עריכת הדף "מנחת שי/שמואל א/כה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''ושם אשתו אבגיל.''' חסר יו"ד קדמאה וכן צריך להגיה במסורת שמואל ב' ג':

'''כלבו.''' כלבי קרי:

== ה ==

'''ושאלתם.''' האל"ף בסגול וכן כתב רד"ק בשרשים ותמיהני על מה שראיתי במקרא כ"י ישנה האל"ף בפתח וגם בחילופי הדפוס וכ"י כתוב לבן אשר בפתח ולבן נפתלי בסגול ודבר זה שאלתי את רבותי ולא אמרו לי דבר:

== ז ==

'''לא הכלמנום.''' הה"א בסגול ומשפטו בחירק על המנהג בשלמים מסורת ורד"ק בפירוש ומכלול דף פ"ב ושרשים:

== ח ==

'''על יום טוב בנו.''' חסר אל"ף מהמכתב ונשארה במבטא רד"ק בפי' ומכלול דף קמ"ט ושרשים והוא חד מן ט' מלין חסר אל"ף בלישנא דביאה וסי' במסורת ירמיה ל"ט:

== יא ==

'''את לחמי.''' החי"ת בשוא לבדו:

== יב ==

'''ויהפכו.''' בספרים כ"י מדוייקים היו"ד והה"א בפתח והפ"א בשוא נח וכן כתב רד"ק בשרשו ובמקצת דפוסים ישנים היו"ד בצירי והה"א בקמץ וַיֵהָפְכוּ ובמקצת דפוסים אחרונים וַיַהַפְּכוּ בדגש הפ"א וכ"י עקר וראיה גמורה ממסרה רבתא דבמערכת אות הוא"ו איכא כ"ב זוגין נסבין וא"ו יו"ד בריש תיבותא ונסבין וא"ו בסופיה חד מלרע וחד מלעיל כמו וַיִתְאַו המלך יפיך (תלים מ"ה) מלרע. וַיִתְאַו דוד ויאמר (דברי הימים א י״א:י״ז) מלעיל. וחד מן זוגיא דאמרי התם הוא דין וישלחם וְיַהַפְכוּ ארץ (איוב י״ב:ט״ו) מלרע. וַיַהַפְּכוּ נערי דוד לדרכם מלעיל. וזהו מן אחד מטעין מלעיל ומלרע הנזכר מבעלי המסורת שאינו על הנחת טעמים רק על השתנות הנקודות וזה במלות שנמצאו שנים שנים שקראו להם זוגים ובראשון אותיות כל"ב או הוא"ו שבראש האיתן ובמלה אחת הן נקודות בשוא ובחברתה בפתח ודגש אחריה כמו שזכר בעל מסורת המסורת במאמר ד' ואין ההפכות אחר ביניהם:

'''ויגדו לו.''' בספרים מדוייקים חסר יו"ד:

== יד ==

'''ויעט בהם.''' היו"ד קמוצה מענין עיט שהוא העוף אבל ויעט העם אל השלל (שמואל א י״ד:ל״ב) היו"ד פתוחה שהוא מענין נטייה וכן במסורת ויעט ב' חד קמץ וחד פתח:

== יח ==

'''ותמהר אבוגיל.''' אביגיל קרי:

'''עשוות.''' עשויות קרי ורבותינו דרשו בפרק ראשית הגז שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה חדשה מאי ניהו ראשית הגז דכתיב ביה צאן דמשמע מרובה דאי בבכורה ומתנות אפילו חדא מחייבא:

== כ ==

'''והיה היא רכבת.''' חסר וא"ו וראה מ"ש בפרשת נח סימן ז':

== כג ==

'''ותשתחו ארץ.''' חד מן ה' דסבירין ארצה וחימן במ"ג בפרשת ויגש:

== כד ==

'''באזניך.''' האל"ף בקמץ לבד:

== כו ==

'''ועתה אדוני.''' כ"כ ועתה לא ואתה וכן תרגום יונתן וכען:

