עריכת הדף "מראי מקומות/במדבר/ל"

{{ניווט כללי עליון}}
== ב ==
=== וידבר משה ===
==== הקשר לפרשה הקודמת ====
ה{{ממק|רשב"ם}} מבאר שמאחר שהפרשה הקודמת עסקה בקרבנות המובאים כנדרים, לכן עתה מפרשת התורה את דין הנדרים.

ה{{ממק|אבן עזרא}} מבאר שפרשה זו ארעה אחרי מלחמת מדין ואחרי תנאי בני גד ובני ראובן, ומאחר שציווה משה לבני גד ובני ראובן לקיים את חלקם בהסכם, הזכיר את דיני הנדרים.

==== הטעם שלא הוזכר ציווי השם ====
פרשה זו מתחילה בציוויו של משה לראשי המטות ואין בה הקדמת דברים כדוגמת וידבר ה' אל משה וכדומה.

ה{{ממק|רשב"ם}} מבאר שפרשה זו היא המשך לפרשת המועדים שהוזכרו בה הקרבנות המובאים כנדרים ולכן אין צריך לייחד עליה דיבור בפני עצמה.

ה{{ממק|רמב"ן}} כתב שתחת הקדמה זו נאמר בסוף הפרשה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ל#יז|פסוק יז]]}} "אלא החוקים אשר ציוה ה'".

=== ראשי המטות ===
{{ממק|רש"י}} מביא דרשת חז"ל שסדר לימוד זה שלימד משה תחילה לנשיאים ואחר כך לכל בני ישראל, נהג אף בשאר המצוות ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד|שמות לד]]}} וישבו עליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו כל בני ישראל. ועשה כן כדי לחלוק כבוד לנשיאים.

המפרשים עמדו לבאר הטעם שפירשה התורה כאן ענין זה שהקדים ללמד תחילה לנשיאים. רש"י מביא דרשת חז"ל שאין לומר שפרשה זו נאמרה רק לנשיאים שהרי יש ללמוד בגזירה שוה מהכתוב כאן זה הדבר ומהכתוב גבי שחוטי חוץ {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יז|ויקרא יז]]}} זה הדבר, וכשם ששם נאמרה אף לאהרן ולבניו ולכל ישראל כמבואר שם בפסוקים הוא הדין כאן. ובטעם שדווקא כן פירשה התורה ענין זה, כתב רש"י, שבא ללמדנו דין הפרת נדרים שהוא ביחיד מומחה ואם אין יחיד מומחה יכול להפר על ידי שלשה הדיוטות.

ועיין להלן בדברי ה{{ממק|אבן עזרא}} שכאן הנשיאים הם אלו שהורו לבני ישראל על דיני נדרים.

==== מי היו ראשי המטות ====
ה{{ממק|רמב"ן}} מבאר שנשיאים אלו היו הנשיאים שהחליפו את נחשון בן עמינדב וחבריו אחרי מותם, או שאלו הנשיאים שעתידים להנחיל את ארץ ישראל.

=== לבני ישראל ===
ה{{ממק|אבן עזרא}} מבאר שאין זה המשך תוארם של הנשיאים שהיו נשיאים לבני ישראל, אלא שמשה ציווה כן לנשיאים שיאמרו לבני ישראל.

=== זה הדבר ===
{{ממק|רש"י}} מביא דרשת חז"ל שלשון "זה" לשון מיעוט הוא, לומר שחכם מתיר ולא מפר ובעל מפר ולא מתיר ואם הפכו אינו מותר ואינו מופר. עוד הביא רש"י דרשת חז"ל שבזה מעולה נבואתו של משה על נבואת שאר הנביאים, שהוא התנבא כה אמר ה' כחצות הלילה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יא|שמות יא]]}} ואף הם התנבאו בכה אמר ה', ואילו משה אף התנבא בלשון זה הדבר.

וב{{ממק|משך חכמה}} ביאר, שלשון זה הדבר מורה שאין דין זה נוהג לדורות, וכמבואר בגמרא בבבא בתרא {{ממ|קכ}} שדין לא תסוב נחלה לא נאמר לדורות. והוא הדין לענין פרשת נדרים אף שהנדרים נוהגים בכל דור, אך הנה במדבר עדיין לא נאסר להם יין עכו"ם ולכן חטאו בחטא זמרי שעל ידי יינם באו לידי בנותיהן ולידי עבודה זרה, אך במדבר עדיין לא היה אפשר לאסור להם יין נכרים שהרי הנסכים באו מיין נכרים כמבואר במדרש שיר השירים. ולכן הוצרך להזהיר לראשי המטות שיראו ללמד העם לידור ולהזיר עצמם מן היין שלא יבואו לידי חטא זה, וזה היה שייך רק באותו הדור, כי לדור אחר כבר גזרו על יינם. 

== ג ==
=== לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה ===
מי שאינו עושה דיבורו חולין עושה תיקונים בכל היוצא מפיו ויגזור אומר ויקם לו{{הערה|על פי תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כג/א|כג.]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כב#כח|איוב כב כח]]}} ותגזר אומר ויקם לך, אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה.}}, צדיק מושל ביראת אלהים{{הערה|על פי מועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/טז/ב|טז:]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כג#ג|שמואל ב כג ג]]}} צדיק מושל יראת אלהים, מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה ומבטלה.}}, ע"י שמירת ברית הלשון {{ממ|{{ממק|קדושת לוי}}}}.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}