עריכת הדף "מעשה רקח/כלי המקדש/א"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק א מהלכות כלי המקדש'''}}}}

== א ==

'''מצות עשה וכו'.''' ק"ק דבספר המצוות עשין ל"ה פסק שיהיה לנו שמן וכו' ולא הזכיר עשייתו ועיין מ"ש רפ"ב:

== ב ==

'''וככה עשהו וכו'.''' פ"ק דכריתות דף (ד') [ה'] אמרו מדקמייתי לה לקנמן בשם בתרי זמני הכרע אית ביה והקב"ה יודע בהכרעות ומאי בד בבד אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל ונשקול ע"כ. ורבינו השמיטו לא ידעתי למה ועיין להרב קרית ספר ז"ל. ומ"ש רבינו

'''ושוחק כל אחד ואחד לבדו''' ע"כ הטעם דכיון שחלקן הכתוב במשקלם משמע שלא יערבם עד שישרה אותם וכ"כ הרב ז"ל:

== ג ==

'''המור וכו'.''' ידוע מ"ש הראב"ד ומרן ז"ל ועיין מ"ש בס"ד רפ"ט דהלכות ברכות. ומ"ש בספרי רבינו

'''ומתגמרין בו ''' כצ"ל וכן הוא בדפוס מגדל עוז:

== ד ==

'''העושה וכו'.''' עיין מ"ש בזה בפ"ב הל' ט:

== ז ==

'''אין מושחין וכו' ומלכי בית דוד בלבד.''' הכי איתא בפ"ק דכריתות דף ה' אך קשה קצת ממשיחת שאול שלא היה ממלכי יהודה ובספר מראות הצובאות ראיתי שכתב שנמשח בשמן אפרסמון וכמ"ש בגמרא על יהוא בן נמשי אך לא ידעתי איך לא ראה דברי רש"י שם ד"ה ולא מלכי ישראל משבא דוד אבל שאול נמשח ע"כ וכוונתו מבוארת דהאיסור דמלכי ישראל אינו אלא משהתחיל מלכות בית דוד וכ"כ הרמ"ע מפאנו ז"ל סי' ק"ב אך לא הזכיר דברי רש"י עיין עליו.

'''ומ"ש ''' בספרי רבינו

'''שנאמר וכו' ''' בדפוס מגדל עוז נמחק ונראה לענ"ד שיש להגיהו שהרי בהכרח דגזרת הכתוב היא שהרי ממלך אנו למדין לכהן גדול וכל המינויין כמ"ש פ"ד הל' כ' ובן מלך אין מושחין כמ"ש הל' י"א ובנוסח אחר כתב יד כתוב שנאמר והכהן הגדול מאחיו וכו':

== ח ==

'''בבית שני וכו'.''' מפני שנגנז שמן המשחה בחורבן בית ראשון בעוונותינו הרבים כמ"ש רבינו רפ"ד דבית הבחירה וסדר הלבשת הבגדים ביארם רבינו פ"ד הל' י"ג:

== י ==

'''והוא שיסוך ממנו בכזית.''' ידוע מ"ש הראב"ד ז"ל ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו דר' יהודה דיליף נתינה בכזית היינו סיכה נמי והא דמסיים רב יוסף אבל סיכה לממשח מלכים וכהנים דברי הכל בכל שהו היינו במושח מלכים וכהנים שלא נמשחו וכו' ע"כ והקושי הגדול מבואר ועיין עוד להרב באר שבע ובס' צרור החיים ז"ל.

'''ובקוצר ''' השגתי נראה לענ"ד דרך אחר והוא קרוב לדברי מרן הקדוש ויתורצו כל הקושיות והוא דמוכרח לומר דרבינו הבין דכי יליף ר"י לנתינה שהיא בכזית היינו לומר דסיכה יליף מנתינה וכדברי ר' מאיר אלא דר"מ יליף נתינה מסיכה דהוי בכל שהו ור"י יליף סיכה מנתינה ומאי דקא יליף ר"מ נתינה מסיכה ולא אמר סתמא דסיכה בכל שהו לא בא אלא לאפוקי מדרשת ר"י וכי קאמר תלמודא אבל סיכה לממשח מלכים וכהנים דברי הכל בכ"ש הכוונה למשיחה שצותה תורה למשוח המלכים והכהנים דלא בעינן כזית דאף דר"י מפרש להך סיכה בכזית מ"מ היינו דוקא לענין חיוב הזר דביה איירי קרא אבל עיקר המשיחה דהיינו סיכה מודה ואזיל דלא בעינן כזית אלא בכ"ש כלומר דאין לו שיעור כלל והטעם דבעינן כמין נזר וכא"ף יונית ובזו לא נאמר שיעור הכזית כלל ובזה נתיישבו כל דברי רבינו ואפשר ג"כ להעמיס פי' זה בדברי מרן ז"ל ולא תקשי עליה דיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וכמ"ש בס' באר שבע ז"ל:

