עריכת הדף "מראי מקומות/תהילים/קו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
==יז==
===<big>{{מנוקד|תִּפְתַּח־אֶ֭רֶץ וַתִּבְלַ֣ע דָּתָ֑ן וַ֝תְּכַ֗ס עַל־עֲדַ֥ת אֲבִירָֽם}}</big>===

'''למה הניח העיקר - קורח, ועסק בנטפלים אליו - דתן ואבירם'''.{{ש}}
כתב בס' ברית שלום (פרנקפורט תע"ח) בפרשת עקב על הפסוק הדומה שם "ואשר עשה לדתן ולאבירם" לתרץ בשני אופנים וזו לשונו: הקשה חמי הקצין כמהר"ר שמשון וולאדוור יצ"ו, למה שבק קרח שהוא היה עיקר במחלוקת, ונקט הטפלים דתן ואבירם, וכן בתהלים תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירים, לא הזכיר קרח. ותירץ אפשר לכבוד בניו בני קרח ושמואל שיצאו ממנו. אי נמי יש לומר מכאן אמרו חז"ל {{ממ|[[במדבר רבה/יח/ח|במדבר רבה יח ח]]}} קרח פיקח היה, ופירושו היפוך הרשע שנקרא כסיל, אלא שעינו הטעתו על כרחו, ולא היה חולק מחמת רשעותו ודוק. עכ"ל.


'''דרך חידוד ומליצה.'''{{ש}}
דרך חידוד ומליצה בזה הביא ר' מרדכי שמואל גירונדי בספרו שבכ"י 'ליקוטי שושנים' (חלק א סימן תשסב), בשם רבי מרדכי אשיאו ש"ר צפת"ו שאמר בשם רבי שלמה דוד מהזקנים (מזקני חכמי איטליה, אב"ד לוגו וחבר ה"סנהדרין" בפריז) שכאשר הנהיגו הצרפתים חירות ושוויון זכויות ליהודים באיטליה 'זה היה גרמא בנזיקין על דת ישראל שרובם פרקו מעליהם עול מלכות שמים ובפרט תקנות חז"ל וסייגותיהם הקדושים...' ועל זה אפשר להליץ '''תפתח ארץ''' - היינו נפתחה הארץ בחירות לכל, דא עקא '''ותבלע דתן''' של ישראל, '''ותכס על עדת אבירם''' [של ישראל], הוא משה רבנו ע"ה אביר הרועים. ואז {{ממ|פסוק יח}} '''ותבער אש''' היצר הרע '''בעדתם'''... ודפח"ח.

==טז-יט==
===<big>{{מנוקד|וַיְקַנְא֣וּ לְ֭מֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶ֑ה}}</big> וגו' <big>{{מנוקד|יַעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב}}</big>===
שמעתי מפי הרב כמ"ה רבי חיים אלפנדרי יצ"ו{{הערה|וכ"כ מהר"ח אלפנדרי בספרו אש דת פ' קרח. ובספר פני דוד לחיד"א פ' שלח אות ח הביא פירוש זה ששמע מאביו בשם הרב מהר"ר אברהם צמח זלה"ה בנו של הרב המקובל מהר"ר יעקב צמח זלה"ה.}} להבין כוונת הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד#טו|במדבר יד טו]]}} והמתה את העם הזה כאיש אחד, מאי כאיש אחד, והלא לגבי קב"ה שבעים אלף מחנות הם לפניו מאין, מאי כאיש אחד, אלא יובן עם האי דמייתי התלמוד {{ממ|[[בבלי/יומא/פו/ב|יומא פו:]]}} על פסוק {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#כט|איוב לג כט]]}} 'פעמים שלש עם גבר' כי עון ראשון ושני אין הקב"ה מעניש עליהם עד שבא השלישי אז מעניש אפילו על הראשון, ויש אומרים כי הוא דוקא ביחיד קב"ה מענשי מהר על השלישי אבל כשחטאו ציבור מוותר להם אף על השלישי ומרביעי ואילך מענישם. עתה משה רבינו מתווכח עם הקב"ה ואומר הנה עון זה של מרגלים הוא בידם עון שלישי, שחטאו העגל א' מתאוננים ב' מרגלים ג', ואתה רוצה להמתים בעון זה של מרגלים שהוא שלישי נמצא שאתה נותן להם דין יחיד שמשלישי ואילך יש לו עונש, וזהו דיוק 'והמת את העם הזה כאיש אחד' ר"ל דין איש אחד שחטא, אלא הנח להם עד סרחון רביעי. ולזה דייק רש"י שם בפסוק 'וישמע משה ויפול על פניו' פירש רש"י שם שכבר זה בידם סרחון רביעי ועל כן נתרשלו ידיו, שעתה הם חייבים על הראשונים גם כן. ובזה דייק הרב כמוהרח"א הנזכר בתהילים 'ויקנאו למשה במחנה כו' יעשו עגל בחורב' דיש לדקדק שהעגל היה קודם הכל ומי הביאו אחר מחלוקת קרח. אלא כיון שמחלוקת קרח היה רביעי אם כן חייבים גם על כולם, וזה כש'ויקנאו למשה' נתעורר 'יעשו עגל בחורב' {{ממ|רבי רפאל יצחק אזולאי, ספר זרע יצחק, פ' שלח}}.

<noinclude>{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>