עריכת הדף "משיב דבר/א/ה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{OCR}}
{{חלקי}}
'''שאלה''' ס"ת שנמצא כמה שיני"ן שיו"ד האמצעי עבה ממטה למעלה כזה [[קובץ:שין 1 משיב דבר א ה.png|25px]] מהו הנה הפמ"ג באשל (אות ל"א בסו' ל"ב) כתב דפסול וכן נמצא בספר שיצא לאור בדיני סת"ם ולי נראה שכשר הנה הרמב"ם בהל' ס"ת מנה בפסולין נפסדה צורת אות עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אתרת כר ודין הראשון למדנו מהא דאירצא במנחות (דף כ"ט) דקוצו של ירד מעכב הטעם דלא נעשית האות, רש"י שס ותואר נקודה בעלמא עליה ואס הרחה צורה זו בלא המשך אותיות לא יאמר הרואה שכוון הכיתי: לאות אלא בנקודה וכל שאינו ניכר האות מצד עצמו אינו כתיבה תמה וכן דין השט נלמד מהא דפרק הבונה (שבת ד' קג) שלא יעשה טיתי"ן פיפי"ן והרי ניכר שכר בעומר בשורה אלא בעינן שיהא נ- כ" האות מצד עצמו ה"נ בכל האותיות בעינן שיהא ניכר שהוא איתי האות בעומד בפ"ע ואס נדמה לאות אחרת פסול אבל בשי"ן בצורתו נשרת שפיר שהיא שי"ן ולא אות אחרת כשר, והא דבעינן שלשה יודי"ן אמו אלא מהארי האותמת ודקדוקן'ולא לעיכיבא כמש"כ באו"ח (סי' לו) והא דבשי' ל"ב סעיף כ"ה כתב המחבר כל אות שהיא כתיבה שלא פיצקונה ואין צורתה עליו כגון נגע רגל האל"ף בגג האל"ף או פט הא' בפנים כו' היינו שנשתנה עי"ז ואינו כיכר שהוא אל"ף כמו כזה א או א והכי דקדק בשרע ירד (סי' רעד ם"ה) צריך כי' עד שלא יהא נקראת ודקדק השבע אימתי פסול שהאות נשתנה שלא תהיה נקראת וכן דקדק רש"י בלשונו שבת (ד' קי) שס פיצומין פתוחין מ"ס סתומה מ"ם פתוחה ולא פי' בשארי אותיות למשל סמ"ך דסתוס הוא מכל צד אס עשאה פתוח אלא משום דכל שלא נשתנה לאות אחרת כשר בנקראת לאותו אות ודוקא במ"ם פסול משום דיש שני ממי"ן ואס עשה ממ"ס פתוח סתום אז פסול והכי דקדק הרלב"ח (ס"א) ע"ש ומעתה הא דהגיה הרמ"א באו"ח (סי' לב סי"ח) וכן הדין ביוד"י השי"ן והצד"י והעת ט' ר"ל שעשה שינוי באות כזה ש וגס זה הוספת הר"ז אלכסנדרוני דס"ל משתנה צורת האות במקצתה ג"כ פסול ועי' פר"ח בליקוטים שחולק ע"ז אבל לא כוון הרמ"א בעשה המקל האמצעי עבה ובלא צורת ירד בראשה דזה אין הפסול. מצד הדיבוק אלא אפי' היה דק ביותר רק שחסר צורת ירד בראשה יהא פסול וזה לא שמענו ומה לי עבה ומה לי דקה והנה המג"א שם (ס"ק לא) הביא בשם הלבוש דה"ה רגלי התוי"ן ובזה ודאי א"א לפרש ככזו בשי"ן והוציא מזה הפמ"ג שכיון דעשה רגל התי"ו שוה בלא צורת ירד למטה בודאי פסול שהרי צורת חי"ת עליו וא"כ ע"כ פי' השי"ן והצד"י כך היא דאס עשה בלא צורת יודי"ן פסול אבל לא כוון הלבוש לזה אלא משום דבעינן שיהא התי"ו נעשה כזה ה ולא כזה ת שהוא פחי"ת בראשה ולדעת הר"י אלכסנדרוני פסול וע"ז כ' הלבוש דתי"ו שנדבק יותר מהצורך ונדבק ביותר למעלה עד שנעשה כזה ה פסול אבל בלא צורת ירד למטה פסול בלא זה ולא מצד דיבוק וזה דוחא בתי"ו משום מראה כמו חי"ת אבל בשי"ן אס עשה כזה ש תו צד"י כזה צ או עי"ן כזה ע וכדומה דמכ"ת צורת אותו אות עליו נראה דכשר. ומכ"מ נראה דחליא במחלוקת הרא"ש בהל' סת"ם דנל שנשתנה צורת האות פסול ולא יכן דעת הרמב"ם ושרע כמש"כ: נפתלי צבי יהודא ברלין.



{{ניווט כללי תחתון}}