== כט ==

''' לִרְדָפְךָ.''' הדלת בקמץ חטוף ובנ' כ"י מצאתי לְרָדְפֶךָ ואין לרדוף אחריה ובחילופים הדל"ת רפה לקריאת בן אשר ולבן נפתלי בדגש ואין שינוי אחר ביניהם:

'''והיתה.''' הוא"ו בגעיא:

== לא ==

'''ולשפך דם חנם.''' איתא במסרה רבתא במערכת אות הוא"ו כל תיבותא דיתירים וא"ו וקמצין חטפין ותמן כתוב לשפוך דם נקי דאביגיל ולא נמצא במקרא רק זה הפסוק שכתוב ולשפך דם חנם ובכל הספרים הוא בלא וא"ו והוא מן התימא ולי יש לומר דאולי ואת היתה קריאת בן נפתלי ודברי בעל מסרה זו מיוסדים עליה כמ"ש אצל תדרוש רשעו בל תמצא (תהילים י׳:ט״ו) ואין אנו סומכים על קריאתו:

== לב ==

'''ויאמר דוד לאביגל.''' הגימ"ל בפתח ויש ספרים שגם זה כתוב לאביגיל וטעות נפל בהם וכן במדרש הובא בילקוט אמר ר' יצחק פסוק זה הזכיר פגם של אביגיל. אביגל חסר יו"ד מפני שנתנה בו עיניה כשהיא אשת איש. ולשון המדרש באגדת שמואל כך הוא וזכרת את אמתך אמר ר' יצחק פזוק מוזליך וחסיל שועתיך לפי שנתנה עיניה בו כשהיא אשת איש לפיכך פגמה הכתוב אביגיל תניינא אביגל כתיב ע"כ. ואם אין טעות בגירסא צריך לומר דקרי תניינא לשני הנזכר בפסוק בתר שראתה את דוד דהיינו מתחלת ותרא אביגיל את דוד וגו' וכן אמרו בירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול וזכרת את אמתך מלמד שפקרה עצמה וכיון שפקרה עצמה פגמה הכתוב בכל קרייא אתקרי אביגיל בר מהדין פסוקא ויאמר דוד לאביגיל. ואתיא כהא דאמרינן בפרק קמא דמגילה ובבא קמא פרק החובל היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שיתא פלכא אי נמי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפין:

== לג ==

'''והשע ידי לי.''' במקצת ספרים חסר וא"ו בין ה"א לשי"ן וכן נמסר עליו לית חסר ובמסורת בירמיה סימן א' והושע ג' וסימן מבוא בדמים והושע ידך לך דלעיל. וברוך טעמך וברוכה. והושע לא יושיעו להם בעת רעתם (ירמיה שם) ע"כ. ושלשתם השי"ן בצירי לא בחירק כמו שראיתי בספר אחד כ"י:

== לד ==

'''לולי מהרת.''' במקצת ספרים כ"י כתוב לולא באל"ף ומסיר עליה לולא ד' בקריא וסימן כי לולא התמהמהנו. לולא חרשתם בעגלתי. כי לולא מהרת. לולא האמנתי לראות ע"כ. אבל בספרים אחרים כתובה לולי ביו"ד ומסרה שלהם גם כן ד' לולא באל"ף ומשמיטים זה ומונים לולא דברתי כי אז (שמואל ב ב׳:כ״ז) דרף דבהנהו ספרי נמי דכתיב הכא לולא באל"ף לא קבעי נפשייהו במסרא דילהון ולא מברר להו שפיר. ובשמואל ב' סימן ב' מסרי כלישנא דמסרא דילן התם ובפרשת מקץ:

'''ותבאתי.''' ותבאת קרי ועיין בספר הרכבה אות הוא"ו:

== לז ==

'''ותגד לו אשתו.''' במקראות כ"י ודפוסים קדמונים הגימ"ל בסגול:

== מב ==

'''ההלכת.''' במקצת ספרים מלא וא"ו בתראה ולפום מאי דמסיר בעל המסורת בפרשת ואלה שמות חסר דחסר:

== מד ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}