עריכת הדף "משך חכמה/בראשית/לז"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


<big>{{מרכז|'''פרשת וישב'''}}</big>


== ד == 

'''ויראו ''' אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו. הענין דבלא זה היו סבורים מפני שהוא בן רחל אהובתו לכן אוהב גם בניה יותר מכולם. אבל כאשר ראו כי אותו אהב מכל אחיו היינו אף מבנימין לכן הוא ודאי מפני הדבה שמביא עליהם ומתכבד ומתיקר אצל אביהם בקלונם, לכן וישנאו אותו ופשוט.

== ו ==

'''שמעו ''' נא החלום כו' והנה אנחנו מאלמים אלומים כו' לדעתי אמר להם ע"ד תוכחה למה תשנאו אותי הלא נחרץ עליכם על זה משפט, שובו ולא תשנאו אותי כי אז ינחם ד' עליכם וכן הבינו רז"ל במדרש. אמר כך יהיו הנביאים מוכיחין אתכם כו' ובחלום השני סיפר להם למען יסירו שנאתם כי אין זה העדר כבוד ומעלה להם רק ראה כי אביו ג"כ ישתחוה לו ולכן כתיב ויקנאו כו' ואביו שמר כי בכל אדם מתקנא חוץ מבנו. ומסולק מה שהאשמו בזה הספורני והבן.

== ח ==

'''ויוסיפו ''' עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. הוא עפ"י מה דאיתא בספרי פ' קרח סימן קי"ז הנה בשמחה כו' וכאן אמר והנה אנחנו והנה קמה כו' והנה תסובינה. ולשמחה מה זו עושה. שעל כל פרט שמח בשמחה במדה גדושה. וזה שאמר הכתוב ועל דבריו שדבר שלשה פעמים בלשון והנה.

== כא ==

'''ויצילהו ''' מידם בזוה"ק האריך מה זה הצלה אם יוטל בבור מלא נחשים ועקרבים ונראה לפענ"ד כי חשבו כי הוא מחויב מיתה בידי אדם, ובידי אדם דנין מבן י"ג ובידי שמים אין דנין עד בן כ' והוא לא הגיע לכ' ודו"ק.

== כד ==

'''והבור ''' רק אין בו מים. הרואה מקום שנעשה לו נס מברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה. הפירוש כדברי אבודרהם דוקא שיצא מדרך הטבע. והא דמברך על נר חנוכה משום שנעשה נס בפך השמן שזה נגד הטבע. והנה עיקר הנס היה לנצחון מלכות אנטונינוס וישראל קבלו מלוכה מאתים שנה ולזכרון צריך להאיר נרות. ולזה סגי בחזותא בעלמא. אך להורות על נס פך השמן צריך דוקא דיהא שלטא ביה עינא תוך עשרים אמה ורמז לזה שהיה מאיר מתוך ההיכל ופתחו של היכל גבוה כ' אמה.

'''והנה ''' ביוסף אמר ר' תנחומא במדרש שבשעה ששב יוסף מקבורת אביו שהציץ בבור ולשם שמים נתכוין לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה. ועיקר הנס הוא מה שהעלוהו מהבור ובסבות השגחה נעשה לשר על כל מצרים, אך הברכה צריך לברך על דבר יוצא חוץ מהטבע, וזה שאמר ר' תנחום שבת כ"ב אבל נחשים ועקרבים יש בו והיה נס יוצא מטבע העולם. ולזה בירך ברוך שעשה לי נס, לכן נסמכו שני מאמרי ר' תנחום הוא ר' תנחומא דבמדרש כידוע להורות שבחנוכה וביוסף הנס היה הסבות מההשגחה נצחון ומלוכה רק שהברכה היה כאן על הבור שלא הזיקוהו נחשים וכאן על פך השמן. ויעוין ילקוט שמואל כ"ג סלע המחלקות שכשהיו באים דוד ואנשיו אותן ששה מאות ודוד היו מסתכלים ומברכים ברוך שעשה לי נס כו' צ"ל דסבר כמו דאמר קודם שמלאך בא מן השמים לכן היה חוץ מהטבע והיו מברכים. ומה שלא היו מברכים השאר על נס של דוד כמו שצריך לברך על אדם מסויים משום שרודפו היה שאול והוא ג"כ אדם מסויים ודו"ק בכ"ז.

== כו ==

'''מה ''' בצע כי נהרג את וכו', ר"מ אומר ובוצע ברך כל המברך את יהודה כו' (סנהדרין ו') הכוונה שהמעשה היה תכלית הטובה שירד יוסף למחיה לפניהם ולהקים שבועת בין הבתרים. אך הם חשבוה לרעה כאשר אמר להם יוסף. ולכן נכשל במעשה דתמר שעבירה גוררת עבירה דוגמתה שראויה היתה תמר ליהודה. וכמוש"א ממני יצאו כבושים הדברים. רק המחשבה היה שהיא זונה כי כסתה פניה וכו' ונולד מזה מלכי ישראל וגם המברך זה נאץ ד'. ור' תנחום ב"ח מוקי לה במעשה העגל שאמר אהרן השתא עבדו כו' ולא הוו להו תקנתא לעולם מוטב כו' א"כ המעשה היה רעה והמחשבה טובה גם המברך זה נאץ ד' כי שניהם צריכין כפרה וכמוש"א סוף קידושין נתכוון לאכול חזיר ואכל טלה כו' נתכוון לאכול טלה ואכל חזיר וזה מצוה שלא לשמה. עבירה לשמה וזה כוונת הגמרא בהכר בישרוהו בהכר בישר שעבירה גוררת עבירה דוגמתה ודו"ק היטב.

'''ובוצע ''' ברך נאץ זה המברך את הבוצע זה יהודה כו' פ"ק דסנהדרין נראה דסבר ר"מ דכיון דהוא היה נער את בני בלהה ובני זלפה אם כן היו ארבעה בנים שלא רצו להרגו ולא התנגדו אל יהודה אם רצה להשיבו אל אביו ובני לאה היו חמשה בלא ראובן ואם יהודה אמר להשיבו לאביו הלא היה להצילו ורק יהודה בצירופו היה רוב חמשה נגד ארבעה והי' משיבים אותו לאביו.

== כז ==

'''וידנו ''' אל תהי בו כו' אחינו בשרנו הוא. העניין כי תנן בהמפלת שלשה שותפים באדם כו' אביו נותן עצמות כו' ואמו אודם שממנו עור ובשר והמהרש"א שם כתב דנחלפו העוברים ויוסף היה בבטן לאה וניתן בבטן רחל לכן קאמר שפיר יהודה אחינו מצד האב בשרנו מצד אמנו שהיא הזריעה אודם שממנו הבשר ודו"ק.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}