עריכת הדף "מצודת דוד/ירמיה/יג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''אזור.'''  חגורה של פשתן: 

'''ושמתו על מתניך.'''  למען ימלא זיעה וימהר להרקיב: 

'''ובמים לא תביאהו.'''  לא תכבסו לנקותו מן הזיעה:

== ג ==

'''שנית.'''  בדבר האזור:

== ד ==

'''פרתה.'''  לנהר פרת: 

'''וטמנהו שם.'''  תצפינו שם בשן הסלע:

== ה ==

'''בפרת.'''  אצל נהר פרת:

== ז ==

'''ואחפור.'''  כי כסהו בעפר ממעל: 

'''נשחת.'''  נתקלקל ונרקב: 

'''לא יצלח לכל.'''  לא היה ראוי לשום דבר:

== ט ==

'''ככה.'''  כמו השחתת האזור כן אשחית את גאון וכו': 

'''הרב.'''  המרובה מאד:

== י ==

'''העם הזה.'''  ר"ל לפי שהעם הזה הרע הם הממאנים לשמוע דבר ה': 

'''בשרירות לבם.'''  במה שלבם מראה להם ומתאוה לה: 

'''ויהי.'''  לכן יהיה העם כאזור הזה:

== יא ==

'''כי כאשר ידבק.'''  ר"ל לזה המשלתים לאזור כי כמו האזור דבוק הוא למתני איש כן וכו': 

'''ולשם.'''  ולהיות להם הדבר הזה לשם טוב וכו': 

'''ולא שמעו.'''  והם לא שמעו אל דברי ולכן יהיו נשחתים כאזור הזה:

== יב ==

'''את הדבר הזה.'''  והוא כה אמר ה' וכו': 

'''כל נבל.'''  כל נאד יהיה מלא יין: 

'''ואמרו.'''  וכשיאמרו אליך וכי לא נדע אשר כל נבל דרכו למלאותו יין:

== יג ==

'''הנני ממלא וכו'.'''  ר"ל דברי המה למשל לומר כמו הנאד על שהוא ראוי ליין כן אמלא את כל יושבי ארץ יהודה וכו' שכרון ר"ל יהיו מבולבלים מהצרות כמו השכור המבולבל ביינו כי כן ראוי להם וכן יהיו: 

'''היושבים לדוד.'''  ר"ל זרע דוד היושבים על כסא המלוכה: 

'''הכהנים.'''  כהני הבעל: 

'''הנביאים.'''  נביאי השקר:

== יד ==

'''ונפצתים.'''  אשבר אותם זה אחר זה בסמוך לו:

== טו ==

'''אל תגבהו.'''  אל תהיו גבהי לב לבלי הכנע למקום: 

'''כי ה' דבר.'''  שאל תגבהו:

== טז ==

'''תנו וכו'.'''  הכבדו לה' והכניעו עצמכם לפניו: 

'''בטרם יחשיך.'''  עד לא יחשיך עליכם מאור היום בעבור מרבית הצרות: 

'''יתנגפו רגליכם.'''  יוכו רגליכם באבני מכשול כשתלכו גולה על הרי חושך: 

'''וקויתם לאור.'''  כאשר תקוו שיהיה לכם הרווחה מה אז ישים אותה המקום לצלמות ויהיה מושם לערפל וכפל הדבר במ"ש:

== יז ==

'''ואם לא תשמעוה.'''  אם לא תקבלו אמרי הנה תבכה נפשי במסתרים במקום שהוא בחדרי הגוף כי רואה אני הרעה המוצאת אתכם: 

'''מפני גוה.'''  מפני הגאות שיש בכם ולא תאבו להכניע אל המקום: 

'''ודמוע תדמע.'''  מלבד בכיית הנפש עוד דמוע תדמע וחזר ופירש ותרד עיני דמעה בעבור שנשבה עדר ה' הם ישראל עם מרעיתו וצאן ידו:

== יח ==

'''אמור.'''  ה' אמר אל הנביא אמור ליהויכין ולמלכה אשתו השפילו שבו ר"ל שבו במקום שפל מוטה לארץ ואל תשבו על כסאות: 

