עריכת הדף "מצודת דוד/קהלת/י"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''זבובי מות.'''  זבובים מתים כל אחד מהם שיפול לתוך שמן רוקח המריח הרבה, עם כל זה הזבוב הזה יבאיש את השמן ולא יפסיק הביאוש, כי הזבוב יביע את הביאוש כמעין הנובע, אם כן הרי דבר קל הפסיד דבר חשוב: 

'''יקר מחכמה.'''  כן אדם היקר וחשוב בעבור החכמה והכבוד הנמצא בו, עם כל זה אם גם ימצא בו סכלות מעט, משחית הסכלות את חשיבותו:

== ב ==

'''לב.'''  רוצה לומר השכל הנטוע בלב: 

'''לימינו.'''  רוצה לומר מזומן לו בכל עניניו ומיד ימצאנו בעת הצורך ואמר בלשון השאלה, לפי שימין האדם מזומנת ומהירה יותר מן השמאלית: 

'''לשמאלו.'''  רוצה לומר אינו מזומן ואינו מהיר בעת הצורך:

== ג ==

'''וגם בדרך.'''  אפילו בהיותו בדרך שלא במקום מושבו אפילו כשהוא הולך ואינו מתעכב נראה לכל שהוא חסר שכל: 

'''ואמר לכל.'''  רוצה לומר מעשיו ועניניו לא בהשכל, וכאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל:

== ד ==

'''אם רוח המושל.'''  אם תעלה עליך חמת המושל אל תניח מקום מושבך לברוח מפניו: 

'''כי מרפא.'''  כי הרפיון מה שתהיה רפוי ממנו ואינך נמסר בידו, זה יניח ויצבור חטאים גדולים, כי בברחך תוסיף חטא, ולא יחמול עליך כאשר ישיג אותך:

== ה ==

'''יש רעה.'''  אשר ראיתי תחת השמש: 

'''כשגגה.'''  ממשלת המושל מצריכו לעשות פעמים הפוך הראוי, ומראה לעם כאילו שגג בדבר, אשר לא כן הוא:

== ו ==

'''נתן הסכל.'''  רוצה לומר וזהו הכסיל ניתן במקומות גבוהים מקומות שאין ראוי לו והעשירים הראויים לכבוד ישבו במקום שפל ונמוך וזה נראה כאילו בשגגה נעשה אבל לא כן הוא:

== ז ==

'''על סוסים.'''  רוכבים על סוסים מה שאין ראוי להם: 

'''כעבדים.'''  כמו שראוי לעבדים: 

'''על הארץ.'''  הולכים ברגליהן על הארץ:

== ח ==

'''חופר גומץ.'''  החופר בור שיפול בו הזולת, אזי החופר עצמו יפול בו, רוצה לומר המכין תקלה לחבירו הוא בעצמו נתקל בו: 

'''ופורץ גדר.'''  ההורס גדר של אבנים למען יצאו החוצה הנחשים הדרים בנקבי חורי הגדר ויזיקו לבני אדם, אזי הנחש ישך את ההורס עצמו והוא כפל ענין במלות שונות:

== ט ==

'''מסיע אבנים.'''  העוקר אבנים ומסיעם ממקומם להשליכם בחוצות למען יכשלו בהם בני אדם, אזי המסיע עצמו יעצב על ידם, כי הוא עצמו יוכשל בהם: 

'''בוקע עצים.'''  להפיל הבקיעות על בני אדם להרגם אזי הבוקע בא על ידם לידי סכנה, כי עליו יפלו וכפל הדבר פעמים רבות וכדרך המקרא ולומר שבכל פעם הוא כן:

== י ==

'''אם קהה הברזל.'''  אם ברזל להב החרב נעכר ונחשך ולתוספת ביאור אמר והוא לא פנים קלקל, רוצה לומר שמראית פניו אינו לטוש וזכוך: 

'''וחילים יגבר.'''  עם כל זה מגביר הוא במלחמה את אנשי החיל לנצח את הנלחמים בהם: 

'''ויתרון הכשיר חכמה.'''  עוד יתר כשרון יש לחכמה, וכמו שנאמר טובה חכמה מכלי קרב:

== יא ==

'''אם ישך הנחש.'''  את איש הוא בעבור שלא לחשו החבר שלא ישוך, אבל אם היו לחשו ומזהירו לא היה נושך: 

'''ואין יתרון לבעל הלשון.'''  המלשין אין לו מעלה יתירה מן הנחש, וכאומר שהוא עוד גרוע מן הנחש, כי דומים הם במה שאין להם הנאה במעשיהם, והנחש אם לחשו עליו ומזהירו אינו נושך, והמלשין הלא הוא מוזהר ועומד ואינו עוזב דרכו:

== יב ==

'''דברי פי חכם חן.'''  הדברים היוצאים מפי חכם מעלים חן בעיני הבריות, ולכן כולם אוהבים אותו וחפצים בטובתו: 