== יא ==

'''ויהואחז מפני יהויקים.''' הכי איתא בגמרא ושוב מקשי ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז הארון וכו' ומתרץ רב פפא באפרסמונא דכיא ורבינו לא ביאר זה וכבר נתעורר בזה הרמ"ע מפאנו הביאו הכנסת הגדולה ז"ל ובהכרח צ"ל דכיון דממלכי בית דוד היה אילו היה שמן המשחה הוו צריכין למשחו בו. ומ"ש בספרי רבינו

'''ומסור ''' בדפוס מגדל עוז כתוב ומסורת:

== יג ==

'''ואם נשברו מתיך אותם וכו'.''' בגמ' דזבחים דף פ"ח ת"ר כלי קדש שניקבו אין מתיכין אותם ואין מתיכין לתוכן אבר ע"כ וקשה דמנ"ל לרבינו היתר ההתכה אי משום דאין קדושתן מסתלקת מהם לעולם אימא דיגנזו דומיא דסכין שנפגם שכתב לקמיה וי"ל דכיון דע"י ההתכה נעשים חדשים לגמרי שרי להתיכן ולא דמי לסכין שאין תיקון ההתכה שייך בו. ומ"ש בספרי רבינו

'''ועושה אותם כלי אחד ''' בנוסח אחר כתב יד כלי אחר ברי"ש:

== טו ==

'''סכין שנשמט וכו'.''' קצת קשה דלמה השמיט ההיא דאבא שאול סכין מטרפת היתה במקדש ונמנו עליה כהנים וגנזוה ופי' רש"י סכין מטרפת שהיתה רכה ליפגם פגימות דקות תמיד ומטרפת את הקדשים ע"כ ומשמע מדבריו שאין גונזין הסכין אא"כ נפגם פגימה גדולה שתקון ההשחזה ניכר בה כמ"ש לעיל מניה אבל אם היא פגימה דקה אין גונזין אותה אלא משחיזין ומתקנין אותה אכן בדרכה ליפגם תמיד פגימות דקות בזו הוצרכו לימנות כדי לגנזה וזהו חידוש גדול לפי' רש"י ז"ל אמנם לרבינו שסתם קשה וי"ל דלרבינו אין משחיזין כלל בין בפגימה גדולה בין בקטנה אלא שפעם אחת היה סכין שמצאו בו פגימה דקה מן הדקה ונסתפקו הכהנים או להשחיזה כיון שהיתה כ"כ דקה או לגנזה ונמנו לגנזה וכיון דלפי האמת כל פגימה שפוסלת הסכין אין לה תקנה אלא גניזה לכך סתם רבינו:

'''שאין עניות במקום עשירות.''' ראיתי להרב קרית ספר ז"ל שכתב דאין עניות במקום עשירות אפשר דהוי דאורייתא ע"כ ולכאורה הוא תמוה דא"כ הוי לעיכובא אם הוא דאורייתא ותקשי לפי' רש"י כמ"ש בדיבור הקודם וגם התוס' בשבועות דף י"א הקשו מההיא דערכין דף י' גבי מכתשת של מרע"ה שניקבה ונשברה ושלחו אומנין מאלכסנדרייא של מצרים ותיקנוה והכא אמרינן דאין עניות במקום עשירות ותירצו דמכתשת של משה שאני שהיתה מפטמת ביותר וכו' ע"כ ואי אין עניות וכו' הוי דאורייתא היכי מצינן לחלק בההיא דמשה רבינו ע"ה ויש ליישב. אכן קשיא לי דבכמה מקומות בתלמוד אמרינן בהיפך דהתורה חסה על ממונן של ישראל וי"ל דרבינו דקדק בדבריו שהקדים הכפות והקערות וכו' ושאר כלי השרת וכו' כלומר שדין זה דאין עניות וכו' לא נאמר אלא בכלי השרת שהם בהיכלו של מלך וראוי להשגיח בהם הרבה וכן זכיתי ומצאתי בס' עבודת ישראל ז"ל דף קי"ד עיי"ש:

== יז ==

'''ושלישית ההין למדידת.''' טעות סופר הניכר הוא שכבר הזכירו לעיל מניה וגם בדפוס מגדל עוז נמחק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}