עריכת הדף "מעשה רקח/יסודי התורה/ז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות יסודי התורה'''}}}}

== א ==

'''ואין הנבואה חלה אלא על חכם וכו'.''' כתב מרן ז"ל דס"ל לרבינו כהרא"ש שפירש ההיא דר' יונתן אין הקב"ה משרה שכינתו וכו' דר"ל בקביעות וכו' ע"כ ויש לדקדק לדברי הרא"ש ז"ל מאי קמ"ל ר"י דהא אף שיתכן במציאות שיהא בכל הפרטים הללו מ"מ אי אפשר לעולם שתשרה עליו השכינה בקביעות דלא מצינו דבר זה אלא ברבן של נביאים וקרא כתיב אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע וכו' לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו וכו' הודיענו שאף אם יהיו לנו נביאים מעולם לא יגיעו למעלה זאת להשרות עליו השכינה בקביעות וכו' דזה לא יתכן אלא במשה רבינו ע"ה שהוא דוקא נצטוה לפרוש מן האשה וכן פי' רש"י ז"ל והיכי קאמר אין הקב"ה משרה דמשמע שאם יהיו בו כל הפרטים תשרה השכינה עליו בקביעות ומדברי רבינו גם כן שלא הזכיר זה משמע שנמנע דבר זה בשום נביא וכמ"ש בהל' ו'. ואפשר דהיא גופא קמ"ל דאפי' משה רע"ה לא זכה לשכינה בקביעות עד שהיו בו כל הדברים הללו וקרא דואתה פה עמוד עמדי היה אחר שזכה בפסולתם של לוחות וכמ"ש הראנ"ח בפ' שמות יעו"ש א"נ דאם יהיו בנביא אחר כל הפרטים הללו הה"נ שתשרה השכינה עליו בקביעות אך לא כמשה רבינו ע"ה פה אל פה רק במראה או בחלום דוקא כמ"ש הפסוק ואפשר שיפרוש מן האשה אחר שקיים מצות פו"ר דלא הוי אלא מדרבנן כמ"ש רבינו פ' ט"ו מהלכות אישות:

'''עד טבור הארץ.''' עיין מה שכתבתי לעיל פרק ב' בס"ד.

'''הנקראים אישים.''' עיין לעיל פרק שני:

== ב ==

'''וכולן כשמתנבאים וכו'.''' נראה פירושו כשאינו על ידי שינה גמורה וכמו שהוכיח מאברהם אבינו ודניאל ע"ה דאם הוא מושקע בשינה הרי הוא כמת ואיך שייך בו אבריו מזדעזעים ועשתונותיו מתטרפות וכו' ודו"ק:

== ו ==

'''ומן הדומה לה.''' נראה שהכוונה מן ההרהורים והמחשבות דאילו שאר צרכי הגוף לא מצינו כי אם בעמדו בהר והיינו מ"ש ונקשרה דעתו לצור העולמים:

== ז ==

'''ואפשר שיעשה אות ומופת ואינו נביא וזה האות יש לו דברים בגו ואעפ"כ וכו'.''' הלשון מגומגם דמשמע דאף שאינו נביא מצוה לשמוע לו וזה לא יתכן דאם זה האות והמופת אינו אמיתי כגון שלא נתקיים כולו אלא קצתו א"כ אינו נביא כלל ואם האות והמופת נתאמת אצלינו שנתקיים כולו אם כן נביא אמיתי הוא וכמו שהאריך הרב ז"ל בהקדמתו לפי' המשנה ח"ב ואפשר שכוונת רבינו שאם נתן לנו אות או מופת פעם אחת אף שנראה לנו שבא כל מה שאמר אף על פי כן עדיין אינו נביא אלא שיהא בעינינו נאמן אך כשנבדוק אותו פעמים רבות ויצדקו כל דבריו אז חובה עלינו להחזיקו בנביא אמיתי ולקבל כל דבריו וכמ"ש רבינו בפ"י ולפ"ז צ"ל שאפשר שלא יהיה נביא ואף על פי כן יתקיימו דבריו בפעם אחת לבד וזהו מ"ש וזה האות יש לו דברים בגו כלומר אף אם תראה שהוא אמת ועיין בפ"ט:

'''מצוה לשמוע לו.''' עיין ביאורו בדברי רבינו בפרקים שלפנינו ובהל' ע"ז פ"ה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}