עריכת הדף "מראי מקומות על הירושלמי/סוטה/א/א"

{{ניווט כללי עליון}}

'''אמר רבי מנא קיימתיה בעדים. וכאן שלא בעדים.''' עי' [[מלבושי יום טוב/אבן העזר/ג|מלבושי יום טוב אה"ע סי' ג]] מש"כ בזה ובד' הירושלמי סוף גיטין.

''' לקנאות לה כו' ולפוסלה מכתובתה''' עי' כסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/סוטה/א#ב|פ"א מסוטה ה"ב]]}} שכ' הרמב"ם דבזמן שאין מי סוטה יוצאת בלא כתובה ציין הרמב"ם לזה הירושלמי.

'''אמך בסתר.''' עי' פני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/קידושין/פ/ב|קידושין פ:]]}} שפירש דברי הירושלמי.

'''עידי קינוי שנמצאו זוממין לוקין.''' עי' אור שמח {{ממ|[[אור שמח/סוטה/א/א|פ"א מסוטה ה"א]]}} שביאר מאי טעמא עידי קינוי גרידא לא הוי חצי דבר, ושמהירושלמי כאן מקור לדברי הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/עדות/כא#ט|פכ"א מעדות ה"ט]]}} דעדי גניבה בנפש מיתזמי בלא עדי מכירה, ונהרגין, ולא דמי למועד וחזקה דבעינן שיזומו כולם.

''' מהו שישלמו.''' עי' מרכבת המשנה {{ממ|[[מרכבת המשנה/עדות/כא#ה|פכ"א מעדות ה"ה]]}} שמפרש הירושלמי ע"פ הרמב"ם שם, וכ"ה בהגהות אמרי ברוך על גליון הירושלמי {{ממ|[[הגהות אמרי ברוך על הירושלמי/סוטה/א/א|כאן]]}}. וזה דלא כביאור הקרבן העדה {{ממ|[[קרבן העדה/סוטה/א/א|{{דיוק מקור|דיבור המתחיל}}]]}}, ופירושם נסתר מדברי הירושלמי להלן {{ממ|[[ירושלמי/סוטה/ו/ב|פ"ו ה"ב]]}} לגירסת הקרבן העדה, ועי' בית הבחירה להמאירי {{ממ|[[מאירי/סוטה/ו/ב|ו:]]}} שמשמע שפירש כקרבן העדה.

'''דבר דבר מעדים זוממין.''' ירושלמי כתובות {{ממ|[[ירושלמי/כתובות/ב/י|פ"ב ה"י]]}}.

'''נסתרה בעד אחד שחרית כו'''' עי' בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/חושן משפט/ל|חו"מ סימן ל]]}} שהביא ממרדכי יבמות {{ממ|פ"ב סימן טו}}{{דיוק מקור}} שנראה שהיתה לו גירסא אחרת, אמנם למה שפירש שם הבית יוסף אפשר שהעתיק הירושלמי בקיצור, ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/הוספות/א|הוספות סימן א]]}} היפך הגירסא בירושלמי עי"ש.

'''נתייחדה בפני שנים.''' ירושלמי גיטין {{ממ|[[ירושלמי/גיטין/ז/ד|פ"ז ה"ד]]}} והובא ברי"ף {{ממ|[[רי"ף/גיטין/לה/ב|גיטין ל"ה: מדפי הרי"ף]]}}, רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/עג/א|גיטין עג.]]}} ורשב"א {{ממ|[[רשב"א/גיטין/עג/א|שם]]}}.

