עריכת הדף "מנחת שי/שמואל ב/כג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''הקם על.''' טעם בה"א וכן בירמיה סימן ל"ה. הוקם. ג' בקריאה ב' מלא. וא' חסר וסימן הוקם המשכן. נאם הגבר הקם על. הוקם את דברי יונדב בן רכב. נאם הגבר חסר ומלעיל ע"ש. גם נמנה בסוף מסרה גדולה בשטה חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה ובספרים כ"י ודפוסים ישנים הקו"ף בלא דגש:

== ז ==

'''שרוף ישרפו.''' במדוייקים כ"י ודפוסים קדומים מלא וא"ו:

== ח ==

'''העצנו.''' העצני קרי:

'''בפעם אחד.''' אחת קרי בתי"ו לשון נקבה והכתיב בדל"ת לשון זכר:

== ט ==

'''ואחרו.''' ואחריו קרי מסורת נחמיה ג' וקשה בעיני שלא נמנה זה עם כ"ו מלין דחסרין יו"ד באמצע תיבותא וקרין שנמסר סימנם במ"ג שבדפוס במערכת אות היו"ד ואולם חפשתי במסורת כ"י הבאה מטוליטולא אשר בספרד ונמסר סימנם כ"ז וזה אחד מהם וכן בנוסח אשכנזי:

'''דדי.''' דדו קרי בוא"ו והכתיב ביו"ד:

'''גברים.''' הגברים קרי:

''' בחרפם.''' חזינא ביני ספרי פלוגתא בהאי תיבותא איכא דקרי לה בקמץ חטוף ואיכא דרקי לה בקמץ רחב עם מאריך. ואנפא בתרייתא נראה לרד"ק עיקר שכן כתב בפירושו שהוא מקור מבנין פעל הדגוש כי החי"ת מעמדת בגעיא. ובשרשים הוסיף שיש קוראים אותו חטף קמץ ויהיה מקור מן הקל:

== יא ==

'''ואחריו שמה.''' בכל ספרים מדוייקים כן כתיב וקרי וכן נראה ממסורת דלעיל:

'''שמה.''' במקצת דפוסים ראשונים שמה באל"ף לבסוף ובכל ספרים מדוייקים כ"י בה"א:

'''מלאה עדשים.''' ובדברי הימים הוא אומר מלאה שעורים עיין מ"ש שם:

== יב ==

'''ויתיצב בתוך החלקה ויצילה.''' ובדברי הימים א' י"א כתוב ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויש בו דרש בירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול עיין יפה מראה שם סימן א' ובאגדת שמואל פרק כ':

== יג ==

'''וירדו שלשים.''' שלשה קרי:

== טו ==

'''מבאר.''' מבור קרי והם ג' כתיבין באר וקרין בור בענינא:

== טז ==

'''במחנה פלשתים.''' הפ"א רפה:

''' וישאבו מים מבאר.''' מבר קרי:

'''ויסך אותם.''' ובדברי הימים הוא אומר וינסך עיין ירושלמי דלעיל בסימן ט' ואגדת שמואל ומ"ש בד"ה א' י"א:

== יח ==

'''ראש השלשי.''' השלשה קרי:

== כ ==

'''איש חי.''' חיל קרי ובפרק מי שמתו אמרינן אטו כולי עלמא בני מתי ננהו אלא בן איש חי שאפילו במיתתו קרוי חי ומן הכתיב דייק. ובספר דברי הימים כתיב איש חיל וכתב שם רש"י דבשמואל כתיב בן איש חי כי כן מנהג בני אדם כשרואים אדם זריז אומרים זה כולו חי:

'''האריה.''' הארי קרי:

'''הבאר.''' הבור קרי:

== כא ==

'''אשר מראה.''' איש קרי:

== כד ==

'''אלחנן בן דדו.''' חסר וא"ו בין שני הדלתי"ן בספרים מדוייקים:

== כה ==

'''שמה החרדי אליקא החרדי.''' שניהם אות ראשונה רי"ש והשניה דל"ת כתרגומו דמן חרוד וכן הם במסרה:

== כו ==

'''התקועי.''' ברוב ספרים מדוייקים מלא וא"ו:

== כז ==

'''אביעזר.''' חדא מלה כתיב:

'''הענתתי.''' במקצת ספרים הנו"ן בשוא נח והתי"ו דגושה ועל הרוב הנו"ן בדגש והתי"ו רפה:

== כח ==

'''מהרי.''' בספרים מדוייקים כ"י הה"א בשוא לבדו:

== לא ==

'''אבי עלבון.''' בס"א כ"י העי"ן בסגול והבי"ת דגושה ובקצת ספרים העי"ן בפתח והבי"ת דגושה ובשאר ספרים העי"ן בפתח והבי"ת רפה:

== לג ==

'''בן שרר האררי.''' רי"ש שניה בחירק ובס"א כ"י האל"ף בחטף פתח ובשאר ספרים נחה וכן כתב רד"ק:

== לה ==

'''חצרו.''' חצרי קרי:

'''פערי הארבי.''' בבי"ת רד"ק:

== לז ==

'''נחרי הבארתי.''' בספרי הדפוס החי"ת בחטף פתח ובכל ספרים כ"י וגם בדפוס ישן בשוא לבד:

'''נשאי.''' נשא קרי:

== לט ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}