עריכת הדף "מראי מקומות/אורח חיים/קלה"

{{ניווט כללי עליון}}
== האם שרי לגדול הדור המוחלט לעלות לתורה בעלית כהן ==
הטור והב"י בסעיף ד, הביאו בזה מחלוקת, והשו"ע כתב דהמנהג הפשוט דאין לעלות בעליית כהן בכל גוונא, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד"ה וכהן (סט.), הביא מרב האי דשרי לגדול הדור לעלות בעליית כהן, ומאידך המנהיג בהל' שבת סי' לא, הביא בסתמא את דברי רב נטרונאי דסובר שאין לת"ח לעלות כלל לפני כהן.     הב"י בד"ה והרמב"ם, הביא דהרמב"ם בפירוש המשניות כתב דחייב הת"ח לעלות לפני הכהן ואין המנהג כן וצריך לשנות המנהג, ע"כ, ואח"כ הביא הב"י דבספר היד החזקה כתב הרמב"ם סתם דהמנהג הפשוט לעלות כהן עם הארץ לפני ת"ח, ולא הזכיר הרמב"ם שאין הדין כן, ע"כ, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' מב, כתב בביאור דברי הש"ס דחייב ת"ח לעלות לפני הכהן.

== אין שם כהן נתפרדה חבילה ==
הב"י בסעיף ו, הביא מחלוקת אם היינו שאין חייבים להעלות לוי ואי בעי יעלה או דאסור להעלות לוי, והדרכ"מ הביא מחלוקת לפי הסוברים דאסור להעלות, האם יש איסור אף בעליה ראשונה, ויש להעיר דהר"ן במגילה לה ד"ה ולהאי, ס"ל דלא יעלה לוי לא בראשון ולא בשני, והרז"ה כתב שיעלה היכן שירצה, והראב"ד שם כתב גבי עליה שניה שלא יעלה כלל, וכן המפרש על הרי"ף בגיטין בפרק הניזקין פד, כתב דלא יקרא כלל, וכ"כ האשכול בהל' קריאת התורה ד"ה וכהן (סח.), דלא יקרא כלל, וכ"כ המנהיג בהל' שבת סי' לא, שלא יקרא כלל, ע"כ, ודבריהם איירי לכל הפחות בעליה שניה.

== אחר שעלה ישראל האם אפשר להעלות כהן בלא סדר של לוי וישראל אחריו ==
הב"י בסעיף י, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול שהביא הב"י דסבר דאין להעלות בלא סדר, הביא שם כן אף מתשובה, ונראה שהיא מהגאונים, ומ"מ האשכול שם הביא תשובה מרב האי דשרי לכהן לעלות שמיני ולהפטיר, ע"כ, והיינו אע"פ שלא עולה לוי אחריו דהא הוא עולה אחרון.

== עיר שרובה כהנים ==
הב"י בסעיף יב, הביא את דברי מהר"י אבוהב, ואין לשון הב"י מדוקדק, דהב"י כתב דיש אומרים שיעלה ישראל ראשון, ע"כ, ובמהר"י אבוהב כתוב שם עוד שגאון כתב שיעלה הישראל לעליית שלישי, והב"י הביא מר"י בעל המנהיג שיעלה הישראל ראשון, ע"כ, ותיבת ר"י היא טעות דבעל המנהיג הוא ראב"ן הירחי ולא ר"י, וכן בדברי מהר"י אבוהב אין את תיבת ר"י, וציינו המציינים דכ"כ המנהיג בהל' שבת סי' לא, אמנם לפנינו שם ליתא דבר זה.

== אם קטן יכול לעלות לתורה ==
הב"י בסעיף יג, הביא בזה כמה חילוקים, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' רפב,ג.

== ישראל שעלה במקום כהן כשלא היה כהן ונכנס כהן קודם שבירך הישראל ==
בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' א וסי' ב, מבואר דאף אם כבר אמר הישראל ברכו את ה' המבורך, ימתין הישראל בסמוך לתיבה ויעלה הכהן ואח"כ לוי ואח"כ יעלה הישראל לשלישי ואין מעלים ישראל אחר במקומו, ע"כ, ונראה דחוזר הישראל ואומר שוב ברכו, ובתשובה שם מבואר דאם התחיל הישראל ברכת אשר בחר אין מעלים את הכהן במקומו, ע"כ, ונראה דאם אמר ברוך אתה ולא אמר ה' דלא חשיב שהתחיל את הברכה, ואפשר אף שאם אמר ה' ולא המשיך שיסיים למדני חוקיך כקורא פסוק ויעלה הכהן.

== כהן שנשתמד וחזר בתשובה האם יכול לעלות לתורה ראשון ==
הטור והב"י בסי' קכח,לז, הביאו בזה מחלוקת, ועי' במה שכתבתי שם. 

== פוחח אינו קורא בתורה ==
הכי תנן במגילה כד., והביאו הב"י בסי' נג,יג, ובה"ג בהל' צרכי ציבור בעמוד רסה, הביא דין זה והוסיף דאף אינו מפטיר בנביא, ע"כ, ולגבי מה הוא פוחח, עי' בסי' נג שם, בשו"ע ובמשנ"ב ובמה שהוספתי על דבריהם.

== אם מותר להביא הס"ת למקום החכם כדי שיקרא בתורה במקומו ==
המנהיג בהל' שבת סי' נח, הביא ממגילת סתרים (לרב ניסים גאון) דהמנהג היה בקירואן להביא את הס"ת למקום הנשיא, ויש לזה סמך בירושלמי, ע"כ, אמנם מהירושלמי שם משמע קצת דדוקא לזרעו של דוד מותר לעשות כן, ואפשר דהנשיא היה מזרע דוד, וא"כ לשאר החכמים יהיה אסור.

== אם מותר לנדור כסף כשעולים לתורה או אסור כיון שאסור לידור ==
נהגו בכמה מקהילות ישראל שנודרים העולים כסף לצורך בית הכנסת, ויש להעיר דמהיראים בסוף סי' שצג, מבואר דאסור לידור כלל אפי' לצדקה ושרי רק בשעת צרה, והריטב"א בנדרים ח ד"ה ובשאר מקומות, הקשה דכיצד נודרים בבית הכנסת דהרי יש איסור לידור, ותירץ דכיון דהוא לצורך העניים ובלי זה לא יהיה להם כדי צרכם, ועוד דכיון דנדר ברבים והם רואים שאינו משלם הוא מתבייש, ועוד שהממונים מוציאים מידו אם אינו משלם, לכך סומכים להתיר, ע"כ, ומזה יש ללמוד דבזמנינו שלא נמצאים בנדרי בית הכנסת ג' טעמים אלו, א"כ ראוי שלא לידור כלל, אלא אם ירצו לעלות לתורה ישלמו בתחילה, ואח"כ ידרו על סמך מה ששילמו.
{{ניווט כללי תחתון}}