'''אין זה יחוד''' בר"ן על הרי"ף שם{{דיוק מקור}} פירש דאף דבממון עדות מיוחדת מהניא הכא הוי כדיני נפשות כיון דנפקא מינה לדיני נפשות. אמנם עי' בית יוסף שם{{דיוק מקור}} שלמד מדברי הרשב"א בגיטין {{ממ|[[רשב"א/גיטין/פא/ב|פא:]]}} [וצ"ע דד' הרשב"א הובאו שם בר"ן]. ושעדות נשים חשיב כדיני נפשות הוא גם דעת התוספות במכות {{ממ|[[תוספות/מכות/ו/א#שמואל|ו. ד"ה שמואל]]}} לענין נמצא אחד מהם קרוב או פסול, וכן ברא"ש שם{{דיוק מקור}}, [ובשו"ת רבי עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/צד|סימן צד]]}} חילק בין תוס' שלא כתבו כן אלא גבי גט [ושכן דעת הרשב"א בתשובה {{דיוק מקור}} בהדיא לחלק בין גיטין לקידושין] להרא"ש שכתב כן גם גבי קידושין, אמנם באחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/א/כה|ח"א סימן כה]]}} העיר על דבריו שבתוס' בבבא בתרא {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/קיד/ב|קיד:]]}} כתבו כן גם גבי קידושין].

ובבית יוסף שם כתב דהמרדכי{{דיוק מקור}} חולק עם הר"ן לענין עידי כיעור דנידון כדיני ממון, ובבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/ב/לט|ח"ב סימן לט]]}} האריך שאינן חולקין ושהמרדכי איירי באופן שיש רק איסור ואין נפקא מינה לדיני נפשות ועי' באחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/א/כה|שם]]}}, וע"ע בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אבן העזר/יא|אה"ע סימן יא]]}} שהביא גם שנחלקו המרדכי והר"ן, ואחר שהביא המרדכי מסיים ויש לחלק בין דיני אישות למילי דאיסורא.

והנה באחיעזר שם הביא מנודע ביהודה{{דיוק מקור}} וגבורת ארי{{דיוק מקור}} להקשות דלמה נקט בתוספתא{{דיוק מקור}} נתיחדה שחרית וערבית, דאי כהר"ן דטעמא משום דנידון כנפשות אם כן אפילו ראו שנים אחד מחלון זה ואחד מחלון זה אינן מצטרפין, והאריך שם למימר דודאי מצטרפין. וכ"כ בבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/ב/לט|שם]]}} וכן מבואר מדברי הרשב"א בגיטין {{ממ|[[רשב"א גיטין/פא/ב|פא:]]}} שהביא שם הר"ן.

ובשו"ת רבי עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/רכב#יח|ח"א סימן רכב אות יח]]}} הקשה על הר"ן דמה הוצרך לטעם דהוי כנפשות הא טעמא דעל ידי יחוד צריכה גט שני הוא דאמרינן שבעל לשם קידושין ועידי יחוד הן עידי הקיום ובליכא שנים ליכא עדים לקיומי, ובאחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/א/כה|שם]]}} כתב דהבית שמואל{{דיוק מקור}} קדמו לרע"א והביא ממהרי"ט{{דיוק מקור}} דהירושלמי מיירי שעד אחד מעיד שהיו שם שנים על היחוד [ועי"ש ברע"א שכתב דבהאי גוונא ודאי צריך להצטרף אלא דלא היה נראה לו דבכהאי גוונא מיירי], ועי' שערי יושר {{ממ|[[שערי יושר/ז/ג|שער ז פרק ג]]}} שכתב שכהאי גוונא הוי שפיר עידים לקיומי.
 
'''מאחר שהוא איש''' בבית יוסף שם{{דיוק מקור}} גריס 'אפילו' שהוא כו', ועי' גירסת קרבן העדה {{ממ|[[קרבן העדה/סוטה/א/א|{{דיוק מקור|דיבור המתחיל}}]]}}.

''' קינא לה בעד אחד בשחרית כו' ''' עי' בית יוסף הנ"ל {{דיוק מקור}} דסביא ליה שהירושלמי לא כיוון לחלק בין קינוי לסתירה, ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/הוספות/א|הוספות סימן א]]}} כתב שהוא דוחק ולכך היפך הגירסא, ובשערי יושר {{ממ|[[שערי יושר/ז/ג|שם]]}} שביאר דברי הירושלמי לגירסתנו.

{{ניווט כללי תחתון}}