'''כי ירד מראשותיכם.'''  ר"ל גדולתכם וחזר ופירש עטרת תפארתכם:

== יט ==

'''ערי הנגב.'''  הם ערי יהודה שהמה בדרום א"י: 

'''סוגרו ואין פותח.'''  ר"ל הרי הם חרבים ולכן סוגרו ואין מי פותח כי הואיל ואין שם אדם מי יפתח שערי העיר: 

'''הגלת יהודה כולה.'''  כל יהודה גלה: 

'''הגלת שלומים.'''  ר"ל גלות שלימה כי כשגלה יכניה נשארו רבים מהשרים וכל עם הארץ לכן אמר עתה בגלות צדקיה יהיה גלות שלימה כי יגלו כולם:

== כ ==

'''שאו עיניכם.'''  אתה המלך והגבירה שאו עיניכם וראו חיל כשדים הבאים מצפון: 

'''איה העדר.'''  איה עם יהודה הניתן לך להיות להם לרועה ומלך ואיה צאן תפארתך הלא ילכו גולה:

== כא ==

'''מה תאמרי.'''  במה תנצל כאשר האויב ישגיח בך לקחת אותך בשבי: 

'''ואת למדת.'''  אתה בעצמך הרגלת את הבבלים להיות עליך אלופים להיות ראשים עליך כי על שהראה חזקיה לשלוחי מרודך בלאדן מלך בבל את כל בית נכאתה הסית לבם אותם להלחם בישראל פעם בפעם לקחת האוצרות: 

'''חבלים יאחזוך.'''  בבוא האויב יאחוז אותך חבלים ומכאובים כמו אשה הכורעת ללדת:

== כב ==

'''וכי תאמרי.'''  וכי תוכל להרהר בלבך מדוע קרה לי הצרות האלה הלא בעבור רוב עוונך בא לך בזיון רב כאשה זונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה דרך בזיון ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה: 

'''נחמסו עקביך.'''  עקבי רגליך נתגלו והוסרו מן הכסות שעליהם ר"ל קבלת בזיון הרבה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמפשיטין חלוקה ומוליכים אותה ערומה ויחפה:

== כג ==

'''היהפוך.'''  האם יוכל הכושי להפוך עורו משחרות ללובן האם יוכל הנמר להפוך הכתמים שבעורו לבל יהיה בו הכתמים הלא הוא דבר שא"א כי המה דבר טבעי בהם: 

'''גם אתם.'''  כן גם אתם לא תוכלו להיטיב מפני ההרגל הרע שאתם מורגלים ונעשה אצלכם כדבר טבעי ור"ל כמו שאין הכושי והנמר יכול להשתנות כן גם אתם והוא ענין גוזמא והפלגה ולומר בקושי רב תשתנו ממעשיכם:

== כד ==

'''ואפיצם.'''  לכן אפזרם במצרים במהירות רב כמו הקש העובר ממקומו בקלות על ידי הרוח הבא מפאת המדבר שאין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו:

== כה ==

'''זה גורלך.'''  זה הגמול יהיה חלקך וזהו המנה הניתן לך מאתי מדה במדה על אשר שכחת אותי ובטחת במצרים שהיא שקר לכן אשכחך גם אני:

== כו ==

'''וגם אני חשפתי שוליך.'''  ר"ל על כי זנית אחרי עכו"ם לכן אביא עליך בזיון רב כדרך שמבזין את הזונה ולפי שהמשיל אותה לזונה אמר לשון בזיון הזונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה על פניה: 

'''ונראה קלונך.'''  בזיונך יהיה נראה לכל:

== כז ==

'''נאופיך.'''  מרבית הניאוף שבך והרמת קול שמחה של קלות ראש ומחשבות זנותך ר"ל הנה כל אלה עדיין הם עמך ולא עזבתם: 

'''שקוציך.'''  העכו"ם כמתועב השקץ: 

'''לא תטהרי.'''  ר"ל אינך רוצה לטהר אחר שנטמאת כי קשה לך לפרוש מן הטומאה ואם תאמרי שתטהרי עדיין אמרי אחרי מתי עוד תטהרי וכי אחר שתלך בגולה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>