עריכת הדף "מנחת שי/שמות/יד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''לאמר.''' הלמ"ד דגושה:

== ה ==

'''ויגד.''' הגימ"ל דגושה:

== ו ==

'''ויאסר.''' האל"ף נחה בשוא לבדו מכלול דף קי"ד עיין מ"ש במקץ ע"פ ויאסר אתו לעיניהם. ויאסר הל"ל בלא מאריך ביו"ד ובלא גש בסמ"ך:

== ז ==

'''ושלשם.''' בהעתק הללי ושלשים ירושלמי ושלשם ואומר המסורה לית חסר דחסר עכ"ל. וכן נמסר עליו חסר דחסר במסורת הדפוס וכ"י. גם הרמ"ה ז"ל כתב ומבחר שלשיו חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד תניין ושלשם על כלו חסר דחסר כתיב:

'''כלו.''' כן כתיב בוא"ו כי לא נמנה עם הכתובים ה"א בסוף תיבה וסימן נמסר במ"ג שמואל ב' ב'. ובזוהר דשיר השירים נראה שהוא בה"א ובעל א"ת נדחק לפרשו ולא נתחוור אצלי וכבר הודעתי פעמים רבות דקים לן כמסורת:

== ח ==

'''ויחזק ה'.''' רביע על ה':

== י ==

'''והנה.''' בלא מק"ף:

== יא ==

'''המבלי.''' כתב רבי' יונה על פי ספר ירושלמי אשר סמך עליו כי הה"א בפתח לבדו וכן מצאתי בס' א' כ"י. ורד"ק כתב במכלול שבכל הספרים המדוייקים בשוא ופתח עיין שם דף נ"ח וכן בעל שברי לוחות שזה הירושלמי הוא הספר אשר סמך עליו ר' יונה המדקדק כמו שהעיד עליו רד"ק. ואולי הוא הספר שהגיה בן אשר שהיה בירושלם ימים רבים וכמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהלכות ס"ת עכ"ל. ועיין מ"ש בתילים ק"מ ע"פ מאויי רשע. ובס"ס יש מאריך בה"א כמ"ש במלכים ב' א' וד' הם במסורת:

== יב ==

'''מצרים.''' הסמוך לממתנו הרי"ש בפתח:

== יג ==

'''כי אשר ראיתם.''' ה' סבירין כאשר וקרינן אשר וסימן במ"ג פרשת לו:

== יח ==

'''ה' בהכבדי בפרעה.''' הבי"ת דגושה:

== כא ==

'''לֶחָרָבָה''' כ"כ:

== כה ==

'''ויאמר מצרים.''' במסורת חשיב ליה בהדי י"ב דסבירין ויאמרו. ועיין מ"ש בסוף פרשת מטות:

הגהת השירה '''זכר''' להדפיסה בעמוד אחד מתחלת הבאים עד קרא וכל הצורה כמו שהיא בס' א"ת וכן היא בהעתק מדפוס פירארה. ובכל ספרי הדפוס לא דקדקו לכתוב שירה זו כהוגן. ולכן הצגתי לפניך צורה זו שהביא דעת הרמב"ם ז"ל גם כי בספרו טעו המדפיסים וזהו גם כן דעת הרמ"ה והמאירי ז"ל ומסכת סופרים וס' תגי. ואין חילוק ביניהם רק מעט מזער. ואני החזקתי בדעת הרמ"ה ז"ל בכל פרטיה ודקדוקיה כי כן מצאתי בס"ת ספרדים החשובים והקדמונים וכן נהגו סופרי עירנו והנני הולך ג"כ בדרך ר"ת ז"ל לענין אריח ע"ג לבינה ולבינה ע"ג אריח כמ"ש הר"ן ז"ל סוף פ"ק דמגילה. ואולי הוא גם דעת רש"י ז"ל אלא שלדבריו צריך שיהיה לעולם החלק כפלים מן הכתב שהוא קורא לחלק לבינה ולכתב אריח. וממסכת סופרים נראה שאפילו צורת שירת עשרת בני המן ומלכי כנען לעיכובא וכן כתב המרדכי בשם הירושלמי וכ"ש שירות האחרות שחובה עלינו לכותבם כדין וכהלכה. וכתב הריב"ש בתשובותיו סימן רפ"ו אין ספק אצלי שבשירה צריך להניח ריוח כשיעור פרשה סתומה דהיינו ט' אותיות וכ"כ הרמב"ם ז"ל בצורת שירת האזינו כל שטה ושטה יש באמצעה ריוח אחר כצורת הפרשה הסתומה עכ"ל. ונראה שגם על שיעור הריוח אמר כן אלא שבשירת הים בשיטה שיש בה שני אוירין מניח שעור הריוח בין שניהם וכ"כ הוא ז"ל בשירת הים ושאר השיטות אחת מניחין באמצעה ריוח א' ואחת מניחין הריוח בשני מקומות וכו'. ומדקאמר מניחין הריוח משמע שיש שיעור לו אלא שבאותה שטה חולק אותו לשני אוירין:

== כח ==

'''הבאים אחריהם.''' הבאים בראש הדף כי זו היא ה"א של סימן בי"ה שמ"ו:

'''לא נשאר בהם עד אחד.''' הא דמסיר בדפוסים לית אורייתא בהם שופטים בם. לא ידענא מאי קאמר דמסורת הכי קא מסיר בפ' וארא ובשופטים ד' ג' פסוקים מטעין בהון (א"נ מתחלפין). פרעה. לא נשאר בהם עד א'. סיסרא. לא נשאר עד אחד. ערוב. לא נשאר אחד:

== כט ==

'''הלכו ביבשה.''' בי"ת ראשונה רפה:

'''בתוך הים והמים להם חמה.''' בילקוט ומנין שאף הים נתמלא עליהם חימה שלמעלה הוא אומר והמים להם חמה חמה כתיב ע"כ. אבל במכילתא כתוב ומנין שאף הים נתמלא עליהם חימה שנאמר והמים להם חומה אל תיקרי חומה אלא ''' חֵמָה''' ע"כ. ועל פסוק זה נאמר ולא על שלמעלה וכן צריך להגיה בילקוט וזהו לשון הרמ"ה ז"ל והמים להם חומה דויבאו בני ישראל מלא וא"ו כתיבי וכל אורייתא דכותיה מלא בר מן ג' חסרים וא"ו וסימן להם חמה דובני ישראל הלכו ביבשה. אשר לא חמה לצמיתות דוקם הבית אשר בעיר. אשר אין להם חמה דובתי החצרים עכ"ל וכן הוא במסורת שלנו. וכתב בעל הטורים חמה כתיב חסר שהקב"ה נתמלא עליהם חימה על פסל מיכה שעבר בים והיינו דכתיב ועבר בים צרה ס"ת רמ"ה שהוא בגמטריא פסל מיכה ע"כ. ומוסיף אני לומר שזה נרמז במלות ביבשה בתוך הים סופי תיבות מיכה. וכתב רבינו בחיי שדרשו רבותינו והמים להם חומה חמה כתיב חומה לישראל חמה למצריים וכן דרשו בחילו של סנחריב והיה אור ישראל לאש. אור לישראל אש לסנחריב ע"כ:

== ל ==

'''ויושע ה' ביום ההוא את ישראל.''' במדבר רבה ריש פ' ב' ויושע ה' ביום ההוא את ישראל. וישע כתיב כביכול ישראל נגאלו וכאילו הוא נגאל. ופירש בעל מתנות כהונה וישע כתיב כלומר נוכל לקראתו וישע ע"כ. משמע דדריש ליה כאלו היה נקוד וישע בחירק היו"ד. ויותר נראין לי גירסת הספרים דגרסי ויושע כתיב כי הוא מלא וא"ו וע"פ המסורת ודרשינן ליה כאילו היה נקוד ''' וַיִוָּשַׁע''' כמו שייסד הפייט לגוחה מצוינת ''' וַיִוָּשַׁע''' כמו שכתבתי בישעיה מ"ג אצל שלחתי בבלה. וכן הוא במדרש ילמדנו סוף פרשת אחרי מות וכן הובא בילקוט זכריה רמז תקע"ז בשם מדרש תנחומא:

== לא ==

'''ויאמינו.''' כן צ"ל המאריך בוא"ו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}