עריכת הדף "מראי מקומות/אורח חיים/קו"

{{ניווט כללי עליון}}
;אם תפילה דאורייתא או דרבנן
הב"ח בסוף הסימן, והמג"א בס"ק ב, הביאו בזה מחלוקת, דהרמב"ם וסמ"ג ס"ל דהיא דאורייתא, והרמב"ן וסמ"ק ס"ל דתפילה של כל יום היא דרבנן, וכתב המג"א דדעת רוב הפוסקים דהיא דרבנן, ויש להוסיף על המחלוקת דרש"י בברכות כ: ד"ה הכי גרסינן, ס"ל דהיא דרבנן, וכן תוס' שם ד"ה בתפלה, וכן מוכח מדברי תלמידי ר"י בברכות לא ד"ה גמ' תפלה, דסברי דתפלות דרבנן ואין שום חיוב דאורייתא, מדהוקשה להם למה תפלה חשיבא מצוה שאין הזמן גרמא, דאי סברי דיש חיוב מדאורייתא א"כ שפיר הוי מצוה שאין הזמן גרמא ומאי קשיא להו, ומאידך הרא"ה בברכות י:, כתב דתפילה דאורייתא, והרי"ף בברכות לא, כתב דנשים חייבות בתפלה וברכת המזון כיון דהוי מצות עשה שלא הזמן גרמא, והמאור כתב דהרי"ף לא פירש כלום גבי הבעיא אם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או לא, והסכים עמו הראב"ד בהשגותיו על המאור, אמנם הרמב"ן במלחמות הוכיח מדברי הרי"ף שכתב שהם חייבות מחמת דהוי מצוה עשה שאין הזמן גרמא, דס"ל דברכת המזון דאורייתא, ע"כ, ולפי דברי הרמב"ן יהיה מוכח נמי מהרי"ף דתפילה נמי דאורייתא, דהא הרי"ף כתב את תפילה כמו שכתב את ברכת המזון, אלא שהראב"ד והמאור לא סברו כסברת הרמב"ן לדקדק כן מהרי"ף, ועל כן אין זה הוכחה בדעת הרי"ף, אמנם אכתי יש להוכיח מדכתב הרי"ף דתפילה היא מצות עשה שאין הזמן גרמא, א"כ תפילה הויא דאורייתא דאי דרבנן א"כ הא הויא מצוה שהזמן גרמא, ובאמת הכי הוא פשטא דדברי הרי"ף, אמנם תלמידי ר"י דחקו שם דהוא לאו דוקא, וכדברי הרי"ף כתב נמי הרב ישעיה מטראני בברכות כ:, וראיתי מציינים דכ"כ נמי הריא"ז, ע"כ, וכדברי הרי"ף כ"כ האשכול בהל' ק"ש ד"ה נשים (ח:), דנשים חייבות בתפילה כיון דאין הזמן גרמא, ע"כ, ודבריהם נוטים דתפילה דאורייתא דהכי הוא פשטא דמילתא, ומדברי היראים בריש סי' תו, ובסי' תכג אות ג, מוכח דהוא דאורייתא בכל יום, והפר"ח בריש סי' פט, העלה דתפילה דרבנן, וכן העלה השאגת אריה בדיני תפילה סימן יד, ונמצא דהרמב"ם וסמ"ג והרא"ה והיראים ס"ל דהיא דאורייתא וכן היא פשטא דדברי הרי"ף והר"י מטראני וריא"ז, ומאידך הרמב"ן ורש"י ותוס' ותלמידי רבינו יונה וסמ"ק, והפר"ח והשאגת אריה סברי דהיא דרבנן.

