עריכת הדף "מראי מקומות/אורח חיים/ד"

{{ניווט כללי עליון}}

== סעיף א ==
;טעם נט"י בשחרית.
הב"י בסעיף ז, והמשנ"ב בריש הסימן, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' פסח סי' פח, הביא להלכה מרב עמרם דהטעם מפני שידים עסקניות הם.

;הטעם בנוסח ברכת נט"י.
כתב הרא"ש בברכות פ"ט כג, והביאו ב"י בסעיף כב-כג, שנקרא נטילה ע"ש הכלי ששמו נטלא, ומברך בבוקר על נטילה אע"ג דלא צריך כלי דלא חילקו, ואם אין לו מים וניקה ידיו בצרור מברך על נקיות ידים, ע"כ, וקשה דלמה לא יברך כשניקה בצרור על נטילת ידים דהא בין כשנוטל בלא כלי ובין כשמנקה בצרור אין שם נטלא, דאם לא חילקו בין כך ובין כך יברך על נטילה, ואם חילקו בשניהם יברך על נקיות, דהא בשניהם ליכא נטלא ומאי שנא, ושמא שאני כשרוחץ עם מים דמיהא עושה פעולת נטלא, ועוד יש לדון ולומר דאפשר דשאני מה שאדם עושה באקראי כגון בצרור, שעדיף שיברך הברכה המתאימה, משא"כ כשחז"ל מתקנים באופן כללי, עיקר התקנה צריך שיהא שוה. 

== סעיף יח ==
== והיוצא מבית הכסא ==
;היוצא מבית הכסא ולא עשה צרכיו האם צריך נטילה
כתב הב"י והשו"ע בסעיף יח, דהיוצא מבית הכסא צריך ליטול ידיו, והמשנ"ב הביא את דברי האחרונים שהחמירו ואמרו שאפי' נכנס ולא עשה צרכיו צריך ליטול, ואפי' נכנס לבית המרחץ ולא רחץ, ע"כ, ואיכא למידק דהא הטור בסי' תקנד,ט, והרא"ש בתענית ד,לט, כתבו גבי תענית שיש בה איסור רחיצה, דכיון דחייבי טבילות טובלין כדרכן, שרי נמי ליוצא מבית הכסא לרחוץ את ידיו, אבל רק כדי הלכלוך שיש בידיו, ע"כ, והב"י שם הביא כמה ראשונים דס"ל דאף כשאין ידיו מלוכלכות שרי לרחוץ משום היכון לקראת אלוקיך, והב"ח שם ובסי' ז, הבין שכוונתם משום היכון של ברכת אשר יצר, ע"כ, ואינו מוכרח דאפשר דכוונתם דוקא בעומד להתפלל, דרק גבי תפילה אשכחן לדין היכון לקראת, בשבת י., ומ"מ אף לדברי הב"ח לא התירו אלא בעשה צרכיו, וודאי דכל שצריך ליטול בשאר ימים הוי כחייבי טבילות דשרי, ומדלא שרי' טפי, מוכח דבשאר יומי ליכא חיובא, ועל כן נראה דנט"י דיוצא מבית הכסא והמרחץ ולא עשה צרכיו אינן חובה אלא חומרא.

== והנוגע ברגליו והחופף ראשו ==
;הנוגע במקומות בגופו שיש בהם זיעה האם צריך ליטול ידיו.
הב"י בסעיף כא, הביא בשם הרשב"א שצריך, וכן הביא בסוף סי' קסד, בשם הרמב"ן, וכן פסק בשו"ע שם, ויש להעיר דמדברי הר"ש בריש ידים ד"ה מוסיפין (השני), מבואר ע"פ התוספתא שם א,ב, דהמשפשף בראשו אי"צ ליטול ידיו, ומשמע אפי' אם מזיע דהא איירי בסתם אדם בזמנם. עי' להלן סימן קפא, גבי אם מותר לברך ברכה בידיים מטונפות וכן אם הנוגע במנעליו צריך נטילה.

== סעיף יט ==
;המקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו
דעת הגר"ח קניבסקי שהוא הדין בדיקת דם חייב ליטול ידיים לאחריה{{הערה|אלא ד' אמות של הלכה {{ממ|פ"ב אות יא}} וכתב שם שהוא הדין שלא לעשות בדיקת דם בימים שאמרו חז"ל שלא לעשות בהם הקזת דם.}}.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}