עריכת הדף "מעשה רקח/מעשה הקרבנות/י"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק י מהלכות מעשה הקרבנות'''}}}}

== ג ==

'''אלא לזכרי כהונה בעזרה.''' נראה דהיו צריכין לאכלם מעומד דהא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכ"כ המל"מ ז"ל ומטי לה ממשמעות התוס' ז"ל עיין עליו:

== ח ==

'''דין תורה וכו'.''' וכ"כ ז"ל גבי קרבן פסח סוף פ"ח. וקשיא לי על התוס' יו"ט ז"ל דבסוף פרק איזהו מקומן תפס במשלם דהלכה כר' אלעזר בן עזריה דמן התורה אין נאכלים אלא עד חצות ועיין מ"ש עוד פ"ק דברכות ופ"ב דמגילה ולא נרגש שרבינו חולק בזה ופסק כר' עקיבא בהלכות ק"פ להדיא ועיין מ"ש שם גם יש לתמוה על הרב לח"מ ז"ל שבפ"א דהלכות מגילה כתב שרבינו בהלכות ק"פ פסק כר"א דמן התורה עד חצות וכבר עמד בזו הרב חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות:

== י ==

'''אבל לא תבלים של תרומה.''' פלוגתא דר' שמעון ור' מאיר פרק כל התדיר דף צ' ופסק כר"מ והקשה הרב לח"מ ז"ל דצריך טעם למה פסק כר"מ לגבי ר"ש והמל"מ ז"ל כתב עליו עיין בסוגיית הגמרא דף ע"ו ותמצא טעם למה שפסק כר"מ ע"כ. ולדידי אני הצעיר א"צ לכל זה שהרי הדבר מבואר דהך סברא דר"מ היא סברת חכמים פרק כל הזבחים דף (ע') [ע"ה] דאין מביאים קדשים לבית הפיסול וכיון שכן ודאי דהלכה כחכמים דרבים נינהו גם בפ"ח דשביעית תנן כיוצא בזו והלכה כת"ק דהתם ועיין להתוס' יו"ט ז"ל:

== יא ==

'''אוכלין עמה חולין וכו'.''' מפשט דברי רבינו נראה שנאכלין יחד במקום אחד דהיינו בעזרה כמ"ש לעיל הל' ג' ודבר זה הוא מחלוקת רש"י והתוס' עיין להמל"מ ז"ל:

== יב ==

'''חתיכה של קדשי הקדשים וכו'.''' בפירוש המשנה מבוארת דעת רבינו דאו קדשי הקדשים או פיגול או נותר קתני וגם השכל מקבלו דלמה לי שלשתן ובזה תתורץ קושיית מרן ז"ל בהחלט. ועוד ביאר שם רבינו דדין זה איירי בדאיכא ששים ומה שאסור לזרים אינו אלא משום חומרא וכאן לא הוצרך לבאר כי פשוט הוא ותתורץ ג"כ השגת הראב"ד ז"ל וכן זכיתי ומצאתי להתוס' יו"ט ז"ל תהלה להשי"ת אף שהרב לח"מ ז"ל לא הבין כן עיין עליו:

== יד ==

'''ונאמר במנחת הכהן המקריב אותה יאכלנה.''' לא נמצא פסוק זה בתורה וצ"ל ונאמר במנחה לכהן המקריב אותה לו תהיה וכ"כ בפרשת צו:

== יט ==

'''כל הראוי לאכילת קדשים וכו'.''' הקשה הרב לח"מ ז"ל דלמה לא כתב חוץ מקטן דאוכל ואינו חולק וכן למטה שכתב וכל שאינו ראוי לעבוד אינו אוכל חוץ מבעל מום היה לו לומר וקטן גם כן וכו' וצריך עיון ע"כ. וא"צ להניח זה בצ"ע דקטן אינו איש ואינו בכלל עניינים אלו ומה שהוצרך רבינו לפרט הבעל מום הוא מפני שהוא איש גמור ונתפרש בתורה משא"כ הקטן דמילתא דפשיטא היא ועוד שדברי רבינו לקוחים מהסוגיא דף ק"ב ע"פ המסקנא עיי"ש:

== כג ==

'''קרבן צבור הבא בטומאה וכו'.''' עיין מ"ש מרן ז"ל. אחרי נשיקות עפרות זהב לו נראה לענ"ד דברי מהר"י קורקוס ז"ל ישרים וכנים ותהלות לחונן אדם דעת שכוונתי לדבריו שדברי רבינו מכוונים לדברי הגמרא ופי' רש"י ממש וכן זכיתי ומצאתי להרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש סי' רל"ז עיין עליו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}