עריכת הדף "משאת המלך/בראשית/מו"

{{ניווט כללי עליון}}
__NOTOC__
{{מרכז|משאת המלך על התורה - בראשית מו}}
==י==
'''ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית''' (מו י)

'''פרש"י''' בן דינה שנבעלה לכנעני וכו', והקשה הרא"ם איך נשא שמעון לדינה שהיא אחותו מאב ומאם, ותי' דרבי נחוניא שדרש זאת האגדה לא ס"ל הא דר"א {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נח/א|סנהדרין נ"ח.]]}} דאמר אחותו מן האם אסור לב"נ, אלא ס"ל כר"ע דאמר אחותו בין מן האב בין מן האם מותרת, שכל ערוה שאין בי"ד ממיתין עליהן אין ב"נ מוזהר עליה.

'''ובגור''' אריה שם כתב אבל עדיין קשה הרי האבות קיימו כל התורה וידעו אותה ברוח הקודש והאיך לא הקפידו על הערוה שהיא איסור מן התורה, ותי' ז"ל, וי"מ כי שאני קודם מתן תורה מלאחר מתן תורה, כי כל האבות היו מקיימים את התורה כולה אך צריכים היו לקבל עליהם את התורה כגרים שנתגיירו, לכך היו כקטן שנולד, פי' להך מילתא בלבד לענין קבלת התורה לא שייך בהן ענין אחוה, שיהיו אחין לענין עריות שלא נולדו בחיוב המצוה אלא הם קבלו מאליהן, להך מילתא הוו כגרים שאין עריות בהם, ולפיכך כל עריות שהן מן התורה שנתנה אח"כ לא היו נוהג באבות וכו', עכ"ל. ומבואר בכוונתו דקיימו כל התורה עד שלא ניתנה מותנה בדינא דגר שנתגייר וכו', דאי שדינן עלייהו חיוב קיום התורה כלאחר שניתנה, הרי אזי אמרינן בהו נמי דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, והלכך לענין איסורא דעריות דישראל אמרינן בהו דגר שנתגייר וכו' דחשיבי כגרים לענין איסור זה.

'''והדבר''' תמוה, דלכאורה ענין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, היינו שהוא נחשב מעת שנתגייר כבריה חדשה, ולכן בטל ממנו כל השארות שהיתה לו מקודם וכקטן שנולד הוא, וא"כ מאי מהני לומר דמה שקבלו עליהן השבטים לקיים התורה עד שלא ניתנה הו"ל כגירות, והלא מיד הוא דחל בהו כקטן שנולד דמי, ומעתה כל הקרובות שיולדו להן עכ"פ אח"כ יהיו אסורין בהן, [ואי לא חשיב מה שקבלו עליהן התורה עד שלא ניתנה כגירות, א"כ יקשה טפי שהרי עדיין הן בקורבתן שהיה להן מקודם].

'''ונראה''' דמבואר מזה דבר חדש, דמה דאמרו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אין זה לפי שהוא כבריה חדשה, אלא ענינו דשארות וקורבה שייך רק במשפחת ישראל, ואילו משפחת ב"נ אין בזה משום שארות וקורבה, וכל זה ממשפט התורה הנאמר לישראל דאין להם לב"נ לא קורבת אב ולא קורבת אם ושאר קרובים, ומה שמצאנו שאף ב"נ נצטוו בעריות, היינו דין קורבה מיוחד בהלכות ב"נ, שבדיני ב"נ אף קורבה כזו אסורים הם בה, אף שבדיני ישראל אין מספיקה קורבה כזו להאסר, הלכך כשנתגייר ומעתה יצא מכלל דיני ב"נ ונכנס לדיני ישראל, א"כ אין הקרובים הללו שנאמרו לב"נ חשובים קרובים לגביה, וזהו שאמרו כקטן שנולד דמי כלומר דבדיני ישראל אין משפחתו חשיבי קרובים כלל.

'''נמצא''' לפי"ז דפרשת עריות האמורה לב"נ ופרשת עריות האמורה בישראל ב' פרשיות הן, ודיני שארות האמורות בישראל אין זה אותה השארות האמורה בפרשת עריות דב"נ. ומבואר לפי"ז היטב הי"מ שהביא הגו"א, ומשום דאמרינן ממ"נ אם אתה בא לאוסרו מצד משפטי ישראל, הרי כקטן שנולד דמי כלומר דבמשפט ישראל אין חשובים אלו לקרובותיו ומותר בהן ואף מכאן ואילך אין לאוסרן, דהא לא חשיבי קרובות אף מכאן ואילך, לפי שלא נולדו בחיוב המצוה ורק שהם קבלו עליהן מעצמן את התורה וכלשון הגו"א, [וכן בדיני ב"נ הרי אין כאן איסור, שהרי לכ"ע לא נאסרו עריות כאלו אלא בדיני ישראל, ומדין דקיימו התורה עד שלא ניתנה הוא דנשמרו בזה].

