עריכת הדף "מנחת שי/שיר השירים/א"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''שיר.''' שי"ן רבתי רמז למה שאמרו רבותינו כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים עיין בחיי פרשת כי תבא:

'''אשר לשלמה.''' במסכת סופרים סוף פרק ה' כל השלמות האמורים בשיר השירים כולם קודש חוץ מאחד שהוא חול ואיזהו הנה מטתו שלשלמה וי"א האלף לך שלמה ע"כ אבל בגמ' פ' שבועת העדות הכי איתא כל שלמה האמור בשיר השירים קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה כרמי שלי לפני האלף לך שלמה לדידה והכי איתא בזוהר פ' פקודי דף רכ"ז ומאתים לנוטרים את פריו רבנן כלו' הניחם ויעסקו בתורה א' מששה שבהם וי"א אף זה חול הנה מטתו שלשלמה ופרכינן אף זה ולא מבעיא האיך אלא הא דאמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא כלו' באנגריא דעבודת המלך או בהוצאה למלחמ' הרשות לא מיענשא שנאמר כרמי שלי לפני האלף לך שלמה למלכותא דרקיעא ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא שמואל לא כת"ק ולא כיש אומרים אלא ה"ק ויש אומרים אף זה קדש וזהו חול דמטתו ושמואל דאמר כיש אומרים ע"כ בגמ' והר"ן כתב ולפי זה נ"ל דק"ל דכל שלמה האמור בשיר השירים קדש ואף כרמלי שלי לפני חוץ מהנה מטתו שלשלמה ותמהני על הרמ"בם ז"ל שכתב בפ' ו' מהלכות יסודי התורה על שלמה האמור בשיר השירים קדש והרי הוא כשאר הכינויין חוץ מזה האלף לך שלמה ע"כ והכסף משנה כתב וכיון דשמואל כיש אומרים משמע דהכי אית לן למפסק והר"ן תמה על רבינו שפסק כת"ק ולי נראה דהיינו טעמא דכיון דלשמואל אנו צריכים להגיה לשון ויש אומרים לא נקטינן כוותיה אלא נקטינן כמאי דמשמע פשט לשון ויש אומרים אף זה חול דמשמע ולא מבעיא האיך וכיון שאנו תופסים הברייתא כפשטה פסקינן כת"ק ומה שכתב רבינו והרי הוא כשאר הכינויים דעתו לומר דכשאמרו דשלמה האמור בשיר השירים ומלא מלכיא שבדניאל הם קדש לא אמרו לענין שאין נמחקים אלא הרי הם כשאר הכנויים לכל דבריהם ונאמר דהוו קדש שאם השביע את העדים בהם וכפרו חייבים וכ"כ הרי"טבא אבל רי"אז כתב כלשון הזה ומ"זה ביאר שהם נמחקים כמו חנון ורחום ולי נראה שאינן נמחקים שהק"בה עצמו נקרא שלמה שנאמר ויקרא לו ה' שלום והרי הוא כשאר הכנויין בב"ה בראיה ח' ע"כ והרמב"ן ז"ל בחידושיו לשבועות כתב כל שלמה האמור בשיר השירים קדש אפשר דלענין מחק קאמר ולא דמי לכינוי רחום וחנון דאיכא כנוי שהוא שם כגון אל"ף למ"ד אל"ף דל"ת וכן שלמה האמור בשיר השירים קדש ואינו נמחק אבל מלא מלכיא האמור בדניאל שהוא קדש נ"ל דלאו לענין מחק קאמר שהרי זה כנוי ואינו שם ודמי לחנון ורחום ומותר למחקו שהרי מלך גדול אני והמלך הקדוש מותר למחקן ולא מצאנו בו איסור אלא לענין שבועה קאמר שאם השביעו במלך מלכיא האמור בדניאל קדש הוא א"נ קמ"ל פירושא דקראי אגב אורחיה ואף בשלמה האמור בשיר השירים לא ראיתי הסופרים נמנעים מלמחוק בהן וכן נראה מדברי הרב ר' משה ז"ל ועיקר עכ"ל וגם הר"ן תפש לעיקר דעת זה האחרון של הר"מבן וכ"כ הר"אש בשבועות וכן כתב בתשובותיו סוף כלל שלישי שאף כל פי שהשם עצמו נקרא שלום כיון שאינו שם העצם אלא ע"י הפעולה נקרא כך הוה ליה כשמות הנמחקים וכ"ש שלמה שאינו קדוש אלא בשביל שהשלום שלו שהוא נמחק וכן כתב רבינו ירוחם בספר אדם נתיב ב' חלק א' ועיין מ"ש בדניאל נ' בס"ד ובירמיה סי' כ"ג ושופטים ו':

== ב ==

'''כי טובים דדיך מיין.''' בפרק אין מעמידין ובשיר השירים רבה אמר לו ר"ע לר' ישמעאל ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דדֶיך מיין או כי טובים דדַיך מיין ופי' רשי לשון נקבה והכי קאמר כנסת ישראל ישקני הצור מנשיקות פיהו כי כך אמר לי כי טובים דדַיְךְ מיין א"ל אין הדבר כן שהרי חבירו מוכיח עליו לריח שמניך טובים וגו' פי' חבירו מוכיח עליו שהוא ל' זכר וכנסת ישראל היא שאמרה כך לפני שכינה לריח שמניך וגו' עלמות אהבוך לא שייך למימר לנקבה ועיין ש"ת בר ששת סימן קפ"ד ואילת אהבים למוה"רר שלמה הלוי בן אלקבץ:

== ה ==

'''ונאוה.''' הו"או בגעיא בספרים כ"י ובדפוסים קדמונים:

== ו ==

'''נחרו בי.''' בס"ס הנו"ן במאריך:

== ז ==

'''שאהבה נפשי.''' ש ה' בטעם בקריה וסימנהון שֶׁ֤אהבה נפשי עד שׁ֤המלך במסבו שׁ֤הביאתיו אל בית אמי שׁ֤הנחלים הלכים שׁ֤הימים הראשונים ניו טובים סימן אמב"ני זה מצאתי במסורת כ"י:

== ח ==

'''צאי לך.''' הצד"י בגעיא:

'''בעקבי הצאן.''' בס"ס הק"וף רפה וכן כתב המכלל יופי וכן משמע מדברי רד"ק בשרשים שרש עקב:

'''על משכנות הרעים.''' כתיב חסר וא"ו ונדרש בזוהר פ' בלק דף קצ"ח:

== ט ==

'''לססתי.''' לית חסר ויש בו דרש בשיר השירים רבתי ומכילתא פ' בשלח פ' וינער ה' את מצרים:

== טו ==

'''הנך יפה עיניך.''' הנו"ן בפתח:

== יז ==

'''רחיטנו.''' רהיטנו ק' והוא חד מן ד' מלין כתיב ח' באמצעות תיבותא וקריה ה' על פי המסורת:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}