ממקום המלחמה לספק מים ומזון ולתקן להם הדרכים, למען בכלות המלחמה ישוב לביתו ולא יספה במלחמה. ופשוט.

== יד ==

'''כל ''' שללה תבוז לך וכו'. בספרי יכול תהיה ביזתם אסורה ת"ל תבוז לך ואכלת את שלל אויבך. הנה ע"כ כוונתו על דברים האסורים לאכול בכ"ז מותר, ואעפ"י שאינו במלחמת ז' עממין, רק מלחמת ערים הרחוקות, והוא כמוש"כ הרמב"ם בהלכות מלכים, דבכל מלחמה כשיבואו בנ"י לגבול העמים מותרים באכילת כל האיסורים כשירעבו, וכמו שהותרה יפ"ת בשביה, ועיין באדרת אליהו להגר"א, ובפסקא ר"א אומר כי החרם תחרימם יכול תהיה ביזתם אסורה לך, פירוש שיהיה חרם לשמים כמו יריחו שהחרים יהושע, ת"ל ובתים מלאים כל טוב, ולפ"ז אפשר דמלחמת ז' עממים שוה לשאר מלחמות, והא דכתיב ובתים מלאים כל טוב, היינו להתיר דלאו חרם נינהו כמו יריחו, דסד"א לאסור מקרא דהחרם תחרימם. אולם בחולין י"ז סבר רב דמותר אפילו כתלי דחזירי אף שלא בשעת רעבון ובכל שבע שכיבשו, והיינו דלא סבר כהספרי רק הא דכתיב ובתים מלאים כ"ט היינו להורות דבשבע שכבשו היו מותרים אף בשלא בשעת רעבון בדברים האסורים והרמב"ם פסק כהספרי, ולכן מייתי הך קרא דבתים מלאים כ"ט על מש"כ דבשעת רעבון מותר בכל מלחמה. ודו"ק. ומש"כ הגר"א יכול יהיה שללה לשמים ת"ל תבוז לך יכול יהא אסור באכילה [היינו דברים האסורים כנבלות] ת"ל ואכלת את שלל אויבך, אשר לכאורה נפלא האיך סד"א ששללה לשמים, ונראה דסד"א כמו במלחמת מדין לקח מכס לד' תרומות לכהנים וללוים, לכן אמר תבוז לך, וזהו כהרמב"ם ודלא כהרמב"ן, דמצוה זו נוהגת לדורות, עיין בספר המצות, וכבר הושג מגמ' ערוכה מנחות ע"ז ע"ב. ודו"ק. בכ"ז.

'''עירובין ''' דף ס"ג לא נענש יהושע שלא היו לו בנים אך בשביל שביטל את ישראל מפו"ר לילה אחת במלחמה. ובזה א"ש הא דאמר רבי בפרק הפועלים על ר' אליעזר ב"ש יש בן לאותו צדיק, מפני שהוא אמר שם על דביתהו דר"א ב"ש כמה פו"ר ביטלה רשעה זו מישראל, וא"כ עונשה שאין לה בנים, לכן שאל יש בן לאותו צדיק, ולכן אמר פרי צדיק עץ חיים זה ר"א בר"ש, שמצדו וזכות שלו יש לו בנים. והבן.

== טז ==

'''לא ''' תחיה כל נשמה. פירוש באדם אבל בהמה בכלל שלל, ואינו דומה לעמלק שצוה להרוג משור ועד שה, דכתיב תמחה את זכר עמלק, וכדפירש במכילתא שלא יאמרו שור זה של עמלק, אבל בז' עממין החיו הבהמה כמפורש יהושע ק' י"א פסוק י"ד, וכן עשו לסיחון ועוג כמוש"כ בדברים רק הבהמה.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}