עריכת הדף "מצודת דוד/ירמיה/מח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''למואב.'''  ר"ל על מואב אמר כה אמר ה' וכו': 

'''הוי אל נבו.'''  יללה יהיה אל נבו: 

'''הובישה וכו'.'''  כאשר נלכדה קריתים נתביישה מאד:

== ב ==

'''אין עוד.'''  מעתה לא יהיה עוד ההלול והשבח של מואב: 

'''בחשבון.'''  בהיות האויבים בחשבון חשבו עליך רעה והוא לשון נופל על לשון: 

'''לכו.'''  ואמרו לכו ונכריתנה מהיות עוד גוי: 

'''מדמן.'''  גם העיר מדמן תהיה נכרתה וגם הוא לשון נופל על לשון: 

'''אחריך.'''  בכל מקום שתברח תלך החרב אחריך להרגך:

== ג ==

'''מחורונים.'''  יהיה נשמע מעיר חורונים: 

'''שוד.'''  כי שם יהיה שוד ושבר גדול:

== ד ==

'''צעיריה.'''  הבנים הקטנים שהלכו בשבי:

== ה ==

'''כי מעלה הלוחית.'''  אשר בעת יעלה במעלה הר הלוחית להשגב בהר: 

'''בבכי יעלה בכי.'''  את הבכי יעלה בבכי ר"ל בכל פעם יגביה קול בכי למעלה: 

'''כי במורד חורונים.'''  לפי שבמורד חורונים שהיתה בשפל היו הצרים משמיעים צעקת שבר כי הרגו אנשיה וצעקו במר נפש ולכן עלה במעלה הלוחית להשגב בהר:

== ו ==

'''נוסו.'''  כאלו הנביא מייעץ אותם לברוח להמלט נפשם: 

'''ותהיינה.'''  כאומר עזבו העושר ואף כי תהיו חסרים מכל טוב כמו אילן ערוער הגדל במדבר החסר מכל לחלוחית מ"מ טוב להציל את הנפש:

== ז ==

'''כי יען.'''  כי בעבור אשר כל בטחונך וחשקך היה במעשיך הם מקנה הצאן והבקר והאוצרות שקבצת ולזה לא רצית לעזבם ולברוח מהם: 

'''גם את תלכדי.'''  לכן מלבד שהאויב יקח הכל ולא יהיה לאל ידך למחות בידו אלא שגם את תלכדי בידו: 

'''ויצא כמוש בגולה.'''  הוא האלוה של מואב ויצא גם הוא בגולה כי האויב יקח פסלו העשוי מזהב וכסף וכהניו עמו ושרי מואב:

== ח ==

'''אל כל עיר.'''  מערי מואב: 

'''לא תמלט.'''  אף אחת מהן: 

'''העמק.'''  ערי העמק: 

'''המישור.'''  ערי המישור: 

'''אשר אמר ה'.'''  ר"ל הואיל וה' אמר כן יקום:

== ט ==

'''תנו ציץ למואב.'''  תנו כנף למואב כי עוף תעוף והוא ענין מליצה ור"ל בחפזון תצא בגולה: 

'''מאין.'''  ממה שאין מי יהיה יושב בהן:

== י ==

'''ארור וכו'.'''  אמר כנגד המשחיתים ארור יהיה מי שיעשה במרמה מלאכת השחתת מואב שהיא שליחותו של מקום: 

'''וארור וכו'.'''  כפל הדבר במ"ש: 

'''מדם.'''  מלשפוך דם:

== יא ==

'''שאנן מואב מנעוריו.'''  מעת היה לעם ישב בשלוה והיה שוקט ומונח במקומו כיין הנח על שמריו שאינו מפיג טעמו: 

'''ולא הורק.'''  דומה הוא אל היין אשר לא הורק מהכלי שהושם בו בתחלה אל כלי אחר ולתוספת ביאור אמר שלא הלך מעולם בגולה כי ישב בארצו מעת שנתיישב בה: 

'''על כן.'''  הואיל ולא הורק מכלי אל כלי לכן נשאר בו הטעם ולא נחלף הריח ר"ל לפי שישב בשלוה לכן היה ממולא בכל טובה ולפי שהמשילו ליין אמר לשון הנופל ביין שאם היין נשאר בכלי ששמוהו בו בתחלה נשאר בו הטעם והריח ולא כן כשמריקין אותו מכלי אל כלי:

== יב ==

'''ושלחתי וכו'.'''  אשלח עליו מניעים ומטלטלים ויניעו אותה בגולה: 

'''וכליו יריקו.'''  ישפכו היין מן כליו וישברו נבלי היין ר"ל האויב יקח עושרם ואותם יהרוג בחרב ולפי שהמשילם ליין אמר לשון הנופל ביין:

== יג ==

'''ובוש מואב מכמוש.'''  יכלמו מכמוש אלהיהם כי אז יראו שאין בו כח להציל והבל נחלו: 

'''כאשר וכו'.'''  כמו שנתביישו ישראל על כי בטחו בעגל הזהב שעמד בבית אל כי כשגלו מארצם ראו שלא היה בו ממש:

== יד ==

'''איך תאמרו.'''  אל מול מואב יאמר איך תאמרו וכו' וכאומר ואיו אם כן גבורתכם:

== טו ==

'''ועריה עלה.'''  המון עריה נפסק ונסתלק: 

'''נאום המלך וכו'.'''  ר"ל הואיל והוא גזירת המקום הרי היא כאלו כבר נעשתה:

== טז ==

'''מהרה מאד.'''  מאד תמהר לבוא וכפל הדבר במ"ש:

== יז ==

'''נודו לו.'''  דרך השומע מאבדן דבר חשוב לנוד בראש דרך קינה ואבל: 

'''כל סביביו.'''  אשר הכירו בו: 

'''מטה עוז.'''  בענין הגבורה היה כמטה חזק: 

'''מקל תפארה.'''  בענין היופי והעושר:

== יח ==

'''רדי מכבוד.'''  מן הכבוד שהיה לך מאז רדי ממנה ושבי בצמא כדרך הגולים: 

'''כי שודד מואב.'''  האויב ששדד כל ארץ מואב עלה גם בך ושחת מבצריך ולא יכלת להשגב בהן מפני האויב:

== יט ==

'''אל דרך וכו'.'''  היושבת בערוער עמדי על הדרך והביטי לראות את הבאים ושאלי אז לאיש הנס מהמלחמה או לאשה הנמלטה ואמרי להם דרך שאלה מה נהייתה במלחמה אם השאירו שארית:

== כ ==

'''הוביש מואב.'''  עיר מואב ראש המקום נתביישה כי גם היא חתה ונשברה ולכן עשי יללה וזעקי במר נפש: 

'''הגידו בארנון.'''  העומדת בגבול ארץ מואב:

== כא ==

'''ומשפט בא.'''  משפט אלהים בא אל הערים היושבים בארץ המישור וחזר ופירש אל חולן וכו' והם שמות מקומות:

== כד ==

'''הרחוקות והקרובות.'''  הרחוקות מארנון והקרובות לה:

== כה ==

'''נגדעה.'''  נכרתה ממשלת מואב וכח זרועו נשברה:

== כו ==

'''השכירהו.'''  מאמר הנביא אל מול האויב תנו למואב הרבה שכר ויין למען ישתכר ר"ל הביאו עליו בלבול הדעת להיות כמו השכור: 

'''כי על ה' הגדיל.'''  ר"ל שדבר גדולות על ה' לבזות כלפי מעלה ולומר שלא היה בידו להושיע את עמו ישראל: 

'''וספק.'''  וכאשר ישתכר יתגולל ויתהפך לחבוט עצמו בארץ על המאכל שהקיא כדרך השכור ור"ל ישיגהו האבדון והכליון בעבור בלבול הדעת ולפי שהמשיל לשכור אמר לשון הנופל בשכור: 

'''גם הוא.'''  כמו שהיו לו לשחוק בעת גלו לבבל כן יהיה גם הוא לשחוק:

== כז ==

'''ואם לא.'''  וכי לא היה לך ישראל לשחוק האם היה נמצא בחבורת גנבים לשחוק בו אשר מתי שדברת ממנו היית מניד בראש דרך לעג כאילו היה נמצא בחבורת הגנבים:

== כח ==

'''עזבו ערים.'''  לכן בגמול זה אתם יושבי מואב עזבו הערים ונוסו משם והסתירו לשכון על הסלע: 

'''והיו כיונה.'''  ר"ל שמה תהיו בטוחים מן האויב כי לא יוכל לקרב אליכם ותהיו אם כן כיונה העושה לעצמה קן בעברי פי הפחת לבל יוכלו אנשים לקרב אליה מפני הפחת:

== כט ==

'''שמענו.'''  מאמר הנביא בשם העכו"ם הנה שמענו את גאון מואב אשר נתגאה מאד: 

'''גבהו וכו'.'''  כפל הדבר רבת פעמים לפי מרבית הגאוה:

== ל ==

'''עברתו.'''  מה שברוב גאותו הוא מתמלא עברה על העכו"ם להשמיד ולאבד: 

'''ולא כן.'''  אבל לא כן יהיה כי אין לאל ידו: 

'''בדיו.'''  הדברים שהוא בודה מלבו ומגזם לא עשו כן כי לא יצלח בהם ולא יקיים מחשבתו:

== לא ==

'''על כן.'''  הואיל וגאה מאד והושפל גאותו לכן איליל על מואב ואמר הנביא בלשון אנשי מואב שהם יילילו: 

'''ולמואב כולה.'''  על כל מואב אזעק: 

'''יהגה.'''  ר"ל לבי יהגה ויהמה:

== לב ==

'''מבכי יעזר.'''  מעין הבכי שבכיתי על אבדן יעזר, בזה הענין עצמו אבכה בעבורך על אבדן גפני שבמה כי היתה מקום מרבית גפנים: 

'''נטישותיך.'''  התפשטות ענפיך עברו את הים רצה לומר הגולים גלו למרחוק: 

'''עד ים יעזר נגעו.'''  היו מנוגעים ונגפים עד הים הסמוך ליעזר: 