'''ובזה''' נ"ל להטעים מה שאמרו ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כב/א|כ"ב.]]}} דגרים אסורים בעריות שנאסרו מקודם, כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, די"ל דאם ענין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי לפי שהוא כבריה חדשה לא היה שייך גזירה זו, שהרי אי"ז קולא בדיניו אלא שניתק מקרוביו כקטן שנולד, אבל למתבאר שההיתר לגרים הוא לפי ששארות כזו של עכו"ם אסורה רק לב"נ ואילו לישראל שארות זו מותרת, א"כ הרי נמצא שאמנם הוקלו בדין זה, ושפיר אמרינן שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. [ואף שהדברים נכוחים וע"ע מה שהרחבנו בזה בספרי על סדר הרמב"ם {{ממ|[[משאת המלך/רמב"ם/רד|סי' ר"ד]]}}, אבל א"נ שזו כוונתו כהנראה למעיין].

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''עוד''' ייעו"ש בגו"א שכתב ליישב באופן אחר האיך נשא שמעון אחותו וכן יעקב האיך נשא ב' אחיות, וכתב כי הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ומי שהיה מודיע להם התורה הודיע להם ג"כ זה, והודיע ליעקב כי ראוי לו לישא שתי אחיות כמו שנאמר לו לאליהו להקריב בחוץ, עכ"ל. ולכאורה צ"ע הרי אליהו שהקריב בחוץ היה זה מדין הוראת שעה כדאיתא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/צ/ב|צ:]]}}, ולא ביאר שאף ביעקב היה זה מדין הוראת שעה ומ"ש.

'''ונראה''' דאף אליהו שהקריב בחוץ עיקר ההיתר היה נמי כמוש"כ הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ומה שהוצרכו באליהו לומר שהיה מדין הוראת שעה, אין זה אלא לפי שהרי נאמר בתורה שהנביא שיאמר לעבור על ד"ת אין לשמוע לו, ובזה נאמר דלהוראת שעה יש לשמוע לנביא אף לעבור על ד"ת, לפי שאין זה חשוב כלעבור על ד"ת כל שהוא בהוראת שעה, וכמבואר כ"ז ביבמות שם וברמב"ם בפ"ט מיסוה"ת {{ממ|[[רמב"ם/יסודי התורה/ט#ג|ה"ג]]}} דלפי שעה ל"ח זה כעוקר דבר מהתורה.

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''עוד''' כתב הגו"א דקיימו כה"ת דוקא מ"ע אבל לא ל"ת, ובכלי חמדה העיר דא"כ מה שמח רב יוסף על שהיה אינו מצווה ועושה כדאיתא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לא/א|ל"א.]]}} והרי בלאוין לא יקיים לפי הסברא הנ"ל, ותי' דלא אכפת ליה כ"כ הלאוין, וראיה לכך דאל"כ אמאי לא חשש ללאו דבל תוסיף כשמקיים מצוות שאינם מחוייב בהם וע"כ דלא איכפת ליה בלאוין. [ועיין מה שהרחבנו בזה במשאת המלך על סדר הרמב"ם [[משאת המלך/רמב"ם/טז|סי' ט"ז]]].

==טו==
'''אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו''' (מו טו)

'''להלן''' כתיב אלה בני רחל אשר ילד ליעקב, והעירוני למה שינה הכתוב בלשונו ברחל ואמר אשר ילד ואילו אצל לאה כתיב אשר ילדה. ונראה עפ"י מאי דאיתא בתרגום יונתן {{ממ|[[תרגום יונתן/בראשית/ל#כא|לעיל ל' כ"א]]}} שיוסף היה תחילה במעי לאה ודינה הייתה במעי רחל וע"י תפילה הוחלפו להיות יוסף במעי רחל ודינה במעי לאה, נמצא לפי"ז שעל יוסף א"א לומר שילדה רחל ליעקב, שהרי לא מביאת יעקב עליה נולד יוסף, ולכך אמר בסתמא אשר ילד ליעקב, משא"כ אצל לאה שפיר כתיב אשר ילדה ליעקב. ומדוקדק לפי"ז נמי מה דכתיב אח"כ ואת דינה בתו ולא נכללה בבני לאה אשר ילדה ליעקב, והיינו משום דעל דינה נמי א"א לומר אשר ילדה ליעקב, שהרי אין דינה מביאת יעקב על לאה וכנ"ל.

{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}