;אם נשים חייבות בתפילות י"ח
בברכות כ:, תנן דנשים חייבות בתפילה, והשתא לכל הנך ראשונים שהבאתי לעיל בסמוך דסברי דתפלה דרבנן, א"כ ודאי האי דתנן חייבות בתפילה היינו בתפילת י"ח, של שחרית ומנחה, אבל ערבית פטורות דאינה אלא רשות ורק האנשים קיבלו אותה כחובה משא"כ הנשים דלא קיבלו אותה, כמש"כ המשנ"ב בס"ק ד, בשם כמה אחרונים, אמנם לדעת הרמב"ם והרי"ף הנ"ל דס"ל דיש חיוב תפילה מדאורייתא, א"כ לכאו' חייבות רק בחיוב הדאורייתא ולא בי"ח, דהכי משמע מלשונם שכתבו דנשים חייבות בתפילה כיון דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא, ע"כ, ותפילת י"ח הוי מצוה שהזמן גרמא, אמנם יש לדחות דכיון דהמצוה הדאורייתא אין הזמן גרמא א"כ אע"פ שהתוספת מדרבנן הזמן גרמא מ"מ כיון דהם מחויבות בדאורייתא ממילא חייבות נמי בדרבנן, ויש להוסיף ע"ז דהא בגמ' אמרי' דחייבות בתפילה כיון דרחמי נינהו, וקשה למה הוצרך הש"ס לזה הא תיפוק ליה דהוי מצוה שאין הזמן גרמא, ולכאו' היה אפשר לומר דהוצרך לזה מחמת מה שכתוב בחלק מנוסחאות הגמ' דמהו דתימא דהוי מצוה שהזמן גרמא כיון דכתיב ערב ובקר וצהרים קמ"ל, ע"כ, אלא שלשון מהו דתימא וכו' קמ"ל, מורה שאין זה אלא הו"א ולמסקנה אינו נכון וא"כ אכתי קשיא למה הוצרך לטעמא דרחמי נינהו, אמנם הרא"ש בברכות ג,יג, כתב אע"ג דכתיב ערב ובוקר וצהרים כיון דרחמי נינהו חייבינהו, ע"כ, ולפי"ז אפשר לבאר דאע"ג דמדאורייתא יש רק חיוב תפילה אחד ביום, מ"מ כיון דכתיב הכי זאת אומרת דראוי ומקובל יותר להתפלל ג' פעמים ביום, ועל כן הו"א דחשיבא מחמת זה מצוה שהזמן גרמא ויהיו פטורות אלא דכיון דרחמי נינהו על כן לא מסתבר לפוטרם ממצוה זו והם חייבות בה מדאורייתא או מדרבנן, וא"כ אין הכרח שחייבות אף בתפילת י"ח, ובפשטות היה אפשר לומר עוד דאף לדעת הרי"ף והרמב"ם הם חייבות בתפילת י"ח, ועל כן הוצרך הש"ס להאי טעמא כדי לחייבם גם בתפילת י"ח, אמנם מלשון הרי"ף והרמב"ם שכתבו רק דטעמא משום דהוי מצוה שאין הזמן גרמא מוכח דלא ס"ל שיש עוד טעם בזה, ובדברי המאירי בברכות כ. ד"ה מחלוקת גדולה, מבואר דהמחלוקת אם תפילה דאורייתא או לא תליא אם גורסים רחמי נינהו, ע"כ, ומבואר מכל זה דמאן דגריס דרחמי נינהו, הדבר יותר נוטה דס"ל דחייבים אף בתפילת י"ח אבל אין הכרח לזה, ויש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד מ, כתב דחייבות בתפילה כיון דרחמי נינהו, וראיתי מציינים דאף ר"י החסיד בברכות גריס כן בשם ר"ח, ואמנם הרמב"ם בפי' המשניות בקידושין א,ז, כתב דנשים חייבות בתפילה אע"ג דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, ע"כ, ומבואר להדיא דס"ל דחייבות בתפילת י"ח, ומ"מ כיון דמספרו היד החזקה משמע דלא ס"ל הכי מסתבר דחזר בו, היוצא מכל האמור דהרמב"ן ורש"י ותוס' ותלמידי ר"י, והפר"ח והשאג"א דסברי דתפילה דרבנן ודאי ס"ל דחייבות בתפילת י"ח, ודעת בה"ג, ור"י החסיד בשם ר"ח, נוטה קצת דחייבות, ובדעת הרמב"ם והרי"ף והר"י מטראני וריא"ז, בפשטות ס"ל דאינם חייבות בתפילת י"ח, אלא שאין הדבר מוכרח, ועל כן נראה שיש להחמיר ולנקוט דחייבות בתפילת י"ח, וא"כ ממילא גם אסור להם לטעום מידי קודם תפילת י"ח, כדאיתא בטוש"ע בסי' פט,ג, דמאי שנא אשה מאיש, ולפי"ז אף בשבת אם שמעו קידוש קודם תפילת י"ח אינם יוצאות יד"ח, דהא כיון דאסור לטעום קודם התפילה א"כ לא חל חובת קידוש כדאיתא בטוש"ע בסי' רפט,א, וכיון דלא חל חובת קידוש אי אפשר לצאת יד"ח, אמנם ראיתי שמציינים דכתב מהר"ם חלאוה בפסחים קו., בשם מורו הרשב"א, דאין נשים חייבות בקידוש היום.   


{{ניווט כללי תחתון}}