'''על קיצך.'''  על פירות הקיץ וענבי הגפן חנה האויב השודד:

== לג ==

'''ונאספה.'''  מעתה כלה שמחה מן הכרמל כי לא תגדל שם מאומה: 

'''לא ידרוך הידד.'''  לא ידרכו ענבים בקול ענות הידד {{ממ|דרך דורכי הענבים לצעוק הידד לזרז זא"ז וכן נאמר הידד כדורכים יענה לעיל כה}}: 

'''הידד לא הידד.'''  ר"ל הנה מאז היה נשמע קול הידד אבל מעתה לא ישמע קול הידד וכפל הדבר לחוזק:

== לד ==

'''מזעקת חשבון.'''  ר"ל מן הזעקת של חשבון עד אלעלה הנה נתנו קול רם להיות נשמע עד יהץ: 

'''מצוער.'''  ר"ל וכן מן הזעקה של צוער עד חורונים שהיה נשמע עד יהץ: 

'''עגלת שלישיה.'''  ר"ל כן יגדל בך הזעקה אתה ארץ מואב מדינה חשובה כעגל השלישי לבטן המעולה ביותר: 

'''מי נמרים.'''  מי נהר נמרים יהיו שממה ר"ל יחרב מימיה ולפי שכל שבח ארץ מואב במרעה שמן ודשן לכן אמר בחורבנה שיחרב מימיהם ותכלה המרעה:

== לה ==

'''מעלה במה.'''  לא יהיה מי מעלה עולה על הבמה ומקטיר לאלהיו כי יהיו טרודים באבלם:

== לו ==

'''על כן.'''  בעבור גודל החורבן ואמר בלשון מואב: 

'''כחלילים יהמה.'''  כהמיית החלילים כן יהמה לבי על חורבן מואב: 

'''אל אנשי.'''  בעבור אבדן אנשי קיר חרש: 

'''על כן.'''  על אשר יתרון העושר ומרבית ההון שקבץ את הכל אבדו:

== לז ==

'''קרחה.'''  כי ימרטו שערות ראשה וישאר קרח: 

'''גרועה.'''  יתלשו השערות ונחסר מהם: 

'''גדודות.'''  שריטות בבשר מחמת צער ואבל: 

'''שק.'''  כיסוי שק וגם הוא ענין צער ואבל:

== לח ==

'''כולה מספד.'''  בכולם ישמע קול מספד: 

'''אין חפץ בו.'''  אין בו צורך:

== לט ==

'''איך חתה הילילו.'''  ביללה יאמרו איך חתה איך הפנה עורף מול האויב בעת נסה והנה נתבייש: 

'''לשחוק.'''  כל סביביו ישחקו עליו והוא יהיה להם למחתה ופחד כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם:

== מ ==

'''כנשר ידאה.'''  האויב יעופף כנשר ויפרוש כנפיו לבוא אל מואב ר"ל חיש קל יבוא וכנשר המעופף:

== מא ==

'''נלכדה הקריות.'''  כ"א מהערים תהיה נלכדה וכ"א מהמגדלים תהיה נתפשה: 

'''כלב אשה מצרה.'''  כמו לב האשה כשהיא מצרה כי אז נשברה לבה עד מאד:

== מב ==

'''מעם.'''  מהיות עוד עם: 

'''הגדיל.'''  דבר גדולות לבזות כלפי מעלה בעת גלו ישראל כי אמר אז שאין יכולת בהמקום לעזור את עמו:

== מג ==

'''פחד וכו'.'''  עליך מואב יבוא פחד ופחת ופח ר"ל צרות משונות ומרובות:

== מד ==

'''הנס.'''  מי שינוס ממקום הפחד: 

'''יפול וכו'.'''  ר"ל אם ינצל מצרה אחת תדביקהו השנית ואם ימלט מהשנית ילכד בשלישית: 

'''שנת פקודתם.'''  השגחת הבאת הרעה הראויה להם:

== מה ==

'''בצל חשבון עמדו מכח נסים.'''  ר"ל הנסים מן המלחמה מסבת העדר הכח עמדו לחסות בצל חשבון כי לא יכלו לנוס עוד: 

'''כי אש וכו'.'''  ר"ל והנה שם נפלו כי אש יצאה מחשבון ר"ל האויב יצא משם להאבידם: 

'''מבן סיחון.'''  היא חשבון שהיתה מאז של סיחון מלך האמורי וכפל הדבר במ"ש: 

'''ותאכל.'''  האויב האביד שארית מואב: 

'''וקדקוד.'''  ואכלה קדקוד מואב המרימים קול שאון בגאוה ובגודל לבב ור"ל אבדו השארית וראשי העם:

== מו ==

'''אבד עם כמוש.'''  העם שעובדים לעכו"ם כמוש הנה נאבד:

== מז ==

'''ושבתי.'''  אשיב בני השבי ממואב: 

'''באחרית הימים.'''  ר"ל אחר זמן רב: 

'''עד הנה.'''  ר"ל עד הנה נאמר משפט פורעניות של מואב:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>