'''ושפתות כסיל.'''  הדברים היוצאים משפתות הכסיל הם משחיתים אותו, כי לא בדעת ידבר, ועל ידי זה מוכן הוא אל ההשחתה:

== יג ==

'''תחלת.'''  ראשית מאמריו הוא סכלות, וסופו הוא שיעמום רעה, רוצה לומר מתחלה עד סוף המה דברי שטות ושיעמום:

== יד ==

'''והסכל.'''  אף שהסכל מרבה דברים, עם כל זה עם כל רבוים אדם השומע אמריו לא ידע מה שיהיה תכלית מאמריו ועיקר כונתו: 

'''ואשר יהיה.'''  ואפילו אם הסכל יאמר לאדם דבר מוחש אשר יהיה מאחרי האדם שלא כנגד עיניו אלא מאחורי ערפו, אף שהוא קל לדעת ולהבין, מכל מקום אין ידוע לו, כי מי יגיד לו, הואיל ובסכל אין אומר ואין דברים:

== טו ==

'''עמל הכסילים.'''  טורח הכסילים תיגע את כל אחד מהם, כי לפי כסלותם טורחים הרבה בדבר שאין בו טורח, והרי הם יגעים בעבור רוב הטורח וחוזר ומפרש לדוגמא שזהו הכסיל אשר לא ידע ללכת אל עיר, כי לא מצא חכמה ללכת בדרך כבושה, והולך הוא בשביל קטן ותועה בדרך וטורח הרבה ומתיגע:

== טז ==

'''אי לך ארץ.'''  אוי לך ארץ אשר מלכך מתנהג בנערות ואינו משים לבו בתקון המדינה: 

'''ושריך.'''  על ידי זה גם שריך אוכלים בקומם בבוקר, הפך מאמר הכתוב דינו לבוקר משפט:

== יז ==

'''אשריך ארץ.'''  מאושר ומשובח אתה ארץ אשר מלכך הוא בן גדולים, כי מלך כזה לא יתנהג בנערות: 

'''ושריך.'''  על ידי זה גם שריך לא יאכלו עד בוא עת האוכל וטרם יאכל ישפט משפט העם: 

'''בגבורה.'''  כל עסקם בגבורת המלחמה ובתחבולותיו ואינם עוסקים בשתיית היין:

== יח ==

'''בעצלתים.'''  בעבור ידים עצלתים נעשה תקרת הבית מך ודל, רוצה לומר שמתקלקל התקרה אם בעליו מתעצלים לתקנו בכל עת: 

'''ובשפלות ידים.'''  בשביל שמשפיל ידיו למטה ואינו מרים אותם לעשות בהם מלאכת תקון הגג, אזי יטפטף אל הבית מי גשמים וכפל הדבר במלות שונות:

== יט ==

'''לשחוק.'''  על שמחה לבדה עושים סעודה גדולה אבל בזולת שמחה אין דרך לעשותה, ויין משמח את החיים לבדם, רוצה לומר בני אדם בריאים כי לחלשי הטבע יזיק היין ומביא עוד עצבון: 

'''והכסף.'''  אבל הכסף ישיב את הכל למלאות שאלת כולם, כי הכל צריכים אל הכסף בין על שמחה בין זולתה, בין בריא ובין חלש וכולם שואלים עליו וממלא הוא שאלתם ומוסב על המקרא שלפניו מה שמגנה את העצלות, ואמר הלא הכסף צריך לכל, ובעבור העצלות הלא יחסר לו:

== כ ==

'''גם במדעך.'''  אפילו במחשבתך אל תקלל את המלך ולא תחשוב שאין מי יודע מחשבתך להלשין אותך לפני המלך: 

'''ובחדרי משכבך.'''  באחד מחדרי משכבך מקום שאין שם איש: 

'''עשיר.'''  על פי רוב משלה יד העשיר לעשות רעה אל המקללו: 

'''כי עוף השמים.'''  רוצה לומר חיש מהר יהיה נודע לו כאלו עוף השמים הוליך אליו את קול הקללה ואף אם קלל במחשבה, מכל מקום ימצא מי שיבין הדבר ברמיזתו ויגיד לו: 

'''ובעל כנפים.'''  הוא עוף השמים וכפל הדבר במלות שונות: 

'''יגיד דבר.'''  רוצה לומר דבר הקללה: 

'''יא {{ממ|א}} שלח לחמך על פני המים.'''  ולא תחשוב שהמים יוליך אותו למרחוק למקום שלא תמצא אותו כי ברבות הימים תמצאנו והוא ענין משל לומר תן מלחמך אף למי שתחשוב עליו שלא תראנו עוד לקבל ממנו הגמול כי אחר ימים רבים תקבל ממנו תשלום גמול:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>