עריכת הדף "מראי מקומות/יורה דעה/תא"

{{ניווט כללי עליון}}
;אין מועד בפני ת"ח, איזהו ת"ח לגבי זה
הטוש"ע בסעיף ה, הביאו דין זה ולא פירשו מי חשיב ת"ח, ויש להעיר דהאשכול בסמוך לסוף הל' מו"ק ד"ה תנן, הביא מתשובת הגאונים דת"ח לגבי זה הוא כדאמרי' בקידושין כל ששואלים אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפי' במסכת כלה, וכדאמרי' בשבת כל ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפי' במסכת כלה, ע"כ, ומבואר דס"ל לאשכול ולגאונים דהפירוש בב' המקומות אחד הוא, ורש"י בשבת קיד., פירש דיהא בקי בכל הש"ס ואפי' במסכת כלה שאין הרבה לומדים אותה צריך שיהיה בקי, ומאידך רש"י בקידושין מט:, פירש"י להיפוך דסגי בשואלים אותו דבר במה שלומד ואפי' אם יודע רק במסכת כלה שהיא פשוטה, ותוס' בשבת קיד. ד"ה ואפי', הביאו דר"י פירש פירוש נוסף דצריך שיהא בקי להשיב במסכת שלימה ואפי' במסכת כלה שהיא הדרשה של הלכות מועדות, ומ"מ לדעת האשכול והגאונים דס"ל דהפירוש בב' המקומות אחד וגרסי בקידושין דבר אחד מתלמודו, מבואר דודאי לא ס"ל כפירוש רש"י שיהא בקי בכל הש"ס, ועל כן נראה דאם בקי להשיב במסכת שלימה או שאינו יודע להשיב במסכת שלימה אבל בקי להשיב בהרבה מקומות בתורה עד כדי שהוא חשוב כאדם שמשיב במסכת שלימה, אפשר להקל ולדון בו גבי זה דין ת"ח.

;אם אומרים צידוק הדין בחול המועד
הטור והב"י והדרכ"מ והרמ"א בסעיף ו, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' דבר האבוד סי' קיח, הביא להלכה את דברי רש"י דשרי.   עי' במה שכתבו בזה גבי חנוכה ופורים ור"ח, הטור והב"י באו"ח סי' תכא, ובמה שנתבאר שם.

{{ניווט כללי תחתון}}