עריכת הדף "משך חכמה/במדבר/יב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ותדבר ''' מרים ואהרן במשה כו'. המשך הפרשיות יתכן, משום דפליגי ר' יהודה ורבנן בריש סנהדרין אם סנהדרין גדולה בשבעים או שבעים ואחד, ופליגי אם משה היה בכלל הסנהדרין או לא, ומפיק ר' יהודה קראי מפשטן, יעו"ש, דמשני על כולהו קראי, ויתכן משום, דבמצות סנהדרין אמר בספרי גבי זקן ממרה דכתיב ובאת אל הכהנים הלוים, הכהן או השופט כו', דיהיו כהנים לוים בו, וכן פסק רמב"ם בסנהדרין גדולה דבלשכת הגזית, דכתיב בה וקמת ועלית, וכן עשה יהושפט דבה"י ב' קפיטל י"ט יעו"ש, א"כ בסנהדרין של משה מי היה הכהן אם אהרן ובניו, הלא משה היה להם ראשון בשני וקרובים פסולים, וע"כ דפנחס היה, ושלישי בראשון כשר, והיה משה עמו שלישי בראשון, וקיי"ל דכשר, אבל התומים סימן ל"ג ס"ק ג' מבאר דברי ירושלמי משה מהו שיעיד לאשת פנחס, דאמו של פנחס היה מבנות פוטיאל, יתרו, והיתה אחות צפורה אשתו, וא"כ היה לפנחס ראשון בשני בחד בעל והיו פסולים לדין מצד קורבה, אמנם כיון דנאמר לו ואתה פה עמד עמדי הוי כאילו נתגרשה ונתרחקה מאתו, ומותר להעיד לקרובותיה, אמנם ר' יהודה סבר, דאם היו לו בנים ממנה מתחשבי כאילו הן קרובין עכשיו, וכמו דאמרו שם, דמר עוקבא פסול לבני חמיו, אף שמתה אשתו, וא"כ עדיין פסול להעיד לפנחס, לכן אמר, ר' יהודה, דאינו בכלל השבעים, ודו"ק, ולפום ההלכה, דמשה היה בכלל הסנהדרין, א"כ איך יתכן, כיון דפנחס היה עמהם, וצ"ל דפירש מאשתו והיא כגרושה, והתבוננו לזה אהרן ומרים, איך יושב משה בסנהדרין עם פנחס וחקרו ודרשו שפירש מאשתו, ולכך ותדבר מרים ואהרן. ודו"ק היטב.

== ג ==

'''מכל ''' האדם אשר על וכו' ולא ממלאכי השרת. ספרי. כן איתא באבות דר"נ, שהיו המלאכים אומרים קרא אתה, וענותנותן הן יותר מב"א, שנאמר וקרא זא"ז.

== ד ==

'''צאו ''' שלשתכם כו'. לרמז להן, שאינן ראוין לגלוי שכינה רק באמצעיות משה, וכן לרמז למשה שיהא מוכן תיכף לתפילה. ולזה אמר אל, שזה מדת הרחמים רפא נא, עתה, לה, כי רצונך שאתפלל תיכף, וכן תרחם תיכף.

'''בספרי. ''' בכל ביתי נאמן הוא חוץ ממלאכי השרת רי"א אף ממלאכי השרת. נראה דרבנן סברי וחי אלו מלאכי השרת, א"כ קוב"ה קאמר ליה לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי, א"כ מלאכי השרת גדולים ממנו, אבל ר' יוסי סבר אלא אף שאינן יודעין, וכדברי ר"א לקמן, וחי היינו בשעת חיותו אינו רואה, אבל רואה במיתתו, א"כ שפיר קאמר אף ממלאכי השרת. ודו"ק. ופשוט.

== י ==

'''והנה ''' מרים מצורעת כשלג כו' אל מרים והנה מצורעת. הביאור עפ"י מה דאמרו במשנה הגרמני בהרת עזה נראה בו כהה, לכן מרים שאמרו פ"ק דסוטה, שהי' פניה מאירה כצהרים, א"כ הבהרת עזה כשלג בבינוני הי' נראה בבשרה כסיד ההיכל, לכן אמר, שהיה עזה כשלג, אבל בהבטה על מרים לא היה כשלג רק נמוך מזה. ודו"ק.

== יא ==

'''אל ''' נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו. יתכן, שרמז לו, כי גם משה נכשל בזה, שאמר לא יאמינו בי, ועבור זה נצטרעה ידו, כמו שדרשו ז"ל, לכן אמר ואשר חטאנו, לכלול בזה גם אותו.

== יד ==

'''תסגר ''' שבעת ימים מחוץ למחנה כו'. הענין, דהיו טמאים מדרך ארץ והיו צועקים מים (רש"י), ובכ"ז קראן השם פתח אהמ"ע, אף דטבו"י דבע"ק משתלח חוץ למחנה שכינה, ובע"ק משתלח חוץ לשני מחנות, בכ"ז התירן הש"י לא עפ"י הוראת שעה, רק כי כ"ז שהוגללו הפרכת מותרין זבין ומצורעין לכנס, יעוין מנחות צ"ה בשם ר' אליעזר, והנה בירושלמי שבת כלל גדול ה"ב מה בנין היה במשכן כו' ולא לשעה היה אמר ריב"ק מכיון שהיו חונים ונוסעים עפ"י הדיבור כמו שהוא לעולם, וא"כ כאן דכבר הריעו ונסעו המחנות החונים קדמה (כמבואר ברשב"ם בשם מכילתא יעו"ש), והגיע הזמן ליסע, כמו דפרקו את אהמ"ע, ובטלה קדושת המחנות, וכה"ג אמר בפ"ק דמנחות דף ח' נפרקה כו' נפרסה לחמה כו' אלא כיון שהגיע זמנה לפרק כמו דנפרקה דמי, שבטל הקביעות, דכל עיקר הקביעות הוא משום שעפ"י ד' יחנו [וכן מבואר בערובין נ'] וכיון דכבר עפ"י הדבור הגיע זמן לפרק בטלה קדושת המחיצות, אבל כיון שהשם צוה לחנות, שוב כמאן דקבוע דמי, ושוב הדרה קביעות המחנה, ותסגר מחוץ למחנה. ודו"ק